נדחתה עתירה כנגד מדיניות הקצאות הקרקע של עיריית בית שמש

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה עתירה שהגישה "שקופית – התנועה לשקיפות השלטון בית שמש", אשר ביקשה לחייב את העירייה להכין "פרוגרמה" לצרכי ציבור בהתאם לנוהל הקצאת מקרקעין. השופטת תמר בר-אשר קבעה כי תוכניות בניין עיר (תב"ע) מאושרות של העירייה ממלאות בפועל אחר דרישות הנוהל, וכי לא נפל פגם בהתנהלות הרשות.

עמותת "שקופית", המנוהלת על ידי יצחק רוכלמר וישעיה ברומברג שהם חברי הוועד ומורשי חתימה, טענה בעתירה כי עיריית בית שמש אינה עומדת בדרישות "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה" של משרד הפנים. על פי העותרת, העירייה מחויבת להכין "פרוגרמה לצרכי ציבור" – מסמך תכנוני המגדיר מראש את ייעודי הקרקע למבני ציבור – כתנאי מקדים לכל הקצאת קרקע. העותרת טענה כי בהיעדר פרוגרמה סדורה, הקצאות הקרקע בעיר נעשות ללא שקיפות ותכנון ראוי.

השופטת תמר בר-אשר דחתה את טענות העותרת וקבעה בפסק הדין כי החלטת מועצת העיר מ-2014, הקובעת כי תוכניות בניין עיר (תב"ע) מאושרות משמשות כ"פרוגרמה" לצורך נוהל ההקצאות, היא החלטה סבירה ותקינה. לדבריה, תוכניות אלו נערכות לאחר הליכים תכנוניים מקיפים הבוחנים את צרכי האוכלוסייה, ולכן הן עונות על הדרישה המהותית של הנוהל להבטיח מענה לצרכי הציבור.

השופטת הדגישה כי נוהל משרד הפנים אמנם מחייב עריכת פרוגרמה, אך אינו מגדיר במפורש את צורתה החיצונית. לפיכך, ככל שהתוכניות הקיימות מפרטות את ייעודי השטחים לצרכי ציבור, הן מהוות כלי תכנוני מספק המאפשר ניהול תקין ושוויוני של הקצאות.

בנוסף, בית המשפט קיבל את עמדת משרד הפנים, לפיה אם העותרת סבורה שתוכנית ספציפית אינה כוללת בחינה מספקת של צרכי הציבור, עליה להגיש עתירה נקודתית נגד אותה תוכנית, במקום לנסות ולתקוף את הליך העבודה הכולל של העירייה.

 "אין כל קושי בכך שבפועל, תוכנית בניין עיר ותקנונה משמשים כ'פרוגרמה' על-פי הנוהל", נכתב בפסק הדין. עוד צוין כי דרך פעולה זו מקובלת ברשויות מקומיות רבות, יעילה ומאפשרת ניהול נכון של הקצאות מבנים לצורכי ציבור.

בית המשפט קבע כי העותרת לא הראתה מדוע תוכניות בניין עיר מאושרות ותקנוניהן אינן עונות על דרישות הנוהל. בנוסף הודגש כי ככל שקיימת טענה נגד תוכנית מסוימת, יש להעלות אותה ביחס לאותה תוכנית באופן פרטני, ולא במסגרת תקיפה כללית של מדיניות העירייה.

בסיום פסק הדין נדחתה העתירה, והעותרת חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל לטובת עיריית בית שמש וועדת ההקצאות, ובסך 5,000 שקל נוספים לטובת משרד הפנים.

היועץ המשפטי של עירית בית שמש, עו"ד מיקי גסטוירט: "פסק הדין מאשר את עמדת העירייה ומבהיר כי אופן עבודתה של ועדת ההקצאות נשען על פרשנות משפטית ותכנונית סדורה, התואמת את הוראות נוהל ההקצאות ואת עמדת משרד הפנים. בית המשפט קיבל את העמדה שלפיה תוכניות בניין עיר מאושרות, הכוללות ייעוד פרטני לשטחי ציבור ונערכות לאחר בחינת צורכי האוכלוסייה, יכולות לשמש כבסיס תכנוני לצורכי ציבור. נמשיך להקפיד על הליכי הקצאה מקצועיים, שקופים ושוויוניים, בהתאם לדין ולצורכי תושבי העיר".

בעיריית בית שמש ציינו כי פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי למדיניות העירונית בתחום הקצאות הקרקע, ומאפשר להמשיך ולקדם מבני ציבור, מוסדות חינוך, מבני דת, קהילה ושירותים חיוניים בשכונות העיר, בהתאם לצורכי התושבים ולתוכניות המאושרות.