משפחת הנח"ל מהר אדר

יום המשפחה, שיחול השנה ביום ראשון הקרוב (26.2) הוא סיבה טובה להזכיר את המשפחות שאצלן הגנטיקה לא מסתפקת רק במראה או בתכונות אופי אלא גם בבחירה היכן וכיצד לשרת בצה"ל. כזו היא משפחת ראובני מהר אדר, אותה ניתן גם לכנות "משפחת הנח"ל".

הכל התחיל בסא"ל (מיל.) צדוק ראובני, ששירת שנים רבות בחטיבת הנח"ל בתפקידים שונים - מפקד בסיס האימון החטיבתי של הנח"ל, מפקד גדוד 905 וכן קצין המבצעים של החטיבה. המסלול הצבאי שלח אותו ללימודי תואר באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכיר את מי שהפכה לאישתו מאוחר יותר, הדס.

הדס הכירה את הרקע הצבאי של בן זוגה, היות וגם היא שירתה בנח"ל. היא התחילה כבת גרעין, יצאה לקורס מכ"ים ושימשה כמפקדת כיתה, יצאה לקורס קצינים ולאחר מכן פיקדה על מחלקה של בני גרעין. את שירותה סיימה כקצינת חברה וגרעינים של הנח"ל. לאחר שחרורה של הדס היא החלה ללמוד באוניברסיטה לתואר בביוטכנולוגיה וצדוק הגיע לשם במטרה להשלים תואר מטעם הצבא.

השניים שירתו זה צד זה בחטיבת הנח"ל אך יד המקרה הובילה אותם להיפגש רק שנים לאחר מכן באוניברסיטה עברית בירושלים, בזמן לימודיהם.

מספר שנים לאחר מכן הם הקימו משפחה שסוגרת עבורם מעגל. בתם, שי ראובני, משרתת גם היא בחטיבת הנח”ל. היא התגייסה ביולי לפני שנה וחצי לקורס של מש"קיות תנאי שירות של החיילים. "תמיד חלמתי לשרת עם לוחמים בשטח, בגלל הסיפורים ששמעתי מאבי לאורך ילדותי. לא רציתי תפקיד משרדי, אלא משהו פעיל, לשם שאפתי להגיע״, היא מספרת.

בתחילה היא שובצה כמש״קית ת״ש בחיל הרפואה. "כמובן שכל תפקיד הוא משמעותי, אבל החלטתי לא לוותר, ולהמשיך לנסות להגיע למה שחלמתי עליו". והמאמץ אכן השתלם. שי הצליחה לשכנע את מפקדיה לתת לה לעבור לתפקיד עליו חלמה, ומכל היחידות הלוחמות, הגיעה לשרת בגדוד 932 בחטיבת הנח"ל. "זו בהחלט סגירת מעגל מרגשת עבורי, להגיע לאותה חטיבה שבה שירתו שני הוריי. אני מרגישה מאוד משמעותית בתפקיד שלי, וזה בהחלט מה שאיחלתי לעצמי לשירותי הצבאי" היא מסכמת.