שאלה משפטית: האם עדיף למנות את הילד כ"בן ממשיך" או לערוך צוואה?
שאלה: ההורים רוצים לדאוג לכך שלאחר פטירתם המשק החקלאי יעבור לאחד מילדיהם. האם עדיף למנות את הילד כ"בן ממשיך" או לערוך צוואה?
תשובה:
התשובה אינה חד-משמעית, ולפני שמחליטים צריך קודם לבדוק איזה סוג משק מדובר ומהן הזכויות המשפטיות הקיימות בו.
במושבים שבהם הזכויות במשק כפופות להסכם משבצת משולש בין האגודה, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל, קיימת אפשרות למינוי "בן ממשיך", בכפוף לתנאים ולהליכים הנדרשים. לעומת זאת, במשקים הכפופים להסכם משבצת דו-צדדי בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל, אין מסלול של מינוי בן ממשיך במתכונת הזו, שלאחר יום פקודת ההורים הילד יהיה זכאי לקבל את המשק.
חשוב להבין שמינוי בן ממשיך הוא לא רק "לכתוב שהמשק יעבור לילד". מדובר במהלך משפטי משמעותי, אשר לאחר שהושלם כדין עשוי ליצור התחייבות שקשה מאוד לחזור ממנה. לכן, הורה שממנה בן ממשיך צריך להבין היטב את המשמעות של המינוי ואת ההשלכות שלו על הזכויות במשק ועל זכויות יתר ילדיו.
צוואה, לעומת זאת, מאפשרת להורים לקבוע כיצד יחולקו זכויותיהם לאחר פטירתם, ואף לשנות את הוראותיה במהלך חייהם, כל עוד הם כשירים לכך והצוואה החדשה נעשית כדין.
יתרון נוסף של צוואה הוא האפשרות לקבוע מנגנון מאוזן יותר בין הילדים. לדוגמה, ניתן לקבוע שהמשק יעבור לאחד הילדים, אך במקביל להסדיר את זכויותיהם של יתר האחים באמצעות פיצוי, תשלום איזון או פתרון אחר, בהתאם לנסיבות ולמגבלות החלות על הנחלה.
עם זאת, חשוב מאוד להדגיש: לא כל נחלה ניתן להוריש באופן חופשי באמצעות צוואה. זכויות במשק חקלאי כפופות להסכמים, להחלטות רשות מקרקעי ישראל, לדיני האגודות השיתופיות ולכללים מיוחדים החלים על נחלות. לכן, גם כאשר ההורים מעוניינים לערוך צוואה, לא נכון להסתפק בצוואה "רגילה".
השורה התחתונה: צוואה ומינוי בן ממשיך הם שני מסלולים משפטיים שונים, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. לפני שהורים בעלי נחלה מחליטים כיצד להעביר את המשק לאחד מילדיהם, חשוב לבצע בדיקה מקדימה של הזכויות במשק, הסכם המשבצת, מצב הנחלה, זכויות בני הזוג והילדים והאפשרויות המשפטיות הקיימות.
במשק חקלאי, צוואה טובה מתחילה דווקא בבדיקת הזכויות במשק ולא בכתיבת הצוואה.
אבירם בווני, עו"ד ונוטריון
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?