ארכאולוגים: הבנייה ברמת בית שמש היא הרס נכסי מורשת

מאות אתרי עתיקות החשובים למורשת ישראל פזורים במתחם המיועד לבנייה וצפויים להיחרב עד היסוד

בעצומה עליה חתומים למעלה מ -70 ארכאולוגים ובהם פרופסור יורם צפריר , חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס א . מ . ופרופ ' עמיחי מזר , חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לארכיאולוגיה , נאמר כי המרחב עליו מתוכננות השכונות החדשות של רמת בית שמש הוא " מרחב יקר ערך של נכסי תרבות ומורשת לאומיים ועולמיים” . ת לשנת 2014 ,

הארכאולוגים ימסתמכים על סקר ראשוני שערכה רשות העתיקות בשנים 1994-2000 שזיהה אתרי עתיקות מתועדים ועוד מאות נקודות ארכאולוגיות נוספות בשטח הגבעות של רמת בית שמש המקיף כ קמ" ר ומיועד כיום לבניית עשר שכונות חדשות . 550 -16

" ממכלול הממצאים שנסקרו עד כה מתקבלת תמונה של מרחב שלם , בעל עושר וצפיפות יוצאי דופן של שרידים מתקופות רבות וחשובות בתולדות העם והארץ , מן התקופה הפרה - היסטורית והכנענית , דרךהתנחלות שבט יהודה ומאבקיו עם הפלשתים , תקופת המלוכה ובית ראשון , שיבת ציון וימי בית שני , מרידות היהודים ברומאים , תקופת המשנה והתלמוד ועד לתקופות המאוחרות יותר” , מסבירים הארכאולוגים .

על חשיבותו הארכיאולוגית וההיסטורית של האזור מעידה בין היתר החפירה בחורבת קיאפה , שמוסכם על החוקרים כי היא מהווה תגלית עצומה בחשיבותה לבירור ימי ראשית ישראל . כזכור , בחרבת קיאפה הסמוכה לצומת האלה , נמצאה לפני כעשר שנים הכתובת העברית העתיקה ביותר . חפירות נוספות מצאו בחרבת קיאפה מבנה חריג בגודלו וממצאים שונים מהם עולה ההשערה כי מדובר בעיר " שעריים " הנזכרת בתנ " ך . התגליות באתר רומזות לכך כי אפשר והמבנה הגדול שימש כאר מונו של דוד המלך .

הארכאולוגים מזהירים כי אין לדעת כמה שרידים נוספים ומשמעותיים למורשת ארצנו ועמנו קבורים בשטח המיועד לבניה . " רוב האתרים שהתגלו בסקרים דלעיל טרם נחקרו וצפוי שימצאו בהם – אם וכאשר יחפרו – ממצאים דרמטיים , כפי שקרה בחורבת קיאפה . גם האתרים תל ירמות ובית נטיף הם מן המכלולים הארכיאולוגיים הגדולים והחשובים באתרי המורשת הקדומה בארץ - ישראל , אך הם טרם נחקרו די הצורך ולמרות זאת ייפגעו קשות ( ולמעשה כבר נפגעו ) עקב תכניות הבניה הנוכחיות” .

האר כאולוגים טוענים כי המנגנון של " חפירות הצלה ", המופעל באתרי בנייה , לא נועד ואינו מתאים לאזורים כה נרחבים , רוויים בעתיקות ועתירי מורשת תרבותית . באזורים שכאלה מן הראוי לקיים חפירות ארכיאולוגיות לפני תכנון של שכונות , כדי לאפשר החלטה המתחשבת במצב הארכיאולוגי לאשורו . " הגישה לפיה חפירות יוכלו להתבצע לאחר התכנון , ובמרבית המקרים אף לאחר השיווק ומתן היתרי בניה לקבלנים - היא מטעה והרסנית , שכן היא משאירה את גילוי העתיקות ליד המקרה ובידיהם של קבלני בנין ורשויות מקומיות המצויים בניגוד אינטרסים מובנה – הן לגילוי עצמו והן לצורך להציל ולשמר . ניסיון העבר מלמד , כי איש לא יבטל תכנית בניה בשלבים כה מתקדמים גם אם יתגלו בשטחה ממצאים חשובים ביותר” , הם מזהירים .

כאזרחים נאמנים ומעורבים במתרחש בחברה הישראלית אנו קשובים לצרכי ההווה , ובשום פנים אין אנו מקלים ראש בצורך הלאומי והאנושי לספק פיתרונות דיור , לעיתים אף במחיר פגיעה בערכים חשובים אחרים ", ממשיכים האר כאולוגים , “ יחד עם זאת אנו סבורים שהעושר הנדיר בנכסים ארכיאולוגיים באזור מיוחד ונרחב זה , שבו כבר הוכח הפוטנציאל לממצאים בעלי משמעות אנושית ולאומית מיוחדת , מחייב לנהוג בו בשמרנות יתרה ואף לשקול חלופות שייטיבו לשמר את האזור ואת כל המצוי בו - כנכסי מורשת ארצנו ועמנו , עבור בני דורנו ועבור הדורות הבאים .

עקב כך אנו קוראים לך לעשות את הנדרש כדי להביא לבדיקה מחודשת , אמיצה , מושכלת , רחבת מבט ושקופה של תכניות הבניה באזור , בטרם ייקברו לעד נכסי מורשת ותרבות לאומיים ועולמיים יקרי ערך תחת מעטה הבטון .