לתוכניות בידור העוסקות בפוליטיקה יש חשיבות בגיבוש העמדה הפוליטית

חוקרים מצאו כי הישראלים כמעט ולא צופים בתעמולת הבחירות בטלוויזיה, נחשפים ברמה נמוכה לתעמולה באינטרנט ובמידה בינונית לשידורי החדשות. תכניות הבידור הפוליטיות הפכו לכלי חשוב בגיבוש העמדה הפוליטית

לתוכניות "בידור פוליטי" מסוגה של "ארץ נהדרת" ו"מצב האומה", יש חשיבות בגיבוש העמדה הפוליטית, כך עולה ממחקר שנערך בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה: ככל שאנשים נטו יותר לצפות בתוכניות מסוג "קומדיה פוליטית", דוגמת שתי התכניות הללו, כך הם גיבשו את החלטתם לגבי המפלגה שבה יבחרו בבחירות, קרוב יותר למועד הבחירות. "העובדה ששני משתנים אלה קשורים, מאשרת את החשיבות הפוטנציאלית של בידור פוליטי במערכות הבחירות בישראל", אמרו החוקרים.

על כך שתוכניות בידור העוסקות בתכנים פוליטיים, הפכו במקרים רבים למקור החדשותי של אמריקאים רבים, דובר רבות בעבר. תכניות בידור מסוג, ג'יי לנו, סטרדיי נייט לייב ו"ג'ון סטיוארט" ידועות זה מכבר, כתכניות המהוות כלי אינפורמטיבי וחדשותי עבור עשרות מיליוני אמריקאים. כעת מגיעה המגמה הזו גם לישראל.

לפי ממצאי המחקר עולה, שבכל הקשור לבחירות 2009 , הצפייה בשתי התוכניות שעסקו באותה תקופה בתכנים אלה: "ארץ נהדרת" ו"מצב האומה", מנבאת התלבטות והחלטה מאוחרת יותר לגבי הצבעה, שהיא קשורה מצידה להשפעות האפשריות של התקשורת.

במחקר, אותו ערכו פרופ' גבי וימן ופרופ' יריב צפתי, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר תמיר שפר, מהחוג לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, התבקשו הנבדקים לדווח על כמות הצפייה שלהם בשידורי החדשות, במהלך שלושת השבועות שלפני הבחירות, כמות הצפייה באתרי האינטרנט של המפלגות, הזמן שבו החליטו למי להצביע, שינוי החלטה שביצעו ועוד.

מהנתונים עולה כי החשיפה לשידורי החדשות הייתה בינונית, לתעמולה המפלגתית באינטרנט נמוכה ולתעמולה בטלוויזיה כמעט ולא קיימת. עוד התברר כי דווקא אלה שצפו יותר בחדשות, גיבשו את דעתם לגבי בחירתם הצפויה, מוקדם יותר מאשר אלה שלא צפו בחדשות. על רקע נתון זה, מתחדדת עוד יותר החשיבות של הקומדיה הפוליטית: החשיפה אליה היא המשתנה היחיד שעמד בקשר חיובי עם החלטה מאוחרת.

באופן כללי, רמת שביעות הרצון של הציבור מהסיקור התקשורתי, לא היה רב: 42% היו מרוצים מהסיקור ( 9% היו מרוצים במידה רבה) ו- 58% לא היו מרוצים או מרוצים במידה נמוכה.

לדברי החוקרים, קשה מאוד לחקור את ההשפעה הישירה של התקשורת על הצבעה פוליטית, אולם נתוני המחקר בהחלט מלמדים על מגמות, "ברגע שהחשיפה לכלי התקשורת היא נמוכה כל כך, ניתן לשער שההשפעה לא יכולה להיות גדולה. בנוסף, העובדה שדווקא אלה שצפו יותר בחדשות גם החליטו לגבי עמדתם מוקדם יותר, מחלישה עוד יותר את האפשרות של השפעות תקשורתיות, מכיוון שניתן להניח שתקשורת משפיעה תגרום לאנשים לחשוב יותר, להתלבט יותר ולהחליט מאוחר יותר. בבחירות 2009 זה קרה רק בהקשר של הקומדיה הפוליטית", אמרו החוקרים.