חוסן קהילתי הוא משאב חיוני בהתמודדות עם לחצים ביטחוניים

מחקר שהקיף כ-150 תושבי הדרום שמתגוררים בבאר שבע, בישובי הלוויין (להבים, עומר ומיתר) ובמושבים ובקיבוצים שנמצאו בטווח ירי הטילים במהלך התקפת הטילים שהתרחשה שם בסוף אוגוסט 2011, מצא כי תושבי הדרום דיווחו ברובם על אמון במנהיגות המקומית ובמוכנות של הישוב שלהם להתמודדות במצב חירום.

המחקר בדק את ההשערה של החוקרות, פרופ' שפרה שגיא, העומדת בראש התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל ד"ר ארנה בראון-לבינסון, כי חוסן קהילתי מפחית את רמות החרדה והמצוקה הפסיכולוגית במהלך אירוע בטחוני קיצוני, כגון נפילות הטילים בדרום הארץ.

מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד תושבים המתגוררים בסוגי ישובים שונים - עיר, ישוב קהילתי, מושב, קיבוץ- תופסים את המשאבים הקהילתיים העומדים לרשותם והאם תפיסת החוסן שלהם, מפחיתה את החרדה בתקופת האיום.

שאלון החוסן הקהילתי, גובש לאחרונה כפרויקט המשותף, לקבוצת חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בצפון ובדרום, ביוזמת ד"ר לימור אהרונסון-דניאל, ראש המחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' מולי להד ממכללת תל-חי. החוקרים השותפים למיזם, באים מתחומים אקדמיים שונים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, בריאות הציבור, ניהול, רפואה, הנדסת תעשייה ויצור, פוליטיקה וממשל ואפידמיולוגיה.

פרופ' שגיא: "כל אחד מהחוקרים הביא לכלי המשותף את עולם התוכן שלו וביחד יצרנו שאלון משותף המקיף את האלמנטים השונים המרכיבים את החוסן הקהילתי. הכלי הסופי כולל, בין היתר, שאלות לגבי אמון התושבים בתפקוד המנהיגות והמוסדות הישוביים בזמן משבר, עד כמה הישוב ערוך למצב חירום, ערבות הדדית של התושבים ביישוב ותחושת סולידריות".

החוסן הקהילתי שדווח בכל סוגי הישובים היה גבוה (בטווח העליון של הסקאלה). תושבי הדרום, כאמור, דיווחו ברובם על אמון במנהיגות המקומית ובמוכנות של הישוב שלהם להתמודדות במצב חירום. כפי ששיערו החוקרות, ככל שרמת החוסן הקהילתי הייתה גבוהה יותר, כך רמות החרדה והמצוקה הפסיכולוגית היו נמוכות יותר.

מעבר למדגם הכללי, נבחנו הבדלים לפי מקום מגורים ולפי סטאטוס סוציו-אקונומי. בהשוואה בין מקומות המגורים השונים נמצא, כי על אף שבכל סוגי הישובים החוסן הקהילתי היה גבוה, בקרב חברי הקיבוצים רמת החוסן שנמצאה הייתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לשאר סוגי הישובים.

תגובות הלחץ שנבחנו - חרדה מצבית, כעס מצבי ומצוקה פסיכולוגית (תסמינים פסיכוסומאטיים) - היו דומות בכל סוגי הישובים. רמת החרדה, המתארת את תחושות התושבים בזמן הירי, הייתה בטווח העליון של הסקאלה, אך בסך הכל התושבים גילו עמידות ודיווחו על רמות נמוכות (בטווח הנמוך של הסקאלה) במדדי הכעס המצבי והמצוקה הפסיכולוגית. "כשבדקנו את רמות החרדה על פי קבוצות גילאים שונות, מצאנו כי מבוגרים בני 20-39 , הם הקבוצה החרדה ביותר. נראה כי קבוצה זו, המטופלת בילדים קטנים בזמן מצב לחץ של נפילת טילים, נמצאת בחרדה גבוהה יותר", אומרת פרופ' שגיא.

בנוסף להשוואה על פי מקום מגורים, נבחנה האוכלוסייה על-פי רמת הכנסה למשפחה. בדומה למחקרים אחרים בתחום, נמצא שרמת הכנסה גבוהה, מהווה גורם מגן משמעותי.

ממצא חשוב ביותר, הוא במדד החוסן הקהילתי. הקבוצה בעלת ההכנסות הגבוהות, דיווחה על חוסן קהילתי גבוה יותר, באופן מובהק מהקבוצה הנמוכה. מעבר לכך, רמות המצוקה הפסיכולוגית והכעס בקרב האוכלוסייה החזקה יותר, היו נמוכות בהשוואה לקבוצות בעלות הכנסות נמוכות. יחד עם זה, הממצאים לגבי חרדה מצבית, שמבטאים את המצב הרגעי בו נמצאו התושבים, לא היו שונים בין הקבוצות.