הביוב שיפריח את חבל עדולם

קו שפכים חדש, שמתוכנן לרדת מאזור צור הדסה אל עמק האלה, מהווה פתרון נפלא עם יתרון אדיר – מיליוני קוב של מים מטוהרים להשקיית עשרות אלפי דונמים באזור עדולם. עכשיו נותר לקוות רק שהרשויות לא יפריעו

סגן ראש המועצה האזורית מטה יהודה , נימי יפה , שדוחף את הפרויקט של קו הביוב החדש בכל כוחו , הצליח לאסוף אל הסיור הזה כמעט את כל הגורמים הכרוכים באישור הוצאתו לפועל . היו שם נציגים של המשרד לאיכות הסביבה , נציגי רשות הטבע והגנים , נציג שמורות הטבע , נציג רשות העתיקות , נציג משרד השיכון והבינוי , נציגי העיר ביתר עלית , נציגי היישוב צור הדסה , ועוד . רק נציגי המינהל האזרחי חסרו .

פתרון ביוב מוגדר כתשתית חיונית בכל יישוב . אולם הקמת היישובים במדינת ישראל היא לפעמים צורך פוליטי המקדים את גיבוש הפתרון המתבקש . כך , במשך עשרות שנים התגוררו תושבי יישובי המזלג ( צור הדסה , מבוא ביתר , מטע , נס הרים ובר גיורא ) ללא פתרון סדור של ביוב והשתמשו בבורות רקב , אותם היו צריכים לשאוב מדי כמה שבועות .

מזה כשלושים שנה מחייב המשרד להגנת הסביבה את רשויות התכנון לפתור את נושא הביוב כחלק בלתי נפרד מעבודות הפיתוח של היישובים . אולם הפתרונות שנמצאו היו במקרים רבים מאולצים וללא חשיבה לטווח ארוך .

קריסת הקו הקיים

הסיור במתווה קו הביוב החדש נובע מהגידול הצפוי במספר התושבים באזור יישובי המזלג של מטה יהודה ובעיר ביתר עלית ויישובי גוש עציון . הוא נובע מסיבה חשובה נוספת – קריסתו של קו הביוב הנוכחי , המוליך את השפכים של יישובי המזלג ושל העיר ביתר עלית למכון הטיהור המערבי בנחל שורק .

קו הביוב המוליך כיום את השפכים של צור הדסה ושל ביתר עלית למכון הטיהור בנחל שורק אינו מסוגל לעמוד במשימה הנוכחית , מסביר הפרויקטור של המועצה האזורית מטה יהודה בצור הדסה , אורן מלמד . זהו קו בקוטר קטן מדי , הבלאי שלו גבוה ובקרוב יהיו חייבים לערוך בו שיפוצים מקיפים בעלות של כ -10 מליון שקלים , הוא מסכם .

בעיה נוספת היא שהקו הנוכחי מבוסס על מכוני סניקה הפועלים ביישובים . בצור הדסה פועל כיום מכון סניקה אחד ובעיר ביתר עלית פועלים ארבעה מכוני סניקה . המשאבות במכונים האלה דוחסות בלחץ גבוה את השפכים אל צינור הביוב וזאת בגלל הפרשי הגובה הניכרים . הבלאי של המשאבות גבוה והוצאות האחזקה שלהם מסתכמות בעשרות אלפי שקלים בכל חודש .

אם לא די בכך , הרי תכניות ההתרחבות של צור הדסה ושל ביתר עלית מחייבות התקנה של מכוני סניקה נוספים . רק בשכונת הסנסן בצור הדסה מתוכננים כיום שני מכוני סניקה חדשים , וכך גם בביתר עלית . הקמת המכונים והאחזקה השוטפת שלהם תעיק על הרשות המקומית ותחייב גביה של אגרת ביוב יקרה , כך יודעים כל המתכננים . ועדיין לא סיימנו את כל התכניות ההתרחבות הקיימות , הכוללות את היישוב החדש גבעות שבגוש עציון .

היקף בעיית ניקוז השפכים עומד בפני כל מי שמבקש להרחיב את היישובים באזור ולא רק זאת . מכון הטיהור המערבי בנחל שורק אינו מסוגל לקלוט את היקף השפכים שצפויים להיות מוזרמים אליו . כלומר , גם אם יחדשו את קו הביוב הנוכחי , וגם אם יקימו את מכוני הסניקה הנוספים , וכל זאת בעלות של עשרות מליוני שקלים , השפכים שיתווספו לא יוכלו להיקלט במכון הטיהור הקיים .

זאת ועוד , הקו הנוכחי ישן ועמוס בלחצים , ולכן יש בו פריצות ביוב תכופות . הפריצות הללו מזרימות שפכים בנחלים היורדים אל השורק , מזהמות את הקרקע ואת מי התהום , מהוות מטרדי ריח בשמורת הטבע שבה עובר הקו וגורמות לפקחי המשרד להגנת הסביבה לאיים באופן תדיר על ראשי היישובים באיזור בתלונה למשטרה הירוקה ובהעמדה לדין על זיהום הסביבה .

בקיצור המצב הנוכחי הוא בעיה שאין לה פתרון .

גרביטציה פשוטה ויעילה

כדי לפתור את המצב הנוכחי , שככל הנראה אין חולק על כך שהוא כושל ואין אפשרות לפתח בעזרתו את היישובים באזור , התגייסו שניים למלאכה . האחד הוא איש הכרמים הוותיק של אזור המזלג , עמית ניר ממושב מטע .

ניר , איש שטח המכיר את אזור המזלג כאת כף ידו , הציע פתרון המבוסס על הולכת השפכים באופן קל ונוח במדרון היורד לעמק האלה . יישובי המזלג והעיר ביתר עלית נמצאים בגובה ממוצע של 750 מטר מעל פני הים ואילו עמק האלה נמצאת בגובה ממוצע של 250. הפרש הגובה הניכר , 500 מטרים , מהווה הזדמנות פז להולכת הביוב על בסיס גרביטציה פשוטה , ללא צורך במכוני סניקה יקרים , במשאבות שעולות מאות אלפי שקלים , הוצאות חשמל ודלק ועבודת תחזוקה חודשיות בשווי של עשרות אלפי שקלים .

את הרעיון של ניר קלט במהירות המהנדס והמתכנן , רן ברז ' יק , שהתבקש למצוא פתרון להולכת השפכים מהשכונות החדשות המתוכננות בצור הדסה , שכונת הסנסן ושכונת המקב " ת . ברז ' יק בחן את הרעיון של ניר והבין עד מהרה שמדובר בפתרון ישים , פשוט לביצוע וכמעט ללא פגיעה בנכסי טבע חיוניים .

השניים החלו מסיירים בתוואי כשהם מצרפים אליהם את נציגי מטה יהודה ועיריית ביתר עלית . האפשרות לנהל את נושא הולכת השפכים במשך עשרות שנים ללא הוצאות אחזקה יקרות שבתה מיד את דמיונם של כל המעורבים בעבודות הפיתוח והתשתית באזור המזלג . המסקנה מהסיורים הייתה משותפת – יש לקדם את הפתרון ככל האפשר .

קשיים ביורוקרטיים רבים

אולם , כמו רבים מהרעיונות ה”גאוניים” , הביצוע והיישום של קו הביוב החדש נתקל בקשיים ביורוקרטיים ובסרבול של פקידי הממשלה השונים . יש לשכנע את המשרד להגנת הסביבה , שהקו החדש ישפר את השמירה על הסביבה , ויש לשכנע את משרד השיכון , שההשקעה בקו החדש תשתלם מבחינה כלכלית ובחישוב ארוך טווח היא זולה בהרבה מפתרונות אחרים .

וגם הגופים הירוקים צריכים להיות שותפים להחלטה , יש לגייס את רשות הטבע והגנים ואת החברה להגנת הטבע להסכמה , שהקו העובר בשולי שמורת טבע ובשטחים פתוחים הוא פתרון טוב יותר מאשר הפתרון הקיים . וגם רשות העתיקות צריכה להסכים , שהקו החדש אינו עובר כלל באתרי עתיקות .

ועדיין לא הסתיימו הרשויות שאת הסכמתן יש לגייס . מכיוון , שהקו חוצה את הקו הירוק ( עובר מצור הדסה לכיוון ביתר עלית והולך לאורך החלק הדרומי של קו הירוק ) יש להשיג את ההסכמה של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון ואת הסכמתה של הרשות הפלסטינית .

ולקינוח , יש לגייס את ההסכמה של הגופים הנ " ל להרחבה של מכון טיהור השפכים בקיבוץ נתיב הל " ה , וכמובן , לגייס את ההסכמה של חברי הקיבוץ לכך שבסמוך לקיבוץ יוקם מכון טיהור גדול שיטפל בעשרות אלפי קוב שפכים מדי יום .

כולם רוצים את הקו

עד מהרה התחוור ליזמי הרעיון במטה יהודה כי תוואי קו הביוב החדש מהווה פתרון אופטימלי להרבה מאוד בעיות באזור ההר ופתרון נפלא לבעיות גם של אזור עדולם .

ראשית , הסתבר כי הקו החדש יכול לשרת גם את הצרכים של הכפרים הערביים , ואדי פוכין ונחלין , שאין להם פתרונות ביוב כיום . גורמים בכפרים אלה כבר מסרו את רצונם בקידום הפרויקט .

נותרה בעיה של הסכמת הרשות הפלסטינית , שיש קושי רב להידבר איתה . עם זאת , מסתבר כי לבעיות המדיניות נמצא פתרון , בדמות הסכמה על כך שקו הביוב יילך לאורך דרכים מנדטוריות , הקיימות בשטח עוד לפני שנת 1948, דבר המאפשר לפעול במסגרת ההסכמים הקיימים של ממשלת ישראל מול הרשות הפלסטינית .

בעיר ביתר עלית ובצור הדסה קפצו על הרעיון , משום שהוא חוסך להם בהוצאות אחזקה על מכוני הסניקה למשך שנים רבות .

במשרד הבינוי והשיכון אהבו את הרעיון , משום שהוא פותר שורה של קשיים בפיתוח גוש עציון והעיר ביתר עלית . מתכניות המשרד עולה כי העיר ביתר עלית צפויה לגדול להיקף של 140 אלף נפש , ובנוסף מתוכנן במורדות הצפוניים של רכס גוש עציון , היישוב גבעות , יישוב גדול בהיקף של 3500 יחידות דיור , שגם הוא זקוק לפתרון לשפכים .

בקיבוץ נתיב הל " ה אהבו את הרעיון משום שמתקן טיהור השפכים המתוכנן יעניק ליישוב הכנסה מובטחת לשנים רבות . יותר מזה , עשרות אלפי הקובים שיטוהרו מדי יום במכון החדש , יהוו מאגר מים זמין לעשרות אלפי דונמים של חקלאות המשתוקקים למים באזור עדולם . סגן ראש המועצה , נימי יפה , אמר כי השטחים החקלאיים באזור עדולם זקוקים לשבע מליון קוב מים מטוהרים בשנה . הקו החדש יהפוך את כל עמק האלה ואת שטחי עדולם לירוקים ופורחים , חולם יפה בקול רם .

וכך החל משרדו של רן ברז ' יק בתכנון מפורט של קו הביוב החדש . מהתכנון הנוכחי עולה כי הקו החדש יתבסס על שתי זרועות ראשיות , האחת שתוליך את השפכים של צור הדסה ואזור המזלג , והשנייה שתוליך את השפכים של ביתר עלית , הכפרים ואדי פוכין ונחלין , והיישוב חדש גבעות .

הקו החדש יחייב קידוח אופקי מיוחד ברכס המפריד בין צור הדסה לביתר עלית . שני הקווים הללו יתחברו בנקודה אחת שבה תוקם בריכת אגירה ושטיפה . משם יוזרמו המים בצינור ולאורך מספר קילומטרים עד שייקלטו במכון הטיהור החדש שמתוכנן להיות מוקם בסמוך לאתר הלוויינים עמק האלה .

הפרחת שטחי עדולם

כאמור , ביום שלישי האחרון התקבצו כשלושים נציגים של כל הרשויות הקשורות בעניין ומכירות את הבעיות הקשות של קו הביוב הנוכחי . במשך שעתיים נעו המשתתפים בין נקודות לאורך התוואי המוצע , כשהם עוצרים מדי פעם לסקירה מפורטת של ברז ' יק ולדבריו הנלהבים של נימי יפה .

מאופן ההתנהלות של הדיון המסכם , שהתקיים במתחם נתיבל ' ה בנתיב הל " ה , היה ניכר כי כל המשתתפים סבורים כי הפתרון של הקו החדש הוא רצוי ומקובל . אפילו הנציגים של הארגונים הירוקים , הידועים בסרבנותם ובעיקשותם , הביעו הסתייגויות קלות בלבד תוך שהם מציינים כי התוואי החדש יפתור בעיות רבות .

במהלך דברי הסיכום אמר נימי יפה כי הקו החדש יחדש את החקלאות באזור עדולם . “ יהיה לנו שפע של מים כדי להפוך עשרות אלפי דונם יבשים וצמאים לירוקים ופורחים ", אמר יפה לנוכחים , “ הקמת הקו היא הגשמת החזון הציוני ותביא ברכה לכולם ".

לדברי המתכנן ברז ' יק במידה ולא יהיו עיכובים מצד רשויות השלטון , ובמיוחד מצד המינהל האזרחי ביהודה ושומרון או הרשות הפלסטינית , אשי צפוי הקו החדש להיות פעיל בתוך שלוש שנים . לו יהי , הפטירו הנוכחים בתום הדיון .

יובל רובין

[email protected]