מניעת אנטישמיות בדרך של הקשבה
במופע תיאטרון - המחול "שתיקה כואבת", מתעמתים עם השפעות השואה על דורות ההמשך ומתגייסים למניעת אנטישמיות בחו"ל
שלישיית תאטרון מחול שקמה במטה יהודה, שבה ממסע הופעות מול תלמידים ומורים בגרמניה עם המופע "שתיקה כואבת" המביא את סיפור מפגשן של בת לניצולי שואה ונכדה של קצין נאצי וההשפעה על חייהן. השלוש, אווה אלקיים - מנהלת אומנותית, רקדנית ושחקנית כותבת, אסתר בואס - שחקנית תאטרון ושותפה לכתיבה ורויטל רגב - מפיקה ואשת יח"צ, הוזמנו להציג את המופע בפני תלמידי חטיבה, תיכון וצוותי חינוך וממשל בארבעה בתי ספר בגרמניה. המופע התקבל בחום רב ע"י פעילי ערים תאומות למטה יהודה ולמבשרת ציון. בנוסף, חוקר השואה הגרמני פטר צינקה הזמין את השלישיה להציג את המופע בתאטרון "141 WERKSTATT" בנירנברג, העיר שהייתה אחד ממעוזי הנאצים הידועים לשימצה. המופע בנירנברג היה משמעותי ועז רושם אף יותר מיתר המקומות בשל הנושא שבו הוא עוסק וההקשר למקום. התלמידים צפו מרותקים במופע, תעיד על כך הדממה באולמות. לאחר המופע הוזמנו הקהל והתלמידים לשוחח עם השחקניות. מן השאלות, ובהן למשל, שאלת אחד התלמידים "איך מסבירים את הנושא ומתמודדים עם הניאו-נאצים?", עולה כי התלמידים יצאו מהמופע עם הרבה חומר למחשבה. גם מורים שצפו במופע, כתבו לאחר מכן על החשיבות של הצגת הנושא לפני תלמידיהם. המופע נבנה ונכתב בידי השחקניות והוא מלווה בקטעי ריקוד, מוזיקה ווידאו-ארט, ועזרים ייחודיים. המיזם הושק במרץ 2013 באודיטוריום יד ושם בשפה הגרמנית וביום השואה האחרון התקיימה פרמיירה בעברית. אסתר בואס, דור שני לשואה, גדלה בשוויץ ורק בגיל מאוחר נחשפה לעובדת היותה יהודיה, דבר שמפחד רב שנים טרחה אימה להסתיר היטב. אסתר מציגה את סיפורה של בת לניצולי שואה ומשתפת את הקהל בנטל המונח על כתפי הדור השני לשואה, בתחושות של ביטול עצמי, בשמחת חיים מועטת, לפעמים עד כדי חוסר רצון לחיות ובמשא האחריות הכבד כלפי ההורים. אווה אלקיים, היא רקדנית ילידת גרמניה, גיורת שחיה ורקדה שנים רבות בהולנד, נכדתו של קצין נאצי שבחרה לחיות ולהקים משפחה בישראל. אווה מתעמתת עם ההיסטוריה המשפחתית, מציגה את לבטיה ורגשות האשם והבושה על מעשי סבה ומשתפת את הקהל בתהליך המורכב שעברה עם שותפתה למופע ובהתמודדות עם הקיום הישראלי גרמני המסובך שאיתו היא חיה ושהייתה שמחה להעלים מחייה. במופע משתקף גם תהליך ההפנמה והדו-שיח הכואב בין השתיים . הצלע השלישית של המיזם רויטל רגב, יצרה שיתוף פעולה עם נספח התרבות של שגרירות גרמניה בישראל מר קובסה, שהמליץ בחום על המיזם למשרד החינוך בגרמניה ופתחה דלת לשיתוף פעולה במשרד החוץ בעזרתו של גדעון בכר, "אני רואה חשיבות עליונה ליצירת דיאלוג בין דורות ההמשך כאן, באירופה ובעולם כולו ובכך להצמיח שגרירים צעירים רבים נגד אנטישמיות בכל העולם." המופע והמיזם פותחים לדור הצעיר בכלל, ובפרט בגרמניה, נושא שלא דיברו עליו בבית ומייצרים דיאלוג עם הדור הצעיר מישראל במסגרת המפגשים המשותפים . המופע "שתיקה כואבת" הוא אחת מאבני הדרך המשותפת לדורות שאחרי השואה, ישראלים מכל הדתות וגרמנים. ויש חשיבות רבה להצגתו בבתי הספר התיכוניים בארץ ולסטודנטים. (קיים תרגום באנגלית,גרמנית ועברית ובקרוב בפולנית) רגב: "אני מעריכה את שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם מועצה אזורית מטה יהודה, בהובלתו של ראש המועצה, משה דדון, אשר הביע את הערכתו הרבה על עבודת הקבוצה בדברים שנשא ביום השואה האחרון. נראה שצדק בדבריו כי בעיתונות הגרמנית התרשמו מהמופע הנוגע לכל לב, מרמתו וייחודו האומנותי ומהנגיעה הלא מתפשרת בנושא כה רגיש”. רגב ציינה כי לאור השבחים התקבלה הזמנה נוספת של המופע לבתי ספר תיכון בפרנקפורט.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?