הנצחה לקצין צה"ל שהוצא להורג כ"בוגד"

סרן טוביאנסקי ז"ל הובא לפני בית דין שדה, נחקר ונשפט במקום, וללא שניתנה לו זכות לערער – הוצא להורג. המעשה נודע לבן גוריון שהורה על חקירה שבסופה זוכה טוביאנסקי מכל אשמה

ביום ראשון השבוע (11.9) התקיים בקיבוץ הראל טקס הסרת הלוט לשלט הנצחה לקצין צה"ל, סרן מאיר טוביאנסקי ז"ל, שנשפט בשנת 1948 בחשד לבגידה והוצא להורג בבית הקשתות שבקיבוץ. לאחר הטקס התקיים יום עיון לציון אותו אירוע טראגי ומקומם.

יוזמי האירוע, חבר הנהלת קיבוץ הראל, זאב שמיר, וחוקר המורשת, סא"ל (מיל.) גדעון מיטשניק אומרים כי זהו "תיקון" מוסרי והיסטורי של אחת הפרשיות העגומות והנשכחות יותר ממלחמת העצמאות. ליוזמה הצטרפו קיבוץ הראל, המועצה לשימור אתרים, המכון למורשת בן גוריון והמועצה האיזורית מטה יהודה.

מאיר טוביאנסקי, חבר וותיק ב"הגנה" שירת בתקופת מלחמת העולם ה-2 בצבא הבריטי והיה מהנדס בהכשרתו. בקיץ 1948 הוא שימש כמפקד שדות התעופה של ירושלים מטעם צה"ל שאך זה הוקם. כמנהג התקופה וכמהנדס בהכשרתו עבד במקביל לפרנסתו בחברת החשמל הירושלמית, שנוהלה ע"י הבריטים.

בראשית חודש יוני הפגיזו הירדנים מתקנים חיוניים של 'ההגנה' בירושלים וראש שירות הידיעות (הש"י) של ה'הגנה' בירושלים (מאוחר יותר - אגף המודיעין בצה”ל), בנימין ג'יבלי , חיפש את "הבוגד" שמסר את המיקומים של המתקנים. בשלב מסויים עלו כלפי טוביאנסקי טענות וחשדות שהוא זה שהעביר ידיעות לבריטים ואלה נמסרו ללגיון הירדני ושימשו להפגזות.

על בסיס חשדות בלבד, ללא כל הוכחה וללא אימות של המידע, הורה ראש הש"י, איסר בארי, שישב בתל אביב, על מעצרו של טוביאנסקי וקבע כי יש להעמידו לדין שדה.

טוביאנסקי נעצר והובא לפני בית דין שדה בלא שמפקדו, מפקד מחוז ירושלים, ורעייתו (שהפכה לאלמנה בלי לדעת) יודעים על כך. המשפט התקיים בשרידי הכפר הנטוש בית ג'יז, שם התכנס בית דין שדה שהקים איסר בארי, ובו נטלו חלק שלושה מקציניו הבכירים, שהפכו בהנחייתו לשופטים לרגע.

לאחר דיון קצר שכלל את חקירתו של טוביאנסקי והאשמתו בבגידה מצא אותו חבר ה"שופטים" אשם. כיתת היורים מחטיבת 'יפתח' של הפלמ"ח כבר המתינה בחוץ. גזר הדין היה מוות ועל הביצוע המיידי פיקח בנימין גיבלי בלא שטוביאנסקי יכול היה לערער עליו. יש להדגיש כי למייסדי קיבוץ הראל לא היה קשר כלשהו לאירוע.

הפרשה הגיעה לאזני דוד בן גוריון רק חמישה חודשים לאחר מכן, בעקבות מכתב שכתבה האלמנה, לנה טוביאנסקי, והתערבות עוה"ד אשר לויצקי ומפקד מחוז ירושלים, דוד שאלתיאל.

בן גוריון הנרעש הטיל הרמטכ"ל ועל הפרקליט הצבאי הראשי, אהרון חוטר ישי לחקור את הפרשה. החקירה נתקלה בקשיים רבים אך בסיכום התברר כי טוביאנסקי לא בגד וכי התהליך התנהל תוך פגמים רבים.

בראשית יולי 1949 הכריז בן גוריון כי טוביאנסקי "לא בגד" והורה על חקירה משטרתית . בתום החקירה החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את בנימין ג'יבלי אלא רק את איסר בארי, שהודח מתפקידו. בארי לקח עליו את האחריות ובתום משפטו הוטל עליו עונש מאסר סמלי: "יום מאסר מזריחת השמש עד שקיעה. אלא אם נשיא המדינה יחון..." ונשיא המדינה, בהמלצת הרמטכ"ל, יגאל ידין, אכן חנן. מאז לא הועמד איש לדין על חלקו בהוצאה להורג.

ספיח משפטי נוסף היה, כשהיועץ המשפטי לממשלה אז, יעקב שמשון שפירא, הגיש נגד התובע הצבאי הראשי, ד"ר אברהם גורלי, כתב אישום על לשון הרע, לאחר שהאחרון האשים אותו בניהול המשפט "ממניעים זרים". ביהמ"ש המחוזי בת"א הרשיע את גורלי והטיל עליו קנס. אלא שגורלי ערער לביהמ"ש העליון וזה זיכה אותו, אלא שהוא נאלץ לסיים את תפקידו כתובע צבאי ראשי.

"הפרשה די נדחקה הצידה הן בתחום ההנצחה, הן במודעות הציבורית, בצה"ל ובמערכת החינוך. ביום הזיכרון האחרון מצאתי עצמי עומד ליד הקבר בהר הרצל לבד ומניח פרח ומדליק לזכרו נר זיכרון", סיפר סא"ל (מיל.) מיטשניק.

לאחר טקס מרגש שבו הסיר בנו, יעקב בנטוב, את הלוט מעל השלט המציין את פרטי האירוע (הבן היה בן 11 כאשר אביו הוצא להורג), התקיים יום עיון מרתק. בין היתר השתתפו הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק, דובר צה"ל וקצין המודיעין תא"ל (מיל) אפרים לפיד ושופטת בית המשפט העליון גב' דליה דורנר.