פחד וחרדה במטה יהודה

אירועי הטרור הפלסטיני ברחבי הארץ גורמים לתופעות של מתח, פחד וחרדה גם בקרב תושבי מטה יהודה. בצור הדסה דרשו למנוע מפועלים לצאת ממתחמי הבנייה ובאורה הציבו שומר חמוש בשער גן הילדים. דדון: שומר בשער היישוב – בזבוז כסף

ביום חמישי האחרון (15.10) התכנסו בבית העם בצור הדסה כמה עשרות מתושבי היישוב לשיחה עם ראש המועצה האזורית מטה יהודה, משה דדון, ומפקד תחנת המשטרה במטה יהודה, סנ"צ אילן נתנאל. במהלך השיחה שנמשכה למעלה משעה הביעו הנוכחים מצוקה קשה לנוכח ההחמרה במצב הבטחוני. כאשר אמר דדון לנוכחים כי חלק מהרעיונות אינם ישימים או שהם באחריות הממשלה הוא זכה לתגובה מאחד התושבים "תן לנו לשחרר קיטור".

הקיטור של תושבי יישובי קו התפר ברחבי מטה יהודה הוא תוצאה של לחץ שלו שותפים רוב תושבי המדינה. ברחבי מטה יהודה הלחץ הזה בא לידי ביטוי הן ביישובים הגובלים בקו התפר, הן ביישובים שבהם מתנהלת בנייה נרחבת והן בקרב מי שנוהגים בכבישים היוצאים מתחומי הקו הירוק כגון הקטע של עוקף חוסאן על כביש 375.

המפגש של דדון עם תושבי צור הדסה חשף את ההשפעות של אירועי הסכינאות והטרור על התושבים באזור. העצבים המתוחים, הפחד והחרדה ניכרים בראש ובראשונה בקרב הורים. הרגישות לנושא האבטחה במוסדות החינוך זינקה לשמים והורים ביטאו מצוקה גדולה וחשש לבטחונם של ילדיהם בגני הילדים ובבתי הספר.

אירועי השלכת אבנים ובקבוקי תבערה בכביש עוקף חוסאן שופכים עוד דלק למדורת החרדה. בחודש האחרון התרבו האירועים ובשבועות האחרונים נזרקים אבנים בכביש כמעט מדי יום ומדי כמה ימים גם בקבוקי תבערה. השלכת האבנים או הגולות נעשית על ידי רוגטקות והפגיעה בכלי הרכב היא בעוצמה רבה המסכנת חיים.

תרומה נוספת לחרדה של תושבי צור הדסה היא העובדה שמדיניות הממשלה קבעה שלא להשלים את בניית גדר ההפרדה באזור. גם הגדר החשמלית שנבנתה מסביב ליישוב צור הדסה בהשקעה של מיליוני שקלים, ולא הופעלה מעולם, והיא כיום פרוצה במקומות רבים אינה תורמת לתחושת הבטחון. התוצאה היא שמדי יום עוברים אלפי פועלים בפרצה שנוצרה, הם מתנקזים לרחובות מסוימים בצור הדסה, שם ממתינים להם ההסעות. הפועלים שאין להם הסעה מסודרת נעזרים בתחבורה הציבורית. וכך, בתחנות האוטובוס של צור הדסה, מבוא ביתר ולאורך כביש 375, ניתן לראות חיילים במדים, בני נוער ותושבי האזור, לצד עשרות פועלים תושבי שטחים, שחלקם שוהים בלתי חוקיים, ממתינים במשותף לאוטובוס.

עוד גורם הסודק את תחושת הבטחון של התושבים בצור הדסה היא מתכונת האבטחה הנהוגה ביישוב. הצבת השומר בשער היישוב זוכה לביקורת חריפה והוא מתואר כ"לא יעיל" ו"לא קיים". העובדה שהתושבים משלמים אגרת שמירה מגבירה את תחושת התסכול והזעם על השימוש בכספים ועל חוסר היעילות של הסדרי האבטחה.

תחושות המצוקה והכאוס הבטחוני השורר בקו התפר שבו ועלו במהלך הפגישה. הקהל שב והתבטא כמי שאיבד את תחושת הבטחון ואת האמון שלו ברצונן של הרשויות לפתור את הבעיה. "התחושה היא שמורחים אותנו...שלא קורה פה כלום", אמר אחד התושבים. התוצאה היא שפע של רעיונות והצעות לחיזוק הבטחון, שחלקן אינן ניתנות לביצוע במדינה דמוקרטית וחלקן הזויות לחלוטין מבחינת האמצעים הנדרשים והשפעתם על חיי היומיום של אזרחים תמימים.

בין ההצעות שעלו על ידי התושבים ניתן למנות דרישה להצבת שומר ליד כל מוסד חינוכי, הקמת גדר או חומה מסביב ליישוב, איסור על פועלים העוסקים בבנייה לצאת מהמגרש שבו בונים ודרישה להצבת מאבטחים בכל פרויקט בנייה שיפקחו על כך, הצבת שוטרים בתחנות האוטובוסים באזור שימנעו עלייה של פועלים לאוטובוסים, הגברת הסיורים המשטרתיים ברחבי היישוב ועוד.

שומר בשער - בזבוז

דדון אמר בדברי התשובה שלו לתושבים כי הוא מבין את תחושת המצוקה. "מדינת ישראל נמצאת בימים אלה תחת מתקפת טרור רצחנית ומחובתה להעניק ביטחון לאזרחיה. בשש השנים האחרונות אנו חוזרים ומתריעים בפני גורמי ממשלה וביטחון על חשיבות חיזוק מרכיבי הביטחון ביישובי מטה יהודה בכלל, וביישובים הגובלים עם קו התפר בפרט".

דדון מתח ביקורת חריפה על הסדרי האבטחה ואמר כי הסדרים אלה נכפים על היישוב באמצעות חוק השמירה שאינו מתמודד עם האתגרים הבטחוניים. את נוכחות השומר בשער היישוב הוא הגדיר "בזבוז" וציין כי הפתרון טמון בשערים אלקטרוניים מתקדמים ובשמירה ניידת, שהחוק כיום אינו מאפשר.

הוא הוסיף כי הוא פועל באופן נמרץ כדי להעביר תקציבים לשיפור האמצעים הטכנולוגיים שיעמדו לרשות היישוב ובהם מצלמות אבטחה ארוכות טווח ואמצעי התרעה. הוא ציין כי במוסדות החינוך כבר פועלות מצלמות אבטחה המחוברות למוקד החירום של המועצה הפועל 24 שעות ביממה. את ההצעה לבניית גדר על ידי המועצה דחה דדון ואמר כי מדובר בתקציבים גדולים שאין באפשרות המועצה לממן והם באחריות משרדי הבטחון.

דדון הדגיש כי הוא דוחה את הקריאות שנשמעו לפגוע בעובדי המועצה ממוצא ערבי. “אני לא אתן לפגוע באיש מעובדי המועצה בגלל מוצאם", אמר דדון לנוכחים, “יש לנו עשרות רבות של עובדי מועצה ממוצא ערבי, הם עובדים מסורים ונאמנים, ולא עולה על הדעת שהם ייפגעו בגלל המצב הבטחוני".

בעמוד הפייסבוק שלו כתב דדון: "גם בימים טרופים אלה מטה יהודה היא סמל לסובלנות ודו קיום. אני פונה ומבקש מכל אחת ואחד מכם להוות דוגמא אישית, לשדר אחדות ולהימנע ממסרים שטופי גזענות ושנאה, בתפילה לימים שקטים וטובים". דדון אמר כי הנחה על מתן מענה אבטחתי לצהרונים עד לשעה 16:00 אחר הצהריים, שיבץ את עובדי המועצה למשימות סיורי ביטחון בתחנות ההסעה וגני הילדים, פעל לתגבור סיורי יחידת 'המתמיד' של משמר הגבול באזור המזלג באמצעות עובדי מועצה המתנדבים ביחידה ופנה למשטרה כדי שתתגבר את הסיורים ברחבי המועצה.

עוד אמר דדון כי על ממשלת ישראל מוטלת האחריות להשלים את גדר ההפרדה וטען כי כאשר זו תושלם, בעיית המסתננים הבלתי חוקיים משטחי יו"ש תיפתר כמעט לחלוטין. "אנו מתמודדים יום יום עם תופעות של פורענות ונסיונות חדירה של שוהים בלתי חוקיים. הצלחנו לחזק את הביטחון באזור אך יחד עם זאת משימתנו לא הסתיימה. המצב הבטחוני הרגיש מדגיש שוב את גודל האחריות המוטלת על ממשלת ישראל. מתן מענה ליישובי קו התפר הוא מתן מענה לבטחונם של כלל אזרחי המדינה".

יושב ראש הועד, שלומי מגנזי, קרא לדדון 'לקבל החלטה אמיצה' ולעצור את איכלוס השכונות החדשות עד שמשרד הביטחון יישם את דרישת הוועד והמועצה ויקים את הגדר.

במהלך הישיבה דיבר גם מפקד משטרת מטה יהודה, סנ"צ אילן נתנאל, שאמר כי במהלך השנתיים האחרונות נרשמה ירידה חדה בפעילות העבריינית ובמעבר פועלים בלתי חוקיים בצור הדסה וביישובי המזלג.

תגבור בטחוני ביישובים

גם במושב מבוא ביתר הסמוך לצור הדסה בוצעו פעולות להגברת תחושת הבטחון. רכז ועדת הבטחון ביישוב, חיים בר, אמר כי המועצה הוסיפה שומרים לגני הישוב מחשבונה, שוטרי מג"ב הגבירו את סיוריהם בתחומי הישוב. לקבלני העבודה ולפועלים העובדים בתחומי המושב מוצמד שומר. כמו כן, גדר היישוב, הנפרצת לעתים קרובות, מתוקנת כיום במהירות רבה יותר וזאת על ידי אספקה של חלקי גדר על ידי המועצה האזורית, אשר מותקנים מיידית על ידי המושב אשר סותמים מיידית את הפרצה.

במושב אביעזר, מדווחים על היערכות המוגברת של משטרת מטה יהודה בישוב ובסביבתו, כיתת הכוננות של הישוב עברה רענון בתקופה האחרונה והכוננים עברו מטווחים.

במושבים אורה ועמינדב הציבו בגני הילדים שומר חמוש, ישנה ניידת סיור המסתובבת בישוב והתושבים תגברו את השמירה בלילה במושב.

במושב נחושה, שבו רצחו מחבלים את התושבת, אריאלה פחימה ז"ל, לפני כעשור, שומרים באופן שוטף על הסדרי אבטחה קפדניים ובהם שער הכניסה סגור תמיד והשמירה נעשית 24 שעות ביממה. גם כאן רעננו את הנחיות האבטחה והחלו לרשום ולבדוק ביתר שאת את הפועלים הנכנסים אל הישוב.

אפילו ביישוב הקהילתי נטף, הידוע בהסתייגות של תושביו מהסדרי אבטחה מחמירים החליטו לתגבר את השמירה על הגנים על ידי יוצא יחידה קרבית הנמצא בקשר מול הגננות והגורמים בישוב. כזכור, בנטף סירבו בעבר להתקין גדר היקפית מסביב ליישוב.

ביישוב נווה אילן גייסו מתנדבים מהישוב כדי לשמור בשער הישוב ולסייר בתוך היישוב עצמו. ממזכירות היישוב נמסר שישנה הענות גבוהה מטעם התושבים.

כמו כן במספר ישובים כגון בית זית, התנדבו תושבים המיומנים בתורות לחימה כגון קרב מגע וקראטה להדריך את הציבור בסדנאות הגנה עצמית במצבי חירום.

עקבות המתח הבטחוני אינן משאירות חותם רק על תושבי מטה יהודה. בכל רחבי אזור סובב ירושלים נרשמו פעולות להגברת הבטחון של תושבי היישובים.

כך למשל, ביישוב הר אדר שמעו בדאגה רבה כי המחבל שפגע בנוסעים בקו האוטובוס 185, היוצא מנווה אילן לירושלים, הוא תושב הכפר 'קטנה', הסמוך ליישוב. תושבי היישוב חשים את המתיחות ביידויי אבנים ובקת"בים מעבר לגדר, עימותים בסמוך לגדר ההפרדה עם כוחות הבטחון וקריאות הסתה במסגדים. בעקבות המצב נאסרה כניסת פלסטינים ליישוב עד להודעה חדשה.

ראש המועצה המקומית הר אדר, חן פיליפוביץ, כתב לתושבי היישוב כי מערך הביטחון היישובי חוזק והוחמרו הנחיות הבידוק בשער הכניסה. המועצה המקומית קראה לכל מי שנושא נשק ברישיון, לשאת אותו עימו. בשעות הלימודים הוגברה הנוכחות הביטחונית באזורי מוסדות הלימוד ונשקלת הקמת משמר אזרחי של מתנדבים תושבי הישוב וסיירות הורים שיאבטחו את חזרתם של התלמידים מבית הספר לביתם.