משחקי הכס במטה יהודה
גילויים חדשים בפרשת מטה יהודה: הנסיון של המשטרה להתחמק מדיון בבי"המש בראשון לציון, הנחישות לנסות ולהרחיק את משה דדון מבנין המועצה, המפגשים ה"מקריים" ברחוב בבית שמש, התדלוקים ה"חשודים" בתחנה הסמוכה לבית המועצה, הליווי המשטרתי הצמוד למנהלת אגף המחשוב, המעורבות של מזכיר המועצה בפרשה, ההקלטות במפגש הביתי והביקורת של השופט על התנהלותו של דדון ועל התנהלות המשטרה. והשאלה הגדולה: מתי יוגש כתב אישום?
האם החלטת בית המשפט, להאריך את תקופת ההרחקה של ראש המועצה האזורית מטה יהודה, משה דדון, ב-20 ימים נוספים, היא איתות למשטרת ישראל, שהנכונות לקבל את בקשותיה בנושא זה הולכת ומצטמצמת, וכי הנסיון למנוע מדדון לשוב לכסאו במטה יהודה יאלץ אותה להציג טיעונים משמעותיים יותר בעתיד? גורמים משפטיים מציינים, כי בית המשפט הבליע בהחלטתו, שבעתיד יענה לבקשות המשטרה להמשיך ולהרחיק את דדון מבניין המועצה אך ורק אם יוצג לפניו כתב אישום או הצהרת תובע ולא יסכים להסתמך אך ורק על "חומר חקירה סודי".
הדיון שהתקיים ביום חמישי שעבר (11.2) היה רצוף בשורה של גילויים חדשים על המתרחש בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת מטה יהודה". גילויים אלה שופכים אור על חלק מהמתרחש מאחורי הקלעים של חקירת המשטרה, על הלחצים של גורמים שונים להמשיך ולהרחיק את דדון מהמועצה האזורית, על התנהלותו של דדון עצמו בימים שלאחר מעצרו ועל ההתפתחויות בעמדת בית המשפט בפרשה.
יום חמישי דרמטי
כדי להבין את אופן ההתנהלות של משטרת ישראל, יש לראות את התמונה הכללית שמתרחשת אור ליום חמישי בשבוע שעבר.
יום חמישי שעבר (11.2) היה יום רווי מתח ואירועים לראש המועצה משה דדון. דודו (אחי אמו ז"ל) נפטר והלווייתו נקבעה לשעות הצהריים בצפון הארץ, באותו יום בערב הייתה אמורה להתקיים ישיבה מכרעת של אגודת הפלחה שבה מכהן אחיו, אבי, כיו"ר ההנהלה, ובמקביל, בערב שלפני נודע לו, כי במועצה האזורית נפוצה שמועה שהמשטרה מתכוונת לעצור אותו שוב, שמועה שעורך הדין שלו ביטל כ"שטויות".
והנה, בשעה שמונה בבוקר מתייצבת במפתיע ניידת משטרה בביתו של משה דדון ביישוב שריגים ושוטרים מודיעים לו כי הוא מעוכב לחקירה ומלווים אותו קבל עם ועדה אל הניידת. הניידת עושה את דרכה למשרדי יחידת להב 433 בלוד ושם דדון ממתין במשך כשעתיים עד אשר הוא מוכנס לחקירה בשעה עשר וחצי לערך. לטענת דדון, כאשר החלה חקירתו הוא ראה על שולחן החוקר צו מוכן וחתום לזימון דיון בבית המשפט השלום ברחובות בהארכת תנאי מעצרו.
האופן שבו הובל דדון לחקירה מעורר כמה שאלות. ראשית, מדוע נאלצו השוטרים להגיע בניידת לביתו ללא הודעה מוקדמת? למשטרה יש נסיון עם דדון, מדובר באדם דייקן אשר מתייצב לחקירות אליהן הוא מזומן רבע שעה לפני הזמן. השוטרים הרי לא ערכו חיפוש פתע בביתו, ולכן צצה השאלה, מדוע לא קראו לדדון לחקירה אלא החליטו להכביד עליו ולהביאו בניידת?
שנית, מדוע הקשתה המשטרה על דדון ונתנה לו להמתין במשך שעתיים לחקירה? האם היה כל כך דחוף להביא אותו דווקא בשמונה בבוקר לחקירה שהתחילה רק בעשר וחצי?
שלישית, מדוע פנתה המשטרה לבית המשפט ברחובות? הרי, עניינו של דדון נדון בפניו של השופט מנחם מזרחי בבית המשפט השלום בראשון לציון.
רביעית, כיצד ידע החוקר ביחידת 433 כי בכל מקרה, בתום החקירה של דדון, הוא יבקש מבית המשפט להאריך את תנאי מעצרו? הכנת צו הזימון מראש מצביעה על כך שלכאורה, הזימון בבית המשפט כלל לא היה תלוי בתוצאות החקירה, ואם אכן כך, לשם מה זומנה החקירה מלכתחילה?
מחפשים שופט אחר
הדרך לבית המשפט לא הייתה קלה למשטרה. ככל הנראה, סירבו בבית המשפט השלום ברחובות לדון בבקשה להארכת מעצר והפנו את המשטרה לשופט המלווה את הפרשה מתחילתה, השופט מנחם מזרחי בבית המשפט השלום בראשון לציון, מהלך שעיכב את הדיון ודחה אותו לשעות הצהריים.
האופן שבו נאלצה המשטרה, בעל כורחה, לקיים את הדיון לפני השופט מנחם מזרחי, מצביע לכאורה על כך שבמשטרה לא רצו להתדיין מול שופט זה. גורמים משפטיים סבורים כי הרקע הוא, ככל הנראה, הערכה שאצל מזרחי הם יתקשו לקבל הארכה משמעותית של התנאים המגבילים על דדון.
בתחילת הדיון שהתפתח באולם בית המשפט הגיש נציג יחידת להב 433, סגן התובע ביחידה, רפ"ק דני יופה, חומר סודי לשופט ואמר: “מה שהגשנו לבית המשפט מלמד כי החשוד חצה קווים אדומים, המשיב שהוא ראש מועצת מטה יהודה הגדיל לעשות בכך ששיבש מהלכי משפט והטריד עדים שהינם עובדי המועצה".
רפ"ק יופה המשיך וטען באריכות שמטרת הבקשה של המשטרה איננה "השעיה" של דדון מעבודתו, דבר שאינו בסמכותה של המשטרה, אלא "הרחקתו" בלבד, וזאת כדי "...למנוע מגע בינו ובין עדים פוטנציאליים או מסמכים שהמשטרה מנסה לאתר". הוא אף הגיש לבית המשפט הודעה מטעם הפרקליטות לגבי היקף החשדות, הראיות ועל ההסתברות הגבוהה בהגשת כתב אישום בעבירות רבות וחמורות. מכאן עולה כי, בחלוף יותר מחודשיים ממעצרו של דדון, עדיין לא גיבשו כתב אישום כנגדו ובפרקליטות המדינה נשענים על "הסתברות גבוהה" בלבד.
במשטרה מוטרדים מהאפשרות שדדון יחזור ללשכתו והדבר עולה בבירור מאופן הצגת הדברים על ידי רפ"ק יופה שביקש מבית המשפט להמשיך ולהרחיק את דדון “ממוסדות המועצה, על מנת לאפשר לרשויות האכיפה לסיים החקירה בתנאים סטריליים נטולי הפרעה והשפעה על עדים, בתנאי שיאפשרו לפרקליטות לגבש כתב אישום אופטימאלי שלאחריו ניתן יהיה לפתוח באותו הליך של השעייה על מנת שהמשיב יורחק באופן סופי ותמידי מכל תפקיד ציבורי".
בהמשך הדברים נחשף כי מ"מ ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה) מעורב אישית בפרשה וכי לדבריו, מעשיו של דדון "מלמדים שאין עליו מורת דין”.
המשטרה ביקשה מבית המשפט להורות על מעצר בית נוסף לדדון למשך 14 ימים מחוץ לגבולות מטה יהודה ולהפעיל את בקשת ההרחקה ל-180 ימים מלאים.
עיכוב או מעצר
להגנתו של דדון התייצב בא כוחו, עו"ד אבי חימי, שטען כי החקירה של דדון הייתה מיותרת משום שמלכתחילה החליטו במשטרה לבקש את הארכת התנאים המגבילים. עו"ד חימי טען כי ההתנהלות של המשטרה לפני הדיון הצביעה על רצונה לבצע "מעצר" של דדון ולא כפי שהמשטרה ביקשה להציג זאת, "עיכוב לחקירה".
להלן חילופי הדברים שהתנהלו בין עו"ד חימי לבין נציג התביעה המשטרתית, רפ"ק דני יופה.
עו"ד חימי: האם אי פעם במהלך שחרורו ובתקופה שהוא היה במעצר בית הזמנתם אותו והוא לא התייצב במועד?
רפ"ק יופה: לא.
עו"ד חימי: אז למה הלכתם לביתו לעצור אותו, לקחתם אותו מביתו ברכב משטרתי?
רפ"ק יופה: זאת ההחלטה שהתקבלה, כדי שלא יהיה מצב של שיבוש בדרך בנסיבות אלה.
עו"ד חימי: כלומר שיבוש בדרך, עד שעה שמונה בבוקר ותשע, לא עניין אתכם. עניין אתכם להגיע עם ניידת אליו הביתה, לעצור אותו כי אתם מונעים ממנו את החירות.
רפ"ק יופה: לעכב.
תדלוק או הטרדה
במהלך ההתדיינות בבית המשפט הסתבר כי המשטרה חושדת בדדון כי הוא מנסה להשפיע על עדים וזאת בהסתמך על תחנת הדלק שבה הוא בוחר לתדלק, תחנת הדלק ס.ד.ש. הנמצאת באזור התעשייה נחם, המצוי בשליטת עיריית בית שמש ונמצא בסמוך לבית המועצה.
אפילו רפ"ק יופה התקשה להסביר לבית המשפט כיצד תדלוק תמים של מכונית הוא עבירה והנה ההסבר שלו לטענות המשטרה: “הצגתי בדו"ח הסודי מה המשמעות של התדלוק שלו במקום הספציפי הזה, בתכיפות שבה הוא מתדלק ואני מניח שלא נוסע כל יום לאילת הלוך וחזור, מי נמצא שם, ולא במקרה הוא מתדלק במקום הזה”.
בנסיון להדגיש את האבסורדיות בטענות המשטרה נאלץ עו"ד חימי להיכנס לעובי הקורה של נושא התדלוק. להלן חילופי הדברים בינו לבין רפ"ק יופה:
עו"ד חימי: האם הוא (דדון, י.ר.) נראה מתדלק בלי שדלק נכנס למיכל, הוא בא לתדלק סתם כי לא נוסע כל יום עד אילת?
רפ"ק יופה: אין לי מושג.
עו"ד חימי: אז יכול להיות שבאמת חסר דלק באוטו.
רפ"ק יופה: אם אני חושב הגיונית, כנראה שלא כל יום ופעמיים ביום באים לתדלק את האוטו אלא אם כן נוסעים לאילת הלוך וחזור כל יום.
עו"ד חימי: בדקת מה הכמות שתדלק? כמה ליטרים?
רפ"ק יופה: לא.
עו"ד חימי: האם אתה יודע שהיה לו כרטיס דלקן, שבו אפשר לתדלק בכל תחנת דלק, והרכב שלו התקלקל והביאו לו רכב חלופי ללא דלקן ובגלל זה נאלץ לתדלק בתחנה שהיא מול מבנה המועצה?
רפ"ק יופה: אני יודע שהוחלף לו רכב, ואני חוזר על כך שתכיפות התדלוקים תמוהה בעיני במיוחד לאור החומר שהצגתי לבית המשפט.
עו"ד חימי: יש לנו מזל כי בישראל השופטים חכמים וטובים, שאלתי אותך אם בדקת כמה ליטרים תדלק.
רפ"ק יופה: אמרתי לך שלא.
עו"ד חימי: אז למה אתה ממשיך במסקנות שאין להן ידיים ורגליים.
רפ"ק יופה: אתה שואל ואני אענה בלי שתגיד לי מה לענות או לתחום אותי.
מפגשים מהסוג האקראי
כאמור, הדיון ביום חמישי היה עמוס בהתפתחויות חקירה מרתקות ובגילויים חדשים. אחד מהם, הוא מעמדה בחקירה של מנהלת אגף המחשוב במועצה, גילי אהרוני. כזכור, אהרוני נעצרה יחד עם משה דדון וחיפוש בוצע בביתה. מתוך פרוטוקול בית המשפט ניתן ללמוד שהמשטרה מייחסת חשיבות רבה לעדותה של אהרוני ואף הצמידה אליה ליווי משטרתי צמוד. יש לציין כי אהרוני היא היחידה מבין מי שנעצרו בפרשת מטה יהודה שידוע כי הוצמד אליה ליווי משטרתי.
בלהב 433 זעמו על משה דדון וטענו כי הוא יצר במכוון מצבים שבהם הוא "נתקל" במנהלת האגף לשעבר וניצל זאת כדי להעביר אליה מסרים. אך דדון טוען כי אלה היו מפגשים אקראיים וכל מה שהוחלף בהם לא היה יותר מברכת שלום ודברי נימוסין.
להלן חילופי הדברים בין רפ"ק יופה לבין עו"ד חימי בבית המשפט:
עו"ד חימי: האם זה נכון שחקרתם אותו בחשד שהוא נפגש עם גילי והטריד אותה?
רפ"ק יופה: נכון.
עו"ד חימי: תאשר שהפגישות היו במקומות אקראיים לחלוטין.
רפ"ק יופה: הצגנו זאת בדו"ח הסודי, והסברנו למה כל הנסיבות הללו כנראה מגלות חוסר אקראיות אלא תכנון.
עו"ד חימי: הוא פגש את גילי פעמיים במרכז בית שמש נכון?
רפ"ק יופה: ...מה שרשום, הוא פגש אותה פעם אחת עם האוטו, פעם אחת בכניסה למועצה, מה שרשום שם.
עו"ד חימי: האם אמרו לה להגיע למקום מסוים או שהיו פגישות אקראיות?
רפ"ק יופה: הפגישות היו אקראיות לכאורה.
עו"ד חימי: האם זה נכון שהוא והיא החליפו מילות נימוסין, שלום-שלום, מה שלומך ויצא לדרך? לא דובר לא על החקירה ולא על דבר נוסף.
רפ"ק יופה: היו ניסיונות לשוחח איתה, לא שלום-שלום. אחרי שהיא כבר אמרה לו שאסור לו לדבר איתה ויש בלשים איתה והוא ניסה בהזדמנויות נוספות.
עו"ד חימי: הוא שיבש החקירה?
רפ"ק יופה: הוא ניסה. עצם זה שיודע שאסור לו לדבר איתה, ואני הצגתי לבית המשפט שהמפגשים לא היו אקראיים...
ביקור לא תמים
גילוי נוסף הוא מעורבותו של תושב מושב אביעזר ונציג המושב באגודת הפלחה, אברהם דקל, בחקירה של דדון. יש לזכור כי על דדון נאסר לפגוש עובדי מועצה אזורית מטה יהודה וחברי מליאת המועצה. אולם במקרה של דקל, הוא אינו נמנה על שתי הקבוצות הללו. מדוע אם כן ראו במשטרה לנכון להעלות את הפגישה של דדון עם דקל כנסיון לשיבוש הליכי משפט? ובכן, מסתבר שדקל הגיע לביקור בביתו של משה דדון והקליט חילופי דברים ביניהם.
להלן חילופי הדברים בין עו"ד חימי לרפ"ק יופה בנושא זה:
עו"ד חימי: אתם דיברתם איתו על בחור בשם דקל אברהם שהגיע לביתו.
רפ"ק יופה: נכון.
עו"ד חימי: דקל הוא לא עובד מועצה ולא חבר מליאה ואין לו שום תפקיד במועצת מטה יהודה נכון?
רפ"ק יופה: אני צריך להסתכל מה בדיוק תפקידו, החקירה שלו נמצאת בפני בית המשפט. יש לו זכות הצבעה במשרד מסוים.
עו"ד חימי: הוא קשור לפלחה?
רפ"ק יופה: כן.
עו"ד חימי: אם כן מותר היה לראש המועצה מר דדון לדבר עם דקל אברהם?
רפ"ק יופה: כן, אני לא מייחס לעצם הפגישה עם דקל אברהם הפרה, אך אני מדבר על תוכן הדברים.
עו"ד חימי: האם זה נכון שדקל הגיע לביתו של דדון מיוזמתו, מר דדון לא הזמין אותו אליו.
רפ"ק יופה: נכון.
מזכיר המועצה מעורב
גילוי מרעיש נוסף העולה מהדיון שהתקיים בבית המשפט הוא מעורבותו לכאורה של מזכיר המועצה, רענן אהרונסון, בחקירה כנגד משה דדון. מפרוטוקול הדיון עולה שבמהלך הביקור של אברהם דקל בביתו של משה דדון הוא, לכאורה, הקליט את השיחה עם דדון ובה דברי כעס שמשמיע דדון כלפי סגנו, יוסי משה, והמזכיר אהרונסון. המשטרה טוענת שמדברים אלה משתמע שדדון ביצע "סחיטה באיומים".
להלן חילופי הדברים בין עו"ד חימי לרפ"ק יופה בנושא זה:
עו"ד חימי: ונכון שהיתה שם שיחה פוליטית וזה נכון שדקל אומר לכם שדדון כועס על יוסי ורענן ושיש לו הקלטות נגדם, כך הוא טוען.
רפ"ק יופה: אני לא יודע איזה סיפורים סיפר.
עו"ד חימי: אז מה אתם מייחסים לו בקשר לפגישה עם דקל אברהם?
רפ"ק יופה: סחיטה באיומים.
בהמשך הדיון טוען עו"ד חימי שהמשטרה מסתמכת על עדותו של עובד בכיר במועצה שטען כי דדון שוחח עם שניים מעובדי המועצה ובכך ניסה ל"שבש את החקירה". במהלך הדברים עולה כי המשטרה כלל לא חקרה את שני עובדי המועצה הללו וכי הטענות הוטחו במשה דדון רק על סמך התלונה של אותו בכיר.
מפזרים רמיזות
מכאן יצא עו"ד חימי בטענה, שהמשטרה מנסה לשדר ברחבי המועצה כי כהונתו של משה דדון הסתיימה והוא לא יחזור
לתפקידו. להלן חילופי הדברים בין עו"ד חימי לרפ"ק יופה בנושא זה:
עו"ד חימי: ...אני אומר לך שאתה ומומי מסתובבים במועצה...ואתם נפגשים עם עדים ועם אנשים וברחבי המועצה ואתם מפזרים כל הזמן שמר דדון לא יחזור למועצה על אפו וחמתו ואתם תדאגו לזה. אתם אומרים את זה לכל האנשים ברחבי המועצה. אוסיף ואומר, שכולם ידעו שהוא יעצר היום. אתם מדליפים את זה לעדים, למתלוננות.
רפ"ק יופה: כל מה שאתה אומר הוא לא נכון בעליל. לא אני ולא מומי הסתובבנו בשטחי המועצה. עם עדים, מה לעשות, המשטרה מדברת. וזהו...אני, חוץ מלהיות בלהב 433 ולהגיע לבית המשפט, פה ושם בית קצת, לא הייתי בשום מקום שקשור למשהו שניתן לייחס אותו לשטח המועצה או מוסדות המועצה. והבוס שלי, למיטב ידיעתי, בשום פנים ואופן לא נכח במוסדות המועצה. אם הוא גר בשטח שנחשב בתוך שטח המועצה, אני מצטער, בגיאוגרפיה אני חלש.
עו"ד חימי: האם זה נכון שאתם אומרים למתלוננים שהוא לא יחזור למועצה ואמרתם להם שהיום הוא יעצר.
רפ"ק יופה: לא ידוע לי דבר כזה.
מסרונים ממקור עלום
עו"ד חימי המשיך וטען, כי דדון התלונן בפני יחידת 433 שאלמוני שולח מסרונים, כביכול מטעמו, ואף העביר למשטרה מספר טלפון כדי שיבדקו מה המקור ממנו יוצאים המסרונים. המשטרה טענה כי לא קיבלה כל מסמך כזה.
עו"ד חימי ביקש לקבל רשימה שכל אותם אנשים שדדון מנוע מליצור איתם קשר במהלך ימי ההרחקה מהמועצה, אך נתקל בסירוב מוחלט. “רשימת מעורבים אני לא אביא אף פעם לסנגור ולא אספק בידיו אמצעים של מי נחקר ובמיוחד ללקוח שלך אני לא אתן רשימה של אנשים שילך אליהם ישבש ויטריד אותם. אם יש ספק שיתקשרו וישאלו אותנו ואני אגיד לו אם מותר להיפגש איתם. הוא רשאי לפנות למחלקת כוח אדם במועצה, להדפיס רשימת כל עובדי המועצה והמליאה ולא לשוחח עם אף אחד מהם. אחרת הוא ישבש”, אמר רפ”ק יופה.
נסיון להשעיה
בדברי הסיכום שלו אמר עו"ד חימי כי משטרת ישראל נוהגת במשה דדון באופן דרקוני תוך נסיון להביא להשעייתו של נבחר ציבור וזאת בניגוד לסמכויותיה: “ההליך הזה זה פגם חמור בשיקול הדעת של משטרת ישראל. הם רוצים להשעות את מר דדון עד שיוגש כתב אישום...הם לא מקבלים את המצב החוקי במדינת ישראל, הם רוצים להכתיב מי יהיה ראש מועצה בישראל. הם לא יכולים לעשות כן ואז הם מסתובבים ברחבי המועצה, מדליפים".
עו"ד חימי ממשיך וטוען כי חוקרי המשטרה הפיצו ברחבי המועצה שמועה על כך שמשה דדון יעצר ביום חמישי וכי הוא לא ישוב ללשכתו ביום רביעי ה-17.2: "מר דדון התקשר אלי ואמר לי שעובדי מועצה אומרים שמחר יעצרו אותו. אמרתי לו שיפסיק לדבר שטויות, אך מסתבר שהבקשה מוכנה עוד לפני שנעצר. מצפים שהוא יגיב לחקירה, כשכבר החליטו בכל מצב להביאו לבית המשפט ודקה אחרי זה שהולכים לביתו מדליפים לתקשורת".
ועו"ד חימי תוהה באזני השופט על המניעים של משטרת ישראל להתנהל באופן כה מגמתי: "אנו רואים שכנראה מר דדון מרגיז אותם, איני יודע למה, ואז הם חוצים את קווי החוק. הם לא יכולים ללכת לביתו ולעצור אותו, כשהם הזמינו אותו בשעה 10:30 , ולכל המפגשים הוא הגיע רבע שעה לפני כל מפגש. למה הם עושים את זה? אני כאזרח שואל את זה למה הם מתנהגים ככה?".
עו"ד חימי המשיך וטען כי בשיחה של דדון עם אברהם דקל, לא הייתה כל עבירה. “בשיחה ראש המועצה אמר לו, כך וכך ולגבי יוסי ורענן (יוסי משה ורענן אהרונסון, י.ר.), ששניהם יריבים פוליטיים, שניהם רוצים שלא יחזור ראש המועצה, ושניהם רוצים להיות ראש המועצה. אם אני אדם פוליטי, אני אעשה הכל להישאר בתפקיד, ואדון רענן יש לו ידיים מרוחות בזפת, אסור להגיד זאת? כשלא עימתו אותו עם שום חומרים שלהם, הוא רק יודע שהם בוחשים עם ראש המחלקה, מותר להגיד, זה לא עבירה".
עו"ד חימי כינה את התנהגות המשטרה "הצגה" שמטרתה להשאיר את משה דדון מחוץ ללשכת ראש המועצה בבחינת "השעיה" וסיים את דבריו במלים נרגשות לבית המשפט: “אני פונה לבית המשפט בבקשה מעמקי לבי, אני לא מחפש שבית המשפט יתן ציונים למשטרה, הגעתי למצב שאני במדינה מפחד לדבר כבר. לא יכול להיות הבקשות האלה ל- 180 יום. מה הוא עשה? איזה פעולות עוד יש לחקור. הרי כל הבקשה למעצר בית באה מצרכי חקירה. אבל גם מטיעונו של חברי המלומד עולה שהוא רוצה השעיה, לא מעניין אותו החקירה אלא רוצה השעיה. אבל את זה לא יכול לקבל. החשוד הוא נבחר ציבור ולא עובד ציבור. יש כללים אחרים לנבחר ציבור. יוגש כתב אישום תתכנס ועדה בראשות שופט מחוזי בדימוס שתחליט. תפקיד המשטרה זה לחקור ולא לחרוץ דין. הם לא מבינים את זה. הם רוצים לנהל את המדינה. בית המשפט לא יתן לזה יד, אני מתחנן בכל לשון של בקשה”.
מהלכים בעייתיים
השופט מנחם מזרחי, שהקשיב לטיעוני הצדדים, קבע כי מעיון במסמכים שהובאו לפניו עולה כי משה דדון "נוקט במהלכים שבכוחם להטריד עדים, לשבש את החקירה, והוא אינו מקפיד קלה כחמורה על תנאי השחרור. נראה, כי החשוד לא האזין לאזהרת בא כוחו כפי שמצאה ביטויה בדיון ביום 29.12.15 : "כולנו מבינים ששיבוש זה גזר דין מוות האחרון לחשוד וחבל שכך". במקביל מדגיש השופט, כי המשטרה לא הביאה סימוכין לפעולות חקירה שמחייבות מעצר בית אלא רק הרחקה נוספת.
השופט מתח ביקורת על עמדת המשטרה המסרבת למסור "רשימה של מעורבים פוטנציאליים, עימם אסור לחשוד ליצור קשר" וקבע כי מדובר בעמדה לא סבירה. "לא ניתן לקבל מצב דברים, שבמסגרתו יאסר לחשוד ליצור קשר עם כל עובד, באשר הוא עובד, או אדם, גם אם אין לו קשר לחקירה”, ציין השופט.
לאור זאת דחה השופט מזרחי את הבקשה למעצר בית, וקיבל באופן חלקי את הבקשה להרחקה נוספת וקבע כי דדון יורחק ל-30 יום נוספים החל מיום ה-11.2. המשמעות היא שדדון יהיה רשאי לחזור ללשכתו בתאריך 13.3 . זאת, כמובן, אם המשטרה לא תצליח במהלך הימים שנותרו להציג כתב אישום או הוכחה דרמטית אחרת שבעטיה בית המשפט יסכים להמשיך ולהאריך את תקופות המעצר וההרחקה.
יובל רובין
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?