האגודה מפסידה - העובדים חוגגים

אגודת הפלחה: משכורות עתק וניהול תמוה הביאו להפסד כבד

הנתונים שהוצגו באסיפה הכללית של מליאת האגודה השיתופית מבואות ירושלים, הידועה גם כאגודת הפלחה, הותירו את חברי המליאה בהלם: בעוד עלות השכר הממוצעת של עובד באגודה עומדת על 34 אלף ₪ ועלות השכר הממוצעת של המנכ"ל עומדת על 62,500 ₪ , נותרה קופת האגודה ריקה ו-2009 מסתיימת בהפסד של קרוב למיליון ₪. את התוצאות העגומות של אגודת הפלחה חושף יו"ר ההנהלה החדש, אבי דדון. תוצאות אלה מגיעות בתום שנתיים בהן שלט באגודת הפלחה יו"ר האגודה השיתופית באבן ספיר, משה פרנקו.

המנכ"ל והחשב הודחו לאלתר

פרנקו ניהל מאבק עיקש במהלך 2007 כדי להשתלט על האגודה. לאחר מאבק משפטי ממושך הצליח פרנקו לשנות את הרכב הנהלת האגודה ובמרץ 2008 הוא נבחר ליו"ר ההנהלה, תפקיד שסיים במרץ האחרון. זמן קצר לאחר שנבחר ליו"ר ההנהלה של אגודת הפלחה הדיח פרנקו את המנכ"ל יוסי דניאל, ובעקבותיו גם את החשב של האגודה. בדברים שאמר אז טען פרנקו כי ההדחה של שני העובדים חסכה לאגודה כמיליון ₪ בעלויות שכר. לתפקיד המנכ"ל הזמני הוא מינה את אחד הרכזים באגודה, יואב חדד ממושב צלפון. בשיחות שקיים עם "בקיצור" אמר פרנקו באותה תקופה כי כוונתו ל"נקות את האורוות" באגודת הפלחה ולהניח את האגודה על פסי התנהלות עסקיים ורווחיים. היה צריך לחכות לדוחות השנתיים כדי לדעת מה הן התוצאות של הניהול של פרנקו. כעת, לאחר שהתוצאות הונחו בפני האסיפה הכללית של חברי האגודה, מתברר כי עד כמה הידרדרה אגודת הפלחה בתקופה זו.

התנהלות תמוהה

לפני כארבעה חודשים סיים פרנקו את תפקידו כיו"ר הנהלת אגודת הפלחה ובמקומו נבחר אבי דדון, נציג מושב לוזית שהוא גם אחיו של ראש המועצה האזורית מטה יהודה, משה דדון. אבי דדון, העובד כסמנכ"ל שיווק, ערך ביום ראשון האחרון מצגת לחברי האסיפה הכללית של האגודה. מן המצגת עולה כי אגודת הפלחה מעבדת כיום 29,500 דונם של 22 מושבים. באגודה עובדים 17 עובדים קבועים וכ-13 פועלים זרים מתאילנד. העובדים הקבועים נהנים מתנאי עבודה מצוינים: לרשות המנכ"ל עומד רכב מסוג סובארו פורסטר בעלות של כ-220 אלף שקל, וגם שאר העובדים אינם מסתפקים בכלי רכב עממיים ולרשותם עומדים 7 טנדרים יוקרתיים. העובדים לא יצאו בשנים האחרונות להשתלמויות או להכשרות מקצועיות מכל סוג שהוא. למרבה הפלא, באגודה אין מיפוי מסודר של השטחים המעובדים ואין שימוש בתוכנות מקובלות (כמו גוגל-מאפ) לצילום ולמעקב. דדון טוען כי מצא את אגודת הפלחה מתנהלת ללא דוחות תזרימיים, ללא מאזן בוחן ותחשיבי רווח-הפסד, ללא הגדרת יעדים ותכנית פעולה מסודרת ולא הגדרת תפקידים מסודרת בארגון. טענותיו מגובות בממצאים של יועץ עסקי אשר נשכר כדי לבדוק את ההתנהלות. היועץ אגב, מצא כי דו"ח זהה לשלו הונח כבר לפני שנתיים על שולחן האגודה – אך לא יושם כלל.

ספק אחד בלי מכרז

דדון מצא, כי האגודה חתמה על חוזי רכש ואספקה ללא מכרז וללא קיום משא ומתן. עיבודי הקרקע כולם, בהיקף של 1.8 מיליון ₪ בשנה בוצעו על ידי קבלן אחד בלבד, ללא בדיקה של הצעות מחיר נגדיות. אגב, קבלן זה (שמו שמור במערכת) שימש בראשות המטה של יו"ר האגודה, משה פרנקו, כאשר זה התמודד לראשות המועצה האזורית מטה יהודה האגודה רכשה חומרי דישון והדברה בהיקף של 2 מיליון ש"ח בשנה בלי לקיים מיכרז או התמחרות כלשהי, כל החומרים נרכשו מספק אחד ותוך דחיית בקשות של ספקים אחרים להגיש הצעות מחיר. כך גם בתצרוכת הסולר. האגודה צורכת כ-80 אלף ליטר סולר בשנה ושילמה לספק אחד בלבד סכום של 8.2 ₪ לליטר בעוד שבכל תחנת דלק רגילה ניתן כיום לקבל ליטר סולר במחיר של כ-6.1 ש"ח. התנהלות מוזרה זו של אגודת הפלחה גרמה לנזקים כספיים אדירים. כך למשל הצליח דדון, לדבריו, לחסוך בתוך חודשים אחדים של משא ומתן קצר עם ספקים שונים כ-850 אלף שקל מכספי האגודה.

רכבי יוקרה וחגיגת שכר

דדון בדק גם את האופן שבו בחרו עובדי האגודה את כי הרכב שבו הם נוסעים. הסתבר שרוב כלי הרכב נמצאים במדרגות המס הגבוהות ביותר לשווי מס. דדון הודיע בישיבה כי הורה למכור את רכב הסובארו פורסטר של המנכ"ל ולהחליף את כל כלי הרכב למכוניות בקבוצת שווי שימוש 2 בלבד, דבר שהביא לחיסכון מיידי של 430 אלף ₪ בעלויות אחזקת הרכב השוטפות. דבר נוסף שקשה להבין הוא הגידול הבלתי מוסבר בעלויות השכר של עובדי האגודה. בעוד בעולם כולו חברות ענק ומפעלים מלקקים את פצעי המשבר של 2007-2008 , מקצצים בעלויות שכר ומפטרים עובדים, נהנים בדיוק באותה תקופה עובדי הפלחה מעלייה אדירה של 26% בהיקף שכרם. השכר הממוצע של עובד אגודת הפלחה ב-2009 עמד על 34 אלף ₪, כמעט כשכרו של תת-אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד ממשלתי או חבר כנסת. הנתון המדהים ביותר, הוא שעלות שכרו של המנכ"ל, יואב חדד, עמדה במהלך 2009 על סכום פנטסטי של 62,383 ₪. מדובר על עלות שכר בהיקף של 750 אלף ₪ בשנה, כמעט כל ההפסד של האגודה באותה שנה.

המכירה במזומן והלקוח קובע

שיטות מכירת התוצרת של עובדי אגודת הפלחה גם הן מקוריות למדי. כך למשל, נהגו בעבר עובדים באגודה למכור תוצרת חקלאית במזומן ובשטח, ללא פיקוח וללא רישום או תיעוד מסודר של הליך המכירה והסכום שהתקבל. כמו כן, לקוחות של אגודת הפלחה נהגו לשקול בעצמם את המשאיות עם התוצרת החקלאית ולהודיע לעובדי האגודה כמה שקלה המשאית וכמה עליהם לשלם לאגודה. אבי דדון סיפר כי במהלך קצר, שבו הוחלט להעסיק פקח מקצועי על התוצרת החקלאית הנמכרת, זינק המשקל הממוצע של משאית שיצאה משטחי האגודה ב-20% , במקום 40 טון בממוצע ל-50 טון. הרווח שהאגודה הזרימה לכיסה בעקבות כך – 300 אלף שקלים. וכך מאז המהפך באגודת הפלחה וכניסתו של משה פרנקו לתפקיד יו"ר ההנהלה הידרדרו רווחי אגודת הפלחה באופן תלול. בעוד שהרווחים ב-2005 וב-2006 עמדו על 3.7 ו-3.1 מיליון ₪ בהתאמה, צנח הרווח השנתי ב-2007 ל-0.75 מיליון ₪ וב-2008 הוא הסתכם ב-1.7 מיליון ₪ בלבד. תוצאות ההתנהלות של האגודה הופיעו בבירור ב-2009, כאשר האגודה רשמה הפסד של 0.88 מיליון ₪. אבי דדון הודיע כי בכוונתו לפעול להטמעה של התנהלות מקצועית ומסחרית באגודת הפלחה. הוא התחייב לפני חברי המליאה לפעול בשקיפות, לחלוקת דיבידנדים ולייעל את הפיקוח והבקרה על השטחים החקלאיים. נציג בית מאיר באסיפה הכללית וחבר ההנהלה לשעבר, מקסים לוי, שיבח את הסקירה של דדון ואמר ל"בקיצור": "די להתנהלות שאיננה עניינית ומבוססת על פוליטיקה פנימית. העובדים שיטו במערכת האגודה ויש לבדוק חשדות למעשים פליליים. מי ששילם את מחיר הכבד ביותר הוא המנכ"ל לשעבר, יוסי דניאל. פרנקו פסל אותו והתוצאה מדברת בעד עצמה". לא ניתן היה להשיג את תגובתם של מנכ"ל האגודה, יואב חדד, ושל משה פרנקו