רימונים, תפוחים, דבש ודגים

ישראלי צורך בתקופת החגים כ- 2 ק"ג דגים, 16 תפוחי עץ, 3 רימונים ו-200 גרם דבש. משרד החקלאות מפרסם את נתוני צריכת המזון בישראל

משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביחד עם ארגון מגדלי דגים מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1 ק"ג דגים ומוצריהם ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה ל- 2 ק"ג לנפש.

הדג המוביל במכירות לקראת ראש השנה הוא הקרפיון, אחריו האמנון ובמקום השלישי הבורי. בחודש תשרי נצרכים כ- 800 טון קרפיונים, לעומת 250 טון בשאר חודשי השנה, כ- 750 טון אמנון בחודש תשרי, לעומת 550 טון בשאר חודשי השנה וכ- 250 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 170 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות: במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20 – 40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים 60 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים כ-8 ק"ג לנפש לשנה.

רמות המחירים של הקרפיון, האמנון והבורי צפויות להיות דומות לשנה שעברה – קרפיון 25-23 ₪/ק"ג, אמנון 35-25 ₪/ק"ג, בורי 37-28 ₪/ק"ג.

קשיים ברימונים

מגדלי הרימונים חווים קשיים לאחרונה והרחבת הנטיעות הופסקה, למרות זאת היבולים עלו משמעותית, ובשנים האחרונות ייצוא הרימונים מישראל עמד על כ- 25,000 טון כמעט כפול מאשר לפני 5 שנים!

בתקופת החגים צורכים הישראלים כ- 10,000 טון רימונים, מתוך כ- 15,000 טון רימונים אותם צורכים הישראלים לאורך כל השנה. ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה, מתוכם 2(!) בחודש תשרי.

במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני מספר שנים, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה הגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה. בעקבות זאת החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה ועוד.

הענף עומד כיום על כ- 24,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 1,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 400 מגדלים בכל רחבי הארץ.

לרימון ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות.

גדולים בתפוחים

בישראל כ- 40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. הודות לתנאים מצוינים לגידול התפוח, הפרי גדול יותר מהרגיל. ישראלי אוכל בממוצע כ- 125 תפוחים בשנה! מדובר בכמות מאוד גדולה לאורך כל השנה, ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת אך היא מינורית, סביב 17-16 תפוחים בתשרי לעומת כ- 13-12 בחודש רגיל.

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע כ- 90% של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה שהופסק בשנה האחרונה עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל הוא מינימאלי – כ- 6,000 טון מארה"ב ואירופה.

הדבורה המתוקה

40% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל מתרכזת בתקופת חגי תשרי, ובעיקר בראש השנה. מדובר בכ- 1,600 טון דבש הנצרכים בחודש אחד. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ- 200 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 4,000 טון דבש, כחצי ק"ג דבש לנפש.

בשנים האחרונות נראית נטייה של צרכנים לרכוש דבש זני העשוי מצוף פרחים של צמח אחד דומיננטי, אך מרבית הציבור קונה עדיין דבש המורכב ממקורות צוף מפריחה מגוונת. הדבש הזני יקר יותר ואיכותו גבוהה יותר.

הודות לדבורת הדבש זוכים הצרכנים בישראל לדבש משובח ואיכותי. לדבורת הדבש חשיבות רבה גם בשל תפקידה בהאבקת גידולים חקלאיים והאבקת פרחי הבר. דבורת הדבש, הנראית בכל גינה או בחיק הטבע, אינה שייכת למין הבר שהיה מצוי בעבר הלא רחוק. מקורן של דבורים אלה הוא בכוורות שמושקע בהן מאמץ ניכר לשמור על בריאותן.

טעמו של הדבש, צבעו, ריחו, מרקמו וצורתו מתאפיינים בהתאם למקור הפריחה. באזורים ובתקופות אגירה שבהם קיימות צמחייה ופריחה אחידה בעלת צוף דומיננטי, מוגדר הדבש לפי המקור הדומיננטי.