הכללים שיסייעו לכולנו ליהנות מאנרגיה סולארית זולה ורווחית

האנרגיה הסולארית היא מנוף לקידום ההתיישבות החקלאית ופיתוח המדינה. יש למצות את התקנת התחנות הסולאריות על גגות המבנים החקלאיים ובמקביל לפעול להקמת תחנות סולאריות על הקרקע

בשנת 2008 כאשר תחום האנרגיה הסולארית אושר לראשונה בישראל נפתחו האפשרויות לביצוע מיזמים אלו ב מרחב הכפרי .

המגזר החקלאי עבר בעשרים השנים האחרונות תהליכים רבים וביניהם משבר כלכלי גדול שבו קרסו מרבית המערכות הארגוניות, במקביל חלה תפנית בחקלאות, נכנס מיכון מתקדם, התפתחות טכנולוגית , עלייה במחירי חומרי גלם וירידה במחירי המוצרים.

חשוב לציין שכל זה הוביל לפחות חקלאים אך יותר תוצרת חקלאית ועליית ערך התפוקה החקלאית מכ-11 מיליארד ₪ בשנת 1995 ליותר מ-22 מיליארד ₪ בשנת 2008. ישנו יתרון גדול לגודל הנחלה החקלאית לעיבוד.

בעיית תדמיתית

ההתיישבות במדינת ישראל הינה נכס אסטרטגי למדינה ותושביה, אחת הבעיות העיקריות של המרחב הכפרי הינה בעיה תדמיתית.

חיזוקו ושימורו של המרחב הכפרי הינו צורך אסטרטגי של המדינה ומשום מה משימה לאומית זו נתפסת כנטל.

את תרומת המרחב הכפרי למדינת ישראל ניתן לראות בתועלות עקיפות רבות להלן מספר דוגמאות:

שימור הקרקעות – במדינת ישראל כ- 22 מיליון דונם מתוכם רק כ- 9% הינו שטח בנוי, שאר השטח מתחלק בין "חיל שומרי הקרקעות" – צה"ל, קק"ל, שמורת טבע, גנים לאומיים, והמרחב הכפרי. המרחב הכפרי מחזיק כ- 5.8 מיליון דונם ובמקום בו ההתיישבות נמצאת, אין פלישות ואין גורמים זרים על הקרקעות.

איכות הסביבה – החקלאות תורמת לפליטת חמצן רב לאטמוספרה ושומרת על מגוון ביולוגי, ישנה תרומה עצומה למשק המים בכך שהחקלאות יודעת להשתמש במי קולחין.

פריסת אוכלוסיה - ההתיישבות תורמת לפריסת אוכלוסיה בכל המדינה עם יכולת פרנסה ותשתיות לאזרחים.

שטחים פתוחים - ההתיישבות תורמת לשטחים הפתוחים ולתוצרת חקלאית יציבה ומגוונת.

מיזם סולארי בנחלה

לבעל נחלה ב מושב יש שלושה סוגים של זכויות: זכות מגורים (כיום ניתן לבנות עד שני בתים של 160 מ"ר), זכות לפעילות חקלאית (עיבוד החלקה החקלאית שגודלה 20-80 דונם תלוי באזור בארץ) וזכות לפעילות לא חקלאית (500 מ"ר לתעסוקה שאיננה חקלאית בתשלום היוון של 91%).

החלופות למימוש מיזמי אנרגיה סולארית במושבים הם כדלקמן:

בעל הנחלה יכול להקים תחנה סולארית על גג הבית (התקנה בתוקף, תפוקה של עד 15 קילוואט במחיר של 204 אגורות לקילוואט), או להקים תחנה סולארית על המבנה החקלאי (לול, רפת, בית אריזה וכו') ו/או על מבנה לא חקלאי (התקנה כרגע לא בתוקף, תפוקה של עד 50 קילוואט, ויש צפי לפתיחת מכסה חדשה במחיר של כ-163 אגורות לקילוואט), ולקינוח – להקים תחנה סולארית על גגות של מבנים חקלאים גדולים (התקנה בתוקף, עד 5 מגאווט במחיר של 149 אגורות לקילוואט).

יש להדגיש, בעל נחלה איננו רשאי להקים תחנה של אנרגיה סולארית על הקרקע .

כמו כן, האגודה החקלאית במושב יכולה ליזום הקמה של תחנות סולאריות על מבנים ציבוריים ו/או מבנים חקלאיים משותפים ע"פ התקנות המפורטות למעלה. האגודה יכולה גם להקים תחנות סולאריות על הקרקע במגבלה של תפוקה עד 10 מגאווט במחיר של 149 אגורות)

הכללים המנחים

תנועת המושבים מלווה את תחום האנרגיה הסולארית בשנתיים האחרונות ודואגת לשמור על האינטרסים של המושבים בתחום.

לאור יעדי ממשלת ישראל לעמידה בשנת 2020 ב- 10% מתוצרת החשמל באנרגיה חלופית, אין מנוס מלקדם במהירות הקמת תחנות סולאריות על הקרקע. על מנת לממש יעד זה וליצור סדר בכל הנושא תנועת המושבים החליטה על מספר עקרונות בסיסים למיזמי אנרגיה על הקרקע במושבים.

מידתיות – תחנות כוח סולאריות בשטח שלא יעלה על 250 דונם למושב. שמירה על מידתיות תתרום גם לחלוקת הכנסות נכונה יותר וגם תשמור על הצביון הכפרי. מידתיות הינו מושג חשוב בכל פעילות שאיננה חקלאית ופעילות זו חייבת להיות מבוקרת, מסוננת ומידתית.

שוויוניות – ברמה הבין מושבית , חלוקת הכנסות שוויונית בין חברי האגודה.ץ

יזמות של האגודה - המיזם הסולארי על אדמות האגודה יהיה בבעלות של האגודה בלבד ולא של אחד מחברי המושב.

קרקע שולית – העדיפות להקמת התחנה הסולארית על קרקע שאיננה ראויה לעיבוד.

שמירה על הקרקע מבחינה תשתיתית – האנרגיה הסולארית איננה מזהמת את הקרקע ובעתיד הקרוב יהיה ניתן בטכנולוגיות שונות לגדל על הקרקע סביב הפנלים הסולאריים.

כולם נהנים

אם נשכיל ליישם את הפתרון של הקמת מיזמי אנרגיה סולארית ב מגזר החקלאי לפי העקרונות שהוזכרו כאן, מדובר בפתרון להפקת אנרגיה שבו כל הצדדים נהנים.

מדינת ישראל תזכה לנקודות שיסייעו בשמירה על קרקעות המדינה, טיפוח התועלות העקיפות הנוצרות סביב המרחב הכפרי, צמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני, השתחררות מתלות בנפט ובפחם מיובאים ועמידה ביעדי הממשלה לשנת 2020.

פיתוח תשתיות לאומיות בפיזור רחב של תחנות סולאריות בכל רחבי המדינה יסייע בהולכת החשמל תוך שימוש בתשתיות קיימות ושמירה על איכות הסביבה.

המרחב הכפרי ייהנה ממקור הכנסה מידתי וקבוע, פיזור הכנסה (ללא הישענות רק על תוצרת חקלאית) וכתוצאה מכך חיזוק האגודה החקלאית וחיזוק חברי האגודה.

תנועת המושבים רואה באנרגיה הסולארית כמנוף לקידום ההתיישבות ופיתוח המדינה. צביון המושב נשאר כאינטרס ראשון ועליון גם בקידום מיזמי האנרגיה הסולארית ולכן אנחנו חושבים שצריך למצות את התקנת התחנות הסולאריות על גגות מבנים אך במקביל לפעול להקמת תחנות גם על הקרקע.

יוגב שריד

תנועת המושבים

( מטה יהודה אתר )