המועצה תפצה אלמנת מדריך שנהרג

בי"המש קבע כי קק"ל, המינהל ומטה יהודה, אחראים לנפילתו של גדי שרביט ז"ל לבור עמוק, במהלך פעילות אתגרית שהדריך במערות לוזית. במועצה בוחנים את פסק הדין

ב- 27 ליוני בלילה, בשנת 2008 , נפל גדי שרביט לבור באורך 12 מטר במערות לוזית. על פי הדיווח הרפואי, גדי מת במקום. שרביט, שהיה אחד מארבעת הניצולים מאסון השייטת, בלבנון ב- 1997 , עבד כמנהל הדרכה בחברת "דלתא אתגרים" ועסק בהדרכה של פעילויות אתגריות לבני נוער בסיכון ולקבוצות במקומות עבודה. שרביט מצא את מותו באחת מן הפעילויות הללו, כאשר יצא לנקות את שטח אחת המערות, בתום פעילות לילית שהתקיימה במקום ונפל לבור חבוי שפתחו היה פעור ומכוסה בסבך של צמחיה. רק לאחרונה, כמעט ארבע שנים לאחר המקרה, כוסה הפתח בסבכת ברזל.

אלמנתו של גדי, ענבל שרביט, הגישה תביעה, בין השאר גם נגד המועצה האזורית מטה יהודה,מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) וקרן קיימת לישראל (קק”ל). בתביעה נטען שהרשויות הנ"ל התרשלו בכך שהותירו את הבור ללא כיסוי, סימון וגידור ולא הציבו לידו שלט המתריע על סכנה. בנוסף, לא דאגו הגופים הללו להאיר את המקום ולא מנעו כניסת אנשים, למרות שידעו על מקרים קודמים של נפילה לבורות פתוחים באזור.

מחדל מתמשך

לאחרונה הטילה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר דודקביץ, את האחריות לתאונה על קק"ל, על ממ"י ועל המועצה האזורית מטה יהודה וחייבה אותם לשלם לענבל שרביט ולבתה שנולדה שלושה שבועות לאחר מות האב, כשני מליון שקלים. בנוסף טענה השופטת, שעל קק"ל לתת דעתה על ה"מחדל ההולך ומתמשך בשמירה על אתר מערות לוזית ובהחזקתו". פסק הדין וראיון עם ענבל שרביט, פורסמו בהרחבה בעיתון "ידיעות אחרונות", בגיליון שלפני חג הפסח.

ה"מחדל המתמשך”, במילותיה של השופטת דודקביץ, כולל גם מקרי נפילה נוספים הקודמים למקרה של שרביט. אחד מהם הוא דוד מינצברג, תושב ביתר עילית שעשה סנפלינג במקום עם חבריו, שלושה חודשים לפני מותו של שרביט. בראשון למרץ באותה שנה, הגיע מינצברג בערב למערות לוזית ולאחר שסיים את הסנפלינג עם חבריו באישון לילה והלך לכיוון החניה, הוא דרך בפתח הבור, שלא גודר ולא כוסה ונפל לתוכו. מינצברג, שאיבד את ההכרה כתוצאה מהנפילה, אושפז למשך שלושה חודשים ועבר ניתוח ותהליך של שיקום.

בפסק הדין קובעת השופטת, כי לאחר התאונה ב – 2008 , קק"ל נטלה את כל הציוד שלה ונטשה את האתר. "מאז אין ולו גורם אחד שמתחזק את האתר ודואג לתנאי הבטיחות במקום. קק"ל לא מסרה כל הודעה מסודרת למינהל מקרקעי ישראל, על זניחת השטח שבבעלותה. המינהל יודע על כך, אך לא עשה דבר על מנת ליטול את השטח לחזקתו או לטפל בו”, אומרת השופטת בפסק הדין. "בינתיים”, כך השופטת, “בשטח אשר כל אחד מנער חוצנו ממנו, מסתובבים מטיילים רבים החשופים לסכנות של פציעות חמורות ואף מוות".

תגובת קק"ל כפי שהיא מובאת בכתבה ב'ידיעות האחרונות', טוענת כי "השטח האמור הוא לא באחריות קק"ל והוא מטופל על פי החוק על ידי המינהל. זאת ניתן לראות במקום עצמו ואף בבדיקת הרישומים הקובעים לצורך העניין. למרות שהשטח איננו בניהול קק"ל, פעלנו מיד לאחר המקרה, ללא שהיינו מחויבים לכך, אלא רק מתוך דאגה לשלום הציבור, לאטום בורות הנמצאים בקרבת שבילי ההליכה".

באחריות קק"ל

מן המועצה האזורית מטה יהודה נמסר בתגובה, כי היא מצרה על האירוע הטראגי אשר אירע למשפחה, אך סבורה כי לא היה מקום, בנסיבות האירוע, לייחס אחריות כלשהי למועצה, משום שהיא אינה בעלת הזיקה הישירה לאתר ולא היה בידה השליטה למנוע את האסון הנורא, שכן אינה הבעלים של המקרקעין. במועצה אומרים כי היא סיפקה שירותי ניקיון כללי בלבד, אך הציבה שלט אזהרה בכניסה לאתר, כשם שהינה עושה במקומות רבים וכשירות לציבור המטיילים.

במועצה מדגישים כי כפי שסבר גם בית המשפט, השליטה על הנעשה באתר, לרבות המפגעים הקיימים בו, היו בידיעת קק"ל, שהיא, על פי המועצה, הבעלים והמחזיקה של הקרקע, אשר הייתה אמונה על תחזוקת האתר, אך נטשה אותו בשנת 2008 מבלי להודיע לאיש. עוד מציינים במועצה, כי היא יוצגה בתביעה באמצעות עורך הדין של חברת הביטוח. כעת, נבחנת בלשכה המשפטית של המועצה, תוצאת פסק הדין.