טעם של פעם
שיתוף פעולה בין הכפר עין ראפה ורשות הטבע והגנים יצר את פסטיבל "בטעם של פעם", חגיגה כפרית של אוכל, תרבות ואירועים המתפרסת על פני שלושה סופי שבוע
רבים מתושבי ישראל מכירים היטב את הכפר אבו גוש הידוע בחומוסיות שלו , לעומת זאת , לא רבים יודעים שמול אבו גוש , מצדו השני של הכביש , מסתתרות אטרקציות תיירותיות לא פחות מעניינות .
הכפר עין ראפה שבמשך שנים נותר אלמוני , משום שהוא מרוחק מעט ובמיקום נסתר מכביש מס ' 1, יצא באירוע של פסטיבל כפרי , שמטרתו לחשוף את התיירים לנופי החקלאות הערבית המסורתית , לבתי הכפר הישנים , לטבע העוטף אותו ולאדיבותם של התושבים .
" הרעיון הזה רץ אצלי בראש כבר שנים רבות ", מספר יו " ר ועד הכפר הנמרץ , עלא ברהום , שלא מפסיק לנסות ולדחוף את הכפר קדימה ולמנף את העסקים שבו מבחינה כלכלית , " הקהילה בכפר מרגישה שיש שינוי מבחינת התפיסה שלנו , אנשים מבינים שאנחנו יכולים להביא משהו פנימי שלנו , שכולנו נרוויח ממנו , לא רק ברמה הכלכלית ".
ברהום יצר קשר עם מנהלת מרכז חינוך וסביבה ברשות הטבע והגנים , אדר סטולרו - מליחי וביחד הגו את הרעיון לפסטיבל כפרי . " בעבר כבר ניסינו לעשות פה שוק איכרים אבל זה לא הסתדר ", מספר ברהום , " חשבנו שזה לא יהיה נכון למתג את הכפר רק כמקום אליו באים לקנות אוכל ערבי מסורתי , אלא לחשוף את מגוון האטרקציות התיירותיות והתרבותיות שיש לכפר להציע ".
עלא חיבר לפרויקט את גזבר הכפר , וואסים ברהום , ויחד עם אדר ועם תמיכת המועצה האזורית מטה יהודה החל הרעיון לקבל צורה ותוכן מעשיים .
הצוות קבע תאריך יעד , פתח קבוצת וואטסאפ והתחיל לעבוד , כאשר וואסים הוא המנהל והאחראי ואילו עלא ברהום מייעץ לידו . " אני שמח שיש עוד כוחות פה ביישוב ושאני לא צריך להיות מעורב בפרטים אחד לאחד ", מחייך עלא בסיפוק , " זה המדד להצלחה של הקהילה מבחינתי ".
במשך חודש קיים הצוות ישיבות עם התושבים , בעלי הדוכנים ובעלי העסקים ועסק בניקיון בית הספר הישן שמתוכנן להיות מוקד הפעילות בפסטיבל , ובסידור וניקיון הכפר כולו והמעיינות שבו . " פתאום היישוב התעורר " מספר עלא , " אנשים שהיו רחוקים במשך שנים מהעשייה הציבורית , קמו , עשו ולקחו תפקידים . יש לנו פה בכפר שלושה מעיינות ושלושתם היו במצב שבייש אותנו . הרגשנו חובה לנקות אותם כמו גם לעשות מתיחת פנים לכל הכפר , לא רק בשביל באי הפסטיבל , אלא בראש וראשונה עבור אלו שחיים פה יום יום , התושבים , שאומרים בעצמם כמה חשוב להם לחיות במקום נקי ומסודר ".
תרומה הדדית
כאמור , כחלק מהאסטרטגיה החליטה הנהלת הפסטיבל שמלבד דוכני האוכל , ייחשפו המבקרים גם לרוח הכפרית ולכלל התושבים והאטרקציות המקומיות . בשלושת השבתות של הפסטיבל , יפעלו דוכני מאכלים מקומיים ומיוחדים בצד דוכני חפצי אמנות ונוי , סיורים מודרכים לשלושת מעיינות הכפר , סיור אופניים ב " סינגל עין ראפה ", אירוח בבתים , סיפורי שכנות טובה שיסופרו על ידי ותיקי הכפר , ביקור במסגד ועוד בשבת הראשונה של הפסטיבל (14.3.) יתקיימו גם מופע סוסים ומופע דבקה .
מעבר להצלחה הקהילתית , מציין ברהום רווח נוסף לו זכו התושבים בשולי הפעילות . " החיבור המצוין עם הרט " ג ועם אדר סטולרו באופן אישי , הביא גם לקשר עם קק " ל . שם הבינו שיש במקום קהילה שמחפשת לתרום וגם הם נרתמו . חשוב להבין שכשאין תהליך של למידה , חינוך והסברה , נוצרים פערים תרבותיים וזה יוצר מתח , חוסר הבנה ותקשורת לא נכונה . לדוגמה , בתרבות המזון הערבית יש שימוש נרחב בצמח הזעתר . מדובר בצמח מוגן ובגופים הירוקים יש ציפייה שהשימוש הזה ייפסק , אבל בלי שנקבל כלים להבנה , לא נוכל להפנים את המסר . הפעילות של אדר סטולרו יחד עם תושבי הכפר , מעלה את המודעות לחשיבות של השמירה על צמחי הבר וחושפת את האוכלוסייה לנושא צמחי הבר המוגנים . החיבור הזה יצא כל כך מוצלח , שעכשיו אנחנו גם מחפשים פרויקטים משותפים נוספים של למידה ולימוד על צמחי הבר” .
" זה אירוע גדול מימדים בסטנדרטים של הכפר ", מסכם עלא ברהום , " אבל אנחנו חדורי התלהבות ואמונה שהוא יצליח . רצינו בהתחלה לערוך אותו רק בשבת אחת אבל החלטנו להאריך אותו לשלוש שבתות , ולו רק כדי להעניק לתושבים את חוויית ההשתתפות במיזם כל כך גדול . אולי אפילו נצליח למסד מהאירוע הזה שוק איכרים כפרי שיעבוד במתכונת קבועה במשך כל השנה , כאשר הפסטיבל יהיה נקודת השיא שלו . גם אם לא תהיה הצלחה גדולה , אני מאד שמח שאנחנו מנסים ואני בטוח שנלמד מהטעויות . אני מאד גאה בתושבי הכפר השותפים לתהליך , והמעורבות של הקהילה בתהליך , היא ההצלחה האמיתית ".
אורי בן חיים
44 –
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?