ישעי: החוות הסולאריות מספקות חשמל ל-160 בתים

לאט לאט ובצעדים מדודים, הולך ותופס לו ענף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, מקום של כבוד בנוף הגגות הישראלי. אם לפני שלוש שנים, בכנס האנרגיות המתחדשות הארצי, גירדו כולם בראשם כששמעו את ההסברים על קולטי השמש המוזרים האלו, הרי שהיום, כשאתה מטייל בנוף הכפרי של מדינת ישראל ולעיתים גם אפילו בערים, כמעט ואינך יכול שלא לראות חוות של פאנלים פוטוולטאיים.

בתכלס, כל מה שצריך כדי להקים חווה סולארית, הוא גג הפונה דרומה, קצת יוזמה והשמש כבר תעשה עבורך את רוב העבודה. השמש בוערת כבר מיליון שנה ונראה שהיא תמשיך ככה עוד הרבה זמן. במטה יהודה, כמו בכל הישובים הכפריים, יש הרבה שמש וגם גגות ברוך השם לא חסר לנו. כשהגיעו אבותינו המייסדים לאזור, בגל הקמת המושבים והקיבוצים של 1947 – 1949 , הם נאלצו להתמודד עם טופוגרפיה הררית, שהותירה מעט קרקעות הראויות לעיבוד חקלאי. כך צמח ענף הלול, אחד מהענפים הפופולאריים ביותר שנהגה הסוכנות היהודית, להקצות לחקלאים החדשים של האזור.

אם במשך שנים קיללנו בכל פעם שהמחרשה שלנו נשברה על סלעי ההר הקשים ומיררנו על השטחים המשופעים והמעוקלים, עכשיו אנחנו יכולים קצת לרוות מהם נחת. המשבר בחקלאות והפגיעה הקשה בענף הלול במטה יהודה, שהסימפטום העיקרי שלו, היה איחוד מכסות ייצור ביצים וסגירת לולים, הותיר ברחבי המושבים והקיבוצים במועצה, עשרות גגות אסבסט מיותמים ולולים חרבים.

במשך שנים רבות עמדו הלולים האלה מאובקים במסכנותם, חלקם הפכו למחסנים לא חוקיים, חלקם לוורסיות של תיירות חקלאית לא מוסדרת. והנה, לפני כמה חודשים הופיעו המודעות בעיתון בסגנון : "יש לך גג ?– אנחנו נעשה לך ממנו כסף!!!".

חברות הטכנולוגיה הפוטווולטאית, הבינו מייד את כללי המשחק. לרוב החקלאים יש גגות נטושים, אבל לא מספיק כסף להקים חווה פוטווולטאית בהיקף של כ- 500 מ"ר ובעלות של כמיליון ₪, זאת למרות שלפי התחשיבים, חוה כזו תחזיר את ההשקעה בתוך 7-14 שנים.

הסדרי מימון והלוואות של בנקים, החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם. החברות הפוטו-וולטאיות, מציעות לבעלי הגגות לממן עבורם את ההשקעה ולשלם להם שכר דירה חודשי. בתמורה, מקימה החברה את החווה הסולארית על גג הלול ונהנית מהרווחים הנוצרים מייצור החשמל.

כאמור, המראה של גג המכוסה בקולטים פוטווולטאיים, כבר אינו מחזה מוזר, אך בכל זאת, נדמה שבמושב ישעי, התמונה מרשימה בהרבה. מי שיסע ברחוב המקיף את המושב, לא יוכל שלא לשים לב למראה הנשקף מהוואדי המרכזי של הישוב - עשרות חוות סולאריות מפארות את גגות הלולים והשמש עובדת ומזיעה בישעי שעות נוספות.

יגל יוסף הוא בן המקום, שהתעסק בכלל במערכות אזעקה. במקביל להתעניינות הפרטית שלו במערכות סולאריות לצרכי המשק שלו, הוא הגיע במסגרת עבודתו למושב ינון, שם הכיר את חברת "בלו פאוור בע"מ". עד מהרה פרח הרומן בין השנים ויוסף החל לקיים בביתו שבישעי כנסי הסברה, ללמוד ולהתעמק, עד שהחל לעבוד עם החברה וכיום הוא המפיץ הראשי שלה באזור.

"אני שולט היום גם בהיבט הטכני, של התקנת והפעלת הגגות", מספר יוסף "וגם בהיבט הביורוקרטי והתפעולי של המהלך וכל הקשור להסדרי המימון, האישורים והליך ההסדר. יש לנו המון גגות במטה יהודה, באשתאול, באדרת, בנחם, במחסיה, אביעזר, גבעת יערים ואנחנו מתחילים עכשיו גם בשדות מיכה. באזור התעשייה הרטוב יש לנו גג של 3000 מ"ר בהספק של 220 קוט"ש". אבל גולת הכותרת של פועלו האקולוגי של יוסף באזור, הוא ללא ספק המושב שלו, מושב ישעי.

בישעי הוקמו עד עתה כ- 21 מערכות ביתיות בנפח ייצור של 15 קוט"ש ו- 15 מערכות מסחריות בנפח ייצור של 50 קוט"ש. סך המטראז' עליו מתפרסים הגגות בישעי הוא כ – 11,000 מ"ר ( 11 דונם !!). סך כל ההספק הוא כ - 1065 קוט"ש, או במילים אחרות, מעט יותר מ- 1 מגהוואט, כמיליון ותשע מאות אלף קו"טש בשנה. לצורך ההבהרה, נספר רק כי משפחה ממוצעת בישראל, צורכת כ - 12,000 קוט"ש בשנה, כך שישעי לבד, מספקת חשמל לכ - 160 משפחות!

לדברי יגל יוסף, הסיבה שבגללה העסק תפס כל כך טוב בישעי, קשורה בעובדה שרוב המערכות בישוב הם מערכות מושכרות ולא עצמאיות. "יש פה אוכלוסיה שמתקשה להעמיד סכום כסף ראשוני עצמי להקמת המערכת ולנישה הזו, חברות המימון נכנסו. יש פה כ- 30% מערכות במימון פרטי והשאר דרך חברות הטכנולוגיה. בלו פאוור אחראית על כ- 70% מההתקנות בישעי", הוא מציין ומדגיש, "ישעי הוא מושב יוצא דופן ביחס לשאר המושבים במטה יהודה, משום שיש בו ריכוז עצום של גגות גדולים וזה מה שהופך את המקום לאי של ייצור חשמל באנרגיה סולארית".

יגל מציין כי שיתופי הפעולה בין החברות הטכנולוגיות לבין בעלי הלולים, משרתים היטב את שני הצדדים, הואיל והחברות גם מחליפות כבר באותה ההזדמנות את גגות האסבסט המזהמים, בגגות איסכורית, שהוא חומר ידידותי ועמיד בהרבה.

"שיגעון הגגות התחיל לקראת סוף 2009 , טרם סיום ההסדרה הראשונה של רשות החשמל", מסכם יגל, "אנשים התחילו להבין את הפוטנציאל ופעלו במהירות להוציא את האישורים הנדרשים. בעבר הכל היה הרבה יותר קל מהיום, כשגורמי הרישוי לא ידעו כל כך מה זה בכלל מערכות סולאריות..."