חמממםםםם אש !

עשרות שריפות מסוכנות פרצו בתחילת השבוע ביישובי מטה יהודה. ברשות הכיבוי וההצלה פועלים להקמתם של צוותי כיבוי ביישובים שפעילותם יכולה למנוע אסון

הימים הלוהטים של תחילת השבוע האחרון הביאו להתפרצות גל שריפות ודליקות בכל רחבי הארץ. מרשות הכבאות וההצלה נמסר על למעלה מ-200 אירועים שבהם נדרשה התערבות של לוחמי האש שהתרחשו בימים ראשון ושני האחרון. “אנחנו עובדים בחודשי החורף במטרה לפתח אמצעי מיגון ביישובים כדי שהדליקות שיגיעו בקיץ לא יסכנו אותם", אומר קצין היערות של מחוז ירושלים, גיא דקל.

דקל, נשוי + 3 ותושב אביעזר, מספר כי הגיע לתפקיד קצין היערות לאחר שנפצע. “התפקיד שלי הוא להגביר את המודעות של היישובים לסכנות שאיתן הם צריכים להתמודד. אנו עובדים מול גורמי הבטחון ביישוב ומול הוועדים המקומיים כדי למפות את הסיכונים, לתכנן קווי חייץ ולהקים צוותי כיבוי יישוביים".

צוות יישובי

הקמת צוות כיבוי ביישוב היא אחת המשימות החשובות של דקל. הסיבה די מובנת: כאשר פורצת דליקה ביישוב כפרי, שהוא ברוב המקרים, מרוחק ומבודד מתחנת הכיבוי האזורית, יכול צוות מתנדב מקומי לכבות את השריפה, לעכב את ההתפתחות שלה או למנוע את ההתפשטות שלה למקומות מסוכנים כגון צוברי גז, תחנות דלק או מחסנים המכילים חומרים דליקים. עיכוב כזה, אפילו של דקות ספורות, יכול להיות ההבדל בין אירוע קטן לאסון של ממש.

צוות כיבוי יישובי מונה לפחות חמישה אנשים, מסביר דקל, ובחלק מהמקרים הוא מגיע גם ל-20 איש ויותר, כמו בקיבוץ צובה. אחת לשנה, זוכים חברי הצוות להדרכה מרוכזת במניעת דליקות ביישוב עצמו.

במסגרת האימון השנתי לומדים חברי הצוות על מרכיבי ציוד הכיבוי (זרנוקי מים, מזנקים, מחבטים, מרססי גב ועוד) והדרכים להשתמש בהם, הם מפעילים את ברזי הכיבוי ובודקים את תקינות קווי המים ומתרגלים תרחישים שונים.

צוותי הכיבוי היישוביים אינם זוכים לתמיכה ממשלתית, מסביר דקל, ופעולתם תלויה בחשיבות שרואה הוועד המקומי בפעילותם ובנכונותו לתרום להקמתם. "היקף ההשקעה בצוות כיבוי יישובי מסתכם בכמה אלפי שקלים ומבחינת חברי הצוות מדובר בנכונות לקחת חלק באימונים ולהימצא בכוננות באמצעות המכשיר הסלולארי. ההשקעה אינה גדולה אך החשיבות של צוות הכיבוי בעת חירום היא עצומה", הוא מסביר.

מנעו סכנה

במהלך הקיץ האחרון התרחש אירוע חמור באזור מוצא הקטנה. משאית שעלתה באש באזור מחלף מוצא הפכה לניצוץ שהדליק אש, שסיכנה את בתי היישוב. "האש דילגה מהמשאית אל עצי היער והחלה להתקדם לכיוון בתי היישוב. האש הגיעה לחצרות הבתים וצוות הכיבוי המקומי, המונה 10 אנשים, הצליח לעצור את האש עד שהגיע תגבורת של כוחות הכיבוי”, מספר דקל.

גם במושב בית מאיר היה אירוע שהתפתח במהירות לכלל שריפה שסיכנה בתים במושב. במקרה זה, צוות הכיבוי המקומי גילה יוזמה, ירד לתוך הוואדי שבו השתוללה האש ובעזרת זרנוקי מים הצליח לעצור את השריפה עד שהגיעו כוחות הכיבוי.

אנו רואים את החשיבות הרבה שיש לצוות כיבוי ביישוב במקרים רבים אחרים, מסביר דקל, ולכן מעודדים את היישובים להקים צוותים כאלה ולתמוך בהם. "במקרים רבים יישובים אומרים שאין להם כסף. כדי להתמודד עם זה. מפקד תחנת בית שמש, טפסר ראובן יצחק, יזם שיתוף פעולה עם הוועדה החקלאית במטה יהודה. הצגנו להם את הסכנות והמלצנו על הציוד שכל יישוב צריך לקנות לעצמו. יש אפשרות שהוועדה תמליץ שהמועצה האזורית מטה יהודה תבצע קנייה מרוכזת”.

להגביר מודעות

כיום רק ב-15% מהיישובים פועל צוות כיבוי יישובי והדבר מעורר דאגה בקרב לוחמי האש. הכוונה שלנו, מסביר דקל, היא להגדיל באופן משמעותי את מספר היישובים שבהם יש צוות כיבוי מקומי. "אנו מתכוונים להגדיל את היקף הצוותים היישוביים בעוד עשרה צוותים לפחות. כל יישוב שיפנה אלינו מיד נחבור אליו ונשלח מדריך שיסייע בהקמת צוות הכיבוי", הוא מתחייב.

עד אז, פועל דקל מול הוועדים המקומיים במטרה לטפל במפגעים בטיחותיים המהווים מקור לשריפות. “המטרה היא לגרום לכל בעל תפקיד להרים את הכפפה ולהסתכל מסביבו ולדעת שבפעולות פשוטות יחסית אפשר למנוע אסון".

"השריפה הגדולה שהשתוללה באבן ספיר בקיץ האחרון נבעה בחלקה מפסולת ועשבייה שצמחו באזור המחסנים בקו ההיקפי של היישוב", הוא אומר, “המודעות לערימות של פסולת או לשטחי עשבייה פראיים צריכה להיות אצל הוועדים המקומיים וגם ברמת הפרט. שכל אחד יסתכל על הגינה ועל השטח שמסביב לבית, יטפל וינקה כדי למנוע שריפה".

קווי חייץ

אסון הכרמל הביא למסקנה כי בכדי להגן על יישוב יש לבצע קוי חיץ שהיקף הכיסוח בהם מדורג, מכיסוח מלא ועד דילול קל. ברשות הכיבוי וההצלה סימנו מספר יישובים במטה יהודה כחשופים לשריפות ומתכוונים לשים עליהם את הדגש במהלך השנה הקרובה.

המדדים לקביעת יישוב כמועד לפורענות הם: שטח טופוגרפי, קירבה ליער, דרכי גישה ומילוט, מספר תושבים והיסטוריה של דליקות בגזרה. היישובים המסוכנים הם: כסלון, אבן ספיר, נווה מיכאל, מוצא עלית, בית החולים איתנים, תעוז, מסילת ציון, אדרת, מטע ומכון טיהור השפכים השורק.

"בית חולים איתנים הוא מוסד שיש בו אוכלוסיה חלשה", מסביר דקל את הנימוקים להגדרתו כמקום חשוף לאש, “ממוקם על ראש רכס עם כביש גישה צר ופתלתל העובר במעבה היער. רוב שטחו של המוסד הוא צמוד יער. כדי להגביר את הבטיחות, הגענו לסיכום עם קק"ל ואנשי בית החולים שבמסגרתו ביצעה קק"ל קו חיץ של כ-70 מטר מהבנין ליער והקטינה את הסכנה למקום. פעולה דומה בוצעה במכון הטיהור בוצע קו חיץ בצד הצפוני, הצמוד ליער".

דקל משבח את מנהל אזור ההר בקק"ל, חנוך צורף ואת היערן הגושי, ג'מאל דויאת, על המאמץ המשותף להגביר את הבטיחות.

פעולות מניעה והגברת הבטיחות בוצעו במהלך החורף האחרון בבי"ח איתנים, במושב בית זית וביישוב נווה אילן. אולם, לא בכל היישובים ערים לסכנות עליהם מצביעים לוחמי האש. כך למשל, במושב מבוא ביתר לא מיהרו לאמץ את ההנחיות.

"אחד היישובים שטיפלנו בהם הוא מבוא ביתר. בקטע ההיקפי נתנו הנחיות לקק"ל והיא ביצעה קו חיץ. במקביל, ניתנו הנחיות ליישוב לטפל בשטחי האגודה. בקיץ האחרון פרצה שריפה באזור הספידיכיף והיא הגיעה עד חצרות הבתים, כולל שריפה של משטח דק באחד הבתים. הסברנו לנציג הוועד המקומי על הסכנה והוא אף הוציא מכתב לוועד האגודה אך לצערנו, לא קיבלנו שום תגובה”, אומר דקל.

צירים חסומים

מפגע בטיחותי אחר שבו נתקלים לוחמי האש הוא חסימת צירים. “ישנם יישובים שמנסים להתגונן מפני גניבות של כלי רכב, ולכן חוסמים בעזרת סלעים גדולים וכבדים ובשער ברזל את המעבר בדרכים המובילות אל היער. בעת חירום הדבר יכול לפגוע קשות בפעולות ההצלה. במושב מסילת ציון הייתה תופעה כזו אך לאחר שהערנו לוועד המקומי הוא פינה את המחסומים שהוצבו על הציר", מספר דקל.

מפגע נוסף הוא אתרי הגזם היישביים. אחד מאתרי הגזם האלה, זה שבמושב תעוז, היה המקור לדליקת ענק שהשתוללה במשך ימים בקטע שבין המושבים תעוז ותרום לצומת שמשון.

"אתרי גזם יישוביים מהווים מטען אש רב המהווה פוטנציאל מסוכן מאוד. אנו מנחים את היישובים לפנות את הגזם מדי כמה ימים ולא להניח לערימות להצטבר ולהפוך לפצצת זמן דליקה", אומר דקל.

באזור של מטה יהודה גם הכבישים הצרים והמפותלים החוצים את היערות מהווים מקור לסכנה. “יש במטה יהודה כבישים וצירים מסוכנים, שמזכירים מאוד את האופן שבו התרחש אסון הכרמל. בכבישים 395 ו-386 יש בהחלט סיכון שמכוניות יילכדו ובמקרה חירום לכוחות הכיבוי יהיה קשה לנוע בהם. הסכנה קיימת גם בכבישים ללא אבא, אלה הכבישים שמובילים ליישובים, כגון כסלון, מעלה החמישה, נטף, נחושה, כפר אוריה ואחרים. אנו מנסים לפעול מול החברה הלאומית לדרכים "נתיבי ישראל" כדי ליצור קוי חיץ אך נתקלים בטוענת שאין תקציב מתאים להשקיע. המסקנה היא, שגם כאן יישובים צריכים לתת את הדעת והקמת צוות כיבוי יישובי יכולה להציל חיים".

תחנות הכיבוי וההצלה באזור ירושלים יקיימו ימים פתוחים בשבוע הבא, בימים ראשון עד שלישי (22-24 מאי) ימים פתוחים בין השעות 09:00-16:30.. הימים יתקיימו בתחנות ירושלים (השח"ל1, גבעת מרדכי) ובית שמש (השבעה 36). הציבור מוזמן.

שריפות השבוע

יום ראשון – 15.5

שריפת חורש וצמחייה בלוזית - 16 צוותי כיבוי פעלו בשריפה במושב לוזית. השריפה פגעה בחורש צמחיה ובלולים בישוב. ארבעה מטוסי הכיבוי הטילו חומרי כיבוי ומעכבי בעירה על הלהבות. לוחמי האש נאבקו באש ובלהבות הגדולות, בכדי למנוע מהאש לפגוע בישוב לוזית ולהתפשט לישובים סמוכים.

שריפת חורש וצמחייה בסמוך למטע – שבעה צוותי כיבוי בסיוע מטוסים פועלים בשריפה גדולה סמוך לישוב מטע. כביש 375 נחסם לתנועה מכיוון צור הדסה למטע ומכיוון עמק האלה לכיוון מטע.
שריפה באבו גוש - שריפה גדולה בישוב אבו גוש סמוך לכביש 1. כתוצאה מהשריפה פונה גן ילדים ביישוב.

שריפת חורש בקיבוץ הראל ובמושב עגור.

יום שני – 16 מאי

שריפת חורש וצמחייה בסמוך לכפר אוריה. 12 צוותי כיבוי בסיוע ארבעה מטוסי כיבוי נאבקו באש ומנעו ממנה להתקרב לבתי היישובים באזור. כביש 44 נסגר לתנועה.