מטה יהודה: הלחץ התקציבי צפוי לגדול ב-2027
סלילת כביש במטה יהודה
דיון שהתקיים במליאת המועצה האזורית מטה יהודה באישור דו"ח הכספי לשנת 2025 גרר עימות סוער בין ראש המועצה, אבישי כהן, לבין נציג האופוזיציה, דרור גליד. בעוד אבישי כהן מסתמך על כך שמשרד הפנים ממשיך להגדיר את מטה יהודה כמועצה "יציבה" וכי הגירעון השוטף אינו עולה על 2% מהתקציב הצביע גליד על כך שהיקף החובות המסופקים זינק ל-180 מליון שקל והיקף הגירעון השוטף זינק פי 3 ביחס לשנה הקודמת.
את הדו"ח הכספי הציג למליאה רואה החשבון יגאל צדוק שאישר את הנתונים בדו"ח. צדוק דחה את הטענה של גליד, שרשות מקומית שנמצאת בתכנית התייעלות אינה יכולה להיות מוגדרת כ"יציבה". לדברי צדוק מי שקובע את מעמדה של הרשות המקומית הוא משרד הפנים ובמקרה של מטה יהודה נקבע כי מדובר ברשות "יציבה" למרות שהיא נמצאת בתכנית התייעלות.
טענות נוספות של גליד ביחס להיקף האמיתי של גביית הארנונה והזינוק בעומס החוב של המועצה נדחו על ידי צדוק. ראש המועצה, אבישי כהן, אמר בתגובה כי המועצה עומדת יפה מאוד בתכנית ההתייעלות וסיימה בהצלחה את השלב השני, כשהיא צפויה לסיים את השלב השלישי והאחרון בקרוב.
אורות אדומים
לפני הדיון באישור הדו"ח חילק גליד לחברי המליאה נתונים שנלקחו מאתר "השלטון המקומי" של משרד הפנים ובהם נתונים על עומס החוב הממוצע למשק בית של מטה יהודה, עלייה בהיקף הגירעון המצטבר, עלייה בהיקף החוב לספקים ולקבלנים ועלייה בהיקף חובות הארנונה וההיטלים האבודים.
מנתוני משרד הפנים עולה כי החוב הממוצע למשק בית במועצה האזורית מטה יהודה עומד על 18,882 שקל. זה מציב את מטה יהודה במקום 19 בישראל מתוך 257 רשויות בהיקף החוב הממוצע למשק בית. יש לציין כי קיימות מועצות אזוריות עם היקף חוב גבוה יותר למשק בית ובהן מ"א הר חברון (20,0022 – מקום 15) ומ"א גוש עציון (23,826 – מקום 12).
עוד נתון שגליד הצביע עליו הוא הזינוק בגירעון המצטבר של מטה יהודה ב-25%. בשנת 2024 עמד הגירעון המצטבר על 46.7 מליון שקל והוא זינק ל-56 מליון שקל בשנת 2025. כמו כן, החוב לספקים וקבלנים זינק בתוך שנה אחת ב-42% - בשנת 2024 עמד החוב על כ-56 מליון שקל לעומת שנת 2025 אז גדל החוב לכ-79.5 מליון שקל.
הוצאות חירום
הנתונים סביב האיזון השוטף בשנים 2020–2024 משקפים את המאבק של רשויות מקומיות לסגירת הפער שבין הוצאות שוטפות גדלות לבין מקורות מימון מוגבלים. במטה יהודה המועצה מתמודדת עם אתגרי איזון שוטף, עומס חובות והשפעות רוחב דרמטיות, כולל ההיפרדות מצור הדסה.
בעוד ששנים קודמות אופיינו בניסיונות לשמור על מסגרת תקציבית הדוקה, השנים האחרונות (ובפרט לקראת 2024) חשפו לחצים תקציביים גוברים. לחצים אלו נובעים, בין היתר, מהוצאות חירום, שינויים במענקי האיזון הממשלתיים, והעלויות הכרוכות בניהול מרחב כפרי-קהילתי נרחב. בנוסף, העמדה של ראש המועצה הנוכחי, אבישי כהן, מעמידה את הקידום של תכניות פיתוח בראש סדר העדיפות גם כאשר מדובר בתקציב שצפוי להגיע בעתיד.
הגרעונות השוטפים והמצטברים חייבו את המועצה להדק את רצועת ההוצאות ולחתום על הסכם התייעלות מול משרד הפנים.
רגישות לתקבולים ממשלתיים
ניתוח תמהיל ההכנסות של מטה יהודה מעיד על מבנה פיננסי שבו ההכנסות העצמיות (ובעיקר ארנונה, אגרות והיטלים) משחקות תפקיד מרכזי לצד השתתפות משרדי הממשלה (חינוך, רווחה ומענקים כלליים). בחינת הנתונים לאורך התקופה מצביעה על רגישות גבוהה לתנודות בתקבולים הממשלתיים ולתקצוב שירותים ממלכתיים, שכן חלק ניכר מהתקציב מושקע בשירותי ליבה כמו חינוך ורווחה.
הפיצול של היישוב צור הדסה לרשות עצמאית, שהבשיל בשנים אלו, יצר סטייה בהיקף של כ-15 מליון שקל בתיקצוב השוטף, והקטנה בהיקפי התקציב הכלליים של המועצה, מה שחייב חישוב מחדש של תמהיל ההכנסות וההוצאות כאחד. כדאי לזכור, כי פרנסי המועצה לשעבר הצהירו כי ההתנתקות מצור הדסה תשפר את מצבה הפיננסי של המועצה – הצהרה שהתבררה כשגויה.
במקביל, על רקע ההוצאות האדירות הכרוכות בניהול המלחמה בשלוש השנים האחרונות הממשלה מתכוונת לקצץ באופן חד את מענקי האיזון לרשויות המקומיות. אם בעבר מטה יהודה קיבלה מענק איזון בהיקף של 40 מליון שקל, וזה קוצץ להיקף של כ-20 מליון שקל בשנת 2025, על המועצה להתכונן לקיצוץ נוסף בהיקף של 50% - דבר שיעמיד את מענק האיזון על 10 מליון שקלים בלבד.
תמהיל ארנונה
אחד המדדים הקריטיים לחוסנה של רשות מקומית הוא היחס בין ארנונה למגורים לבין ארנונה מעסקים ומענפי תעשייה (שאינה למגורים), שכן מגורים כידוע דורשים השקעה ניכרת בשירותים מוניציפליים יקרים (כמו חינוך ורווחה), בעוד עסקים ותעשייה מספקים את עוגן ההכנסות המאזן את הרשות.
הנתונים מראים גידול מתמיד בבסיס החיוב למגורים, נוכח התפתחות היישובים והרחבות קהילתיות (בכפוף למגבלות תמ"א 35 ותוכניות המתאר).
מטה יהודה נהנית ממרחבי תעשייה ומסחר חשובים (כדוגמת אזור התעשייה הר-טוב, מתחמי תעסוקה ויקבים), אך ניתוח תמהיל הארנונה הלא-למגורים חושף פערים בין אזורים מניבים לבין שטחים חקלאיים וקרקעות תפוסות הנושאים תעריפים נמוכים משמעותית. הדבר מדגיש את החשיבות העצומה של אכיפת גבייה ואסדרה באזורי התעשייה כדי למנוע היווצרות חובות ענק מצד חברות מסחריות.
לטענת גליד המועצה מזניחה את העמקת הגבייה ביישוביה ואינה עורכת סקר נכסים מעמיק אשר יביא להגדלה ניכרת של ההכנסות מארנונה. במועצה דוחים את הטענות הללו ומתכוננים לבצע סקר נכסים במהלך השנה הקרובה.
חובות אבודים
נתוני גביית הארנונה מעלים תמונה דואלית: מצד אחד, אחוזי הגבייה השוטפת במטה יהודה נשמרים ברמות טובות (לרוב סביב 89%–93%), מה שמעיד על מערך גבייה מתפקד מול מרבית התושבים והעסקים שמשלמים באופן סדיר.
מצד שני, היקף חובות הפיגורים המצטברים (העומדים על כ-340 מיליוני שקלים בפריסה היסטורית) מהווה נטל משמעותי על תזרים המזומנים של המועצה. המאבק בפיגורים והצורך לנקוט הליכי גבייה אקטיביים עומדים במרכז העבודה של אגף הגבייה.
עומס חוב
בחינת עומס החוב ופרעון המלוות השנתי בשנים 2020–2024 חושפת את מחירו של הפיתוח והצורך בכיסוי גרעונות מצטברים. המועצה נושאת בעומס מלוות משמעותי לבנקים ולמוסדות פיננסיים, הדורש תשלומים שנתיים קבועים לפירעון קרן וריבית והדבר מעיק על התקציב.
בשנים שבהן גדלו ההוצאות התפעוליות ונוצרו פערים בתקציב הרגיל, נאלצה המועצה ליטול הלוואות התייעלות נוספות באישור משרד הפנים (כגון הלוואות לכיסוי גרעונות שניתנו במסגרת הסכמי התייעלות). עומס מלוות זה מגביל את הגמישות התקציבית של ההנהגה הנבחרת, ומחייב הקפדה יתרה על ניהול תקציבי מושכל.
מנגד, גזבר המועצה, משה אוחיון, מציין מנגד כי עומס המילוות על תקציב המועצה יורד בהתמדה מזה עשור. ב-2016 עמד עומס המילוות על יותר מ-30% מהיקף התקציב השוטף ואילו בשנת 2025 הוא עומד על 21% בלבד. אוחיון מדגיש כי המועצה ממשיכה במגמה זו של הקטנת עומס המילוות ביחס לתקציב השוטף.
לחצים משמעותיים
הנתונים הכלכליים של מטה יהודה לשנת 2024, בפרספקטיבה של חמש השנים האחרונות, מלמדים על רשות גדולה ומורכבת המתמודדת עם לחצים משמעותיים להגדלת הכנסותיה העצמיות.
מצד אחד, קיימים בסיסי הכנסה חזקים (מרחבי תעשייה, חקלאות ותיירות) לצד תושבים המציגים שיעורי גבייה שוטפת טובים. מצד שני, עומסי חוב כבדים, גרעונות מצטברים, והאתגרים המבניים של ניהול מרחב כפרי ענק דורשים מדיניות פיננסית קפדנית ביותר.
המבחן הכלכלי האמיתי של המועצה בשנים הקרובות לא יהיה רק בהגדלת היקפי ההכנסות העצמיות, אלא בהתייעלות מנהלית עמוקה, הטמעה של מערכות מידע ודיוק נתוני הגבייה, העמקת הגבייה השוטפת ושיפור ההתנהלות בגביית חובות ישנים, ושמירה קפדנית על איזון שוטף שימנע את העמסת הגרעונות על כתפי משלמי המסים.
יובל רובין
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?