המפעל התרבותי של יעל

מופע סיפור וזמר של הזמרת יעל בדיחי קנה לו קהל נאמן המגיע מקרוב ומרחוק. רבים מציינים במקום ימי הולדת וזוכים במתנות קטנות, מתוצרת האזור

מי שאוהב את המרפסת של יעל בדיחי ביישוב נטף גם בזכות האווירה המשפחתית, מוזמן לחוויה שיש בה מרוח המשפחה. קבלת השבת שסיגלה לעצמה משפחת בדיחי, כוללת בתוכה שירים מבית אבא (ליתר דיוק שירים מתנועות הנוער הציוניות בצרפת בהן העבירו את נעוריהם בנפרד יעל קרמר ואבנר בדיחי – בני נוער ירושלמים בשליחות ציונית), פיוטים ישראלים מכל העדות ("צור משלו אכלנו" ועוד), שירים רוחניים וגם סיפורי חסידים , סיפורי ושירי הרב קרליבך ועוד.

השירים נאספו יחד ב"מחזור שירים" המחולק אל השולחן בצד המפית, ואשר משמש כהשראה לאסופת השירים והפיוטים המושרים מדי שבוע. את הנינוחות הזאת, השמחה להימצא ביחד, האווירה המאוד חגיגית וטעם החלה בפה אחרי ברכת הלחם יעל רוצה להעביר למשתתפים.

"זה משהו שהוא לגמרי שלנו" מספרת יעל "היחד הזה מזמן תחושה רוחנית מאוד מיוחדת של קבלת שבת. זו הזדמנות מיוחדת לחשוב מחשבות, לעשות דברים שאין להם טעם של יומיום ואת זה אני משתדלת להעביר לאנשים. הטקס נובע מהמסורת והטקסטים יהודים. ויש בה את התוספות שלנו. אנחנו משפחה מוזיקלית, כולנו יודעים לשיר וכל אחד תורם את חלקו, ואפילו עיבודים חדשים".

גישה אישית

המפעל התרבותי של יעל בדיחי – מופעי סיפור וזמר על מרפסת ביתה בנטף- קנה לו קהל נאמן המגיע מקרוב ומרחוק, מארבע כנפות הארץ. רבים מציינים במקום ימי הולדת וזוכים במתנות קטנות, מתוצרת האזור. הכיבוד העשיר המוגש (חלקו על פי בקשת האורחים, ללא גלוטן למשל...) אינו תעשייתי, המאפים הם מתוצרת מאפיה קטנה מהסביבה...

יעל מספרת כי רבים מהאורחים אומרים לה כי היא יצרה את אחד מהמקומות הבודדים שהם מכירים בהם ניתן לשמוע מופעי זמר איכותיים באווירה תרבותית. הם מציינים גם את התחושה הביתית שמעניקים יעל ואבנר, בן זוגה שהוא שותף מלא לעשייה.

"הגישה שלנו אל האנשים שפונים אלינו היא אישית, ידידותית... זה נמצא בעומק הרעיון שלנו – לארח קהל בביתנו. בזמן המופע אני מביאה את עצמי בדיוק כפי שאני, וכך גם פוגשת את האורחים שלי במקום האישי שלהם", אומרת יעל.

שנות ילדותה הראשונות של יעל בדיחי ( www.yael-badihi.com ( עברו עליה בפריז, שם שהתה משפחתה בעקבות שליחותו של האב, דן קרמר, שניהל את תנועת הצופים היהודית בצרפת. בגיל 7 חזרה המשפחה לארץ, לירושלים.
זו הייתה חשיפה ראשונה לשפה הצרפתית. השליחות השניה בגילאי 15-18 קרבה אותה לשירי עם צרפתיים שאותם היא כוללת לפעמים במופעים על ניחוחם המיוחד.

מחינוך לשירה

כבר בילדותה יעל אהבה לשיר. לבת-המצווה קיבלה 145 לירות, ואמה הציעה לה לקנות גיטרה וללמוד לנגן. מכאן ואילך הפכה הגיטרה לכלי שליווה אותה לכל אורך הדרך, ככלי ליווי לשירה, וכאמצעי חברתי, בכינוס חברים לערבי שירה.

את אבנר בעלה, שנולד בליון שבצרפת, הכירה כשכן בילדותה, בקרית יובל בירושלים, לשם הגיעה משפחתו לאחר עלייתה לארץ.
הם נפגשו פעם אחת בפאריס, כשמשפחתו שהתה בשליחות במקביל למשפחתה, אך האהבה פרחה אחרי שחזרו שניהם לירושלים, והם נישאו במהלך תקופת הלימודים באוניברסיטה.
אבנר ויעל קשורים מאוד לנופי הארץ. את ביתם בנו בנטף – יישוב קהילתי הנמצא ממש מעל לכפר אבו-גוש בפאתי ירושלים. הבית ממוקם על כתף גבעה הצופה אל הנוף התנ"כי של עמק אילון.

יעל בחרה במסלול של הוראה (תנ"ך וגיאוגרפיה בתיכון "בויאר") ובצידם ארגנה כל השנים ערבי זמר לחברים. בשנת 89, היא הצטרפה למקהלת "אורטוריו" הירושלמית עם הקמתה, עד מהרה הפכה לסולנית, ואף נסעה עם המקהלה להופעות בגרמניה.

אבנר, שהיה ועדיין הינו התומך בשינוי בחייה, עודד את יעל לבחור בשירה. ב- 1994 היא יצאה לשנת שבתון, לא חזרה ממנה ללמד, והתחילה בקריירה של זמרת.

יעל לא עברה דרך הנתיב הידוע של להקה צבאית, הסולל דרך לקריירה מקצועית, ופלסה לעצמה דרך בכוחות עצמה, בגיל 37, בהיותה אם ל-5 ילדים, כאשר בתוך זמן קצר, התרחבה המשפחה, ונולד בנה הצעיר (גיל, שי, טל, נעמה, אור וזיו).

אחרי חודשים מספר של התנסויות במסגרות שונות, בבתים פרטיים, בבתי קפה ירושלמים, נסללה הדרך להופעה הראשונה שלה בבית האבות "אחוזת בית" בו גרה סבתה. ההופעה המוצלחת הובילה להזמנה של שתי הופעות נוספות ואחריהן הגיעה למרתון אמנים של בתי-אבות מול פורום רכזות תרבות, מרתון שהוביל להזמנות מבתי-אבות בכל הארץ.

קונספט ייחודי

יעל מביאה קונספט ייחודי לה, אירוע מוזיקלי- חוויתי, תרבותי, שכולל מצגת של תמונות הקשורות לנושא המופע, וכן סיפורים, וכמובן השירים, אליהם הקהל יכול להצטרף.
המופעים מספרים על ארץ ישראל, האנשים והנשים שבה, הנופים, האהבות, הכאב והתקווה השזורים באדמתה בכל בשנות קיומה.

המופע הראשון כלל שירי אהבה בעברית, אנגלית, צרפתית , יידיש ולאדינו. בהמשך הכינה יעל מופעים לכל חגי השנה. "הבנתי שאם אכין מופעים לפי אירועי לוח השנה, תהיה לי עבודה מסודרת" מספרת יעל "כי הרי בתי הדיור המוגן צורכים תרבות כל ערב..."

הכישורים ההוראתיים והידע שלה בתנ"ך ובהיסטוריה מסייעים לה להגיש את הערבים הייחודים בצורה מרתקת ומרגשת.
שמעם של הערבים הייחודים התחיל לעבור מפה לאוזן ויעל קיבלה הזמנות לחוגי בית, ימי עיון, כנסים ועצרות.
יעל בונה אירועים ומצגות ייחודים גם בהזמנה, לכבוד חגיגות יובל או ציוני דרך מיוחדים לאנשים ולארגונים. היא עושה תחקיר מול המשפחה, ומכינה מופע הכולל את סיפורו של האדם, משולב במצגת תמונות, ובשירים הקשורים בתכנם לסיפור חייו.

הרצאה מזמרת

יעל מחזיקה במאגר ידע עצום על תולדות הזמר העברי.

היא בוגרת הקורס הראשון בנושא זה, שהתקיים במכללת בית ברל. בקורס הרצו גדולי יוצרי הזמר העברי וחוקריו, וממשיכה לחקור ולהעשיר את ידיעותיה.

את הקורס "הזמר העברי- יומן מסע" בנתה יעל, והוא מועבר בשיטתה הייחודית של הרצאה מזמרת. הקורס מלמד את תולדות הציונות דרך תולדות הזמר העברי בדרך חווייתית: סרטי ארכיון ישנים, מצגות של צילומים מיוחדים: צילומי נוף וצילומים היסטוריים, חלקם נדירים שנמצאו בעבודת מחקר יסודית. כל אלו משולבים בשירי התקופה.

ההיסטוריה נחשפת בקורס דרך השירים. האם ידעתם למשל שהשיר "הבה נגילה", שהפך להיות המנון ישראלי בינלאומי, נוצר לרגל כניסת אלנבי לירושלים? הטקסט הוא מתוך קטעי הלל שקוראים בחנוכה. המנגינה חסידית ובין השניים שידך המוסיקאי אברהם צבי אידלסון.

האם ידעתם שהשיר "הבאנו שלום עליכם" נכתב כג'ינגל לסיגריות טורקיות בגרמנית דווקא?

הקורס "הזמר העברי – יומן מסע" הועבר במסגרות שונות, החל ממכון אבשלום, החברה להגנת הטבע, יד בן-צבי, מכון "מגיד", קתדראות ברחבי הארץ, ובהמשך הועבר הקורס במשך שבע שנים בהסתדרות המורים תחת השם "מטייל ושר" בשיתוף מורה הדרך בני פרנקל.

מקום מוגן

ב-13 במרץ 2002 נפל בנה בכורה של יעל, סגן גיל בדיחי ז"ל, קצין שריון, ברמאללה, בקרב נגד מחבלים.

כעבור כחודשיים חזרה יעל לשיר. "ידעתי שאני חייבת לחזור לשיר. התלבטתי איך אני יכולה לשיר... שירי מולדת,שירי אהבה של הורים לילדים... ידעתי שאם לא אחזור לשיר, לא אשיר עוד. מה שאיפשר לי לחזור לשיר הייתה רציונליזציה שעשיתי. לשיר "בן לו היה לי" במופע שירי רחל, זה מטורף. אמרתי לעצמי שהבן שלי לא היה שחור תלתלים, אלא זהוב תלתלים – ואני לא שרה עליו... זה הקל עלי".

המופע הראשון היה מול קבוצת חברים של ידיד, אח שכול בעצמו "הנוכחות שלו הייתה תומכת, וזה איפשר לי לשיר" מספרת יעל.

"השירה עבורי היא מן ריפוי. לפעמים אני מרגישה שאני מטפלת בקהל באמצעות השירים, גורמת לאנשים להתחבר לרגשות כמוסים שלהם. לא פעם אני רואה דמעות, ויודעת שאפשרתי לאנשים לבכות בכי שחיכה לצאת, וכך גם ברגעי הפורקן והצחוק... כשזה קורה אני מתרגשת. זה מעצים אותי ונותן לי כוחות".

לאחר נפילתו של גיל הפסיקה יעל להופיע בימי שישי בערב. "תמיד ערכנו קידוש וארוחת ערב משפחתית, אבל המופעים לא פעם קיצצו בהנאה. אחרי שגיל נהרג הפכו ארוחות ליל שבת למוקד חשוב בחיים שלנו" היא מספרת.
לפני כשנה עלה הרעיון לפתוח את הבית לקהל ולקיים בו מופעים. " זה המקום בו אני מרגישה מוגנת" אומרת יעל "בבית יש בי אפשרות לנתינה רחבה ונינוחה".

לצורך כך נבנתה מרפסת מעץ על צלע הגבעה. קבוצות מאורגנות החלו להגיע למרפסת לחוויה מוזיקאלית-תרבותית מול הנוף הבתולי של נטף, והעמק המקסים שנפרש עד לשפלה. "כשאנשים נכנסים הביתה אני מתרגשת" אומרת יעל "במופעים בביתי נוצר קשר מיוחד ואינטימי עם האורחים"

יעל הצטרפה לעמותת התיירות "יואב-יהודה" ולוקחת חלק בפסטיבלים שהעמותה מארגנת. הופעותיה בביתה במסגרת ב"פסטיבל האוכל הכפרי" במרץ האחרון זכו להצלחה רבה.

מזה כשנתיים פותחת יעל את ביתה למופעים בפני הקהל הרחב. המופעים נערכים אחת לחודש בימי שישי בבוקר, ולרגל הביקוש הם יערכו פעמיים בחודש, כאשר חלק מהמפגשים יהוו את הקורס "הזמר העברי – יומן מסע"

ניתן יהיה לשלב את החוויה המוזיקלית בביתה של יעל עם טיולים באזור מבואות ירושלים, ויעל תשמח להמליץ על מסלולי טיול ומקומות מיוחדים לבקר בהם, כמו על מסעדות ובתי אוכל.

מופעים של יעל בדיחי:
1/1 - "מלאו אסמינו בר" לרגל 100 שנות קיבוץ
15/1 - שנות החמישים והששים בזמר העברי
29/1 - אילן בגשם- מופע לקראת ט"ו בשבט
5/2 - קבלת השבת תתקיים בשעה 10:30 בבוקר