שומרים על חיות הבר - לא נוגעים, לא מאכילים

^{קיפוד לכוד בתוך קופסת שימורים על ראשו. צילם עמי דורפמן}

חיות הבר שייכות לטבע ושם מקומן. הן יודעות לדאוג לעצמן ואינן זקוקות מהאדם למזון, לינה או יחס. אולם בשנים האחרונות נרשמת עלייה בתיעוד חיות בר בקרבת יישובים, שטחים חקלאיים, אזורי תעשייה ובסיסים צבאיים. הסיבה המרכזית לכך היא זמינות מזון קלה להשגה: פחי אשפה פתוחים, פסולת אורגנית, מזון ומים המושארים לחיות מחמד ואף האכלה מכוונת של חיות בר.

פרופ' דרור הבלנה, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים: "עלייה בגודל האוכלוסייה האנושית, שיפור איכות החיים והדרדרות במצב המודעות הסביבתית של הציבור גורמים להמצאות כמויות אדירות של פסולת אורגנית שגורמות למשיכה של מינים רבים לסביבות האדם. עלייה בפעילות חיות הבר בסמוך לאדם גורמת פגיעה ישירה ועקיפה בחיות בר ומאיימת על רווחתן. בחודש שמירת הטבע, אנו מקווים להעלות למודעות הציבורית את הצורך המיידי לצמצום המשאבים שהופכים זמינים לחיות בר ומאיימים על קיומן. במאמץ משותף נוכל לשמור על הטבע נקי ובכך לשמור מרחק מחיות הבר, מרחק שיאפשר להם מחייה בטוחה ובריאה".

מזון אנושי אינו מותאם לחיות הבר ועלול לגרום למחלות, לפגיעה במערכת החיסונית ואף למוות. חיות המתרגלות לנוכחות בני אדם מאבדות את חששן הטבעי, מתקרבות לאזורי מגורים ויוצרות מטרדים וסכנות להן ולציבור כאחד. תופעה זו גם משבשת את האיזון האקולוגי, יוצרת צפיפות אוכלוסייה לא טבעית ומגבירה את הסיכון להתפשטות מחלות. כדי לצמצם את התופעה ולשמור על דו קיום בטוח, חשוב לשמור על מרחק מחיות הבר - לא להאכיל אותן, לא להשאיר מזון או אשפה בשטח פתוח, לסגור פחי אשפה ונקודות מים, לאפשר להן מסתור טבעי ולדווח לרשויות על מטרדים או חיות בר פגועות. ברשות הטבע והגנים מדגישים כי חיות הבר בישראל מוגנות על פי חוק, ואסור לצוד, לפגוע או ללכוד אותן. שמירה על חיות הבר אינה רק סוגיה של בטיחות היא אחריות סביבתית מהמעלה הראשונה.

מזי מגנאג'י, מנהלת אגף הסברה, רשות הטבע והגנים: "אנחנו זוכים לחיות לצד עולם עשיר של יצורים מופלאים, שכל אחד מהם נושא סיפור של הישרדות, יופי וחוכמה של הטבע. אם נלמד, יחד עם הציבור, לכבד את הגבולות והמרחק בינינו לבין חיות הבר, נבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו לשמוע את ציוצי הציפורים, לראות את עקבות הצבאים ולחוש את הקסם של העולם הפראי של חיות הבר".