דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 03 בנובמבר 2026
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

ביהמ"ש: נוריאל גדליה הוא איש ריב ומדון

איש ריב ומדון הנוטה להסתכסך. נוריאל גדליה

שופטת בית המשפט המחוזי ירושלים, נאוה בן אור, פירסמה בשבוע שעבר את הכרעת הדין במשפטם של כ-24 קבלני גיזום ובו הרשיעה את רובם בעבירות של תיאום מכרזים מול רשויות מקומיות וחברת החשמל. במסגרת הכרעת הדין התברר כי יו"ר ועד האגודה השיתופית נס הרים לשעבר, נוריאל (נורי) גדליה, היה עד מדינה בפרשה ואף שימש מעין "סוכן" של הרשות להגבלים עסקיים ושל רשות המסים שהועסק בפועל באיסוף חומרים מרשיעים כנגד קבלני גיזום. במסגרת העיסקה שנחתמה איתו זכה גדליה בחסינות מפני העמדה לדין בעבירות הגבלים עסקיים מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

עם זאת, השופטת בן אור מתחה ביקורת חריפה על גדליה על התנהלותו בתקופה שבה שימש "סוכן" של רשויות החוק.

"התרשמותי מגדליה היא שהמדובר באיש ריב ומדון, הנוטה להסתכסך עם רעים לעבודה על רקע חשדות – מדומים אמתיים – כי קשרו נגדו או, כלשונו, “עקצו אותו". במהלך השנים לא היסס לפנות בתלונות רבות על העסקתם של גוזמים אחרים על ידי גופים עתירי משאבים, כגון הקרן הקיימת, מע"צ וחברת החשמל, כשתכליתן של הפניות לגרום לכך שהעסקתם של אותם גוזמים תופסק, או אז אולי יזכה הוא בנתח מן העבודה. התנהלותו לא זיכתה אותו בחברים רבים, בלשון המעטה”, כותבת השופטת בן אור בהכרעת הדין.

השופטת בן אור כותבת כי גדליה נהנה שלא כחוק ממיליוני שקלים שקיבל מקבלני גיזום שביקשו ממנו שלא להשתתף במכרזים שונים או להגיש במכרזים שונים הצעות גבוהות. "יש להדגיש, כי לפי עדותו שלו, הגם שנהג להתלונן על מעשים פסולים כאלה ואחרים של חבריו, לא מנע עצמו ממעשים כאלה. והלא לדבריו היה צד להסדר כובל עם ירון (אחד הנאשמים, י.ר.) החל מ-1998, ומכוחם של הסדרים כובלים אלה זכה, במרוצת השנים, לסכומי עתק, המגיעים כדי מיליוני שקלים, תמורת הימנעותו מלהתמודד במכרזי חברת החשמל באזור ירושלים”.

השופטת בן אור קובעת כי ביסוד התנהלותו של גדליה עומד הרצון לנקום בגין חשדו כי קבלני גיזום "עקצו" אותו במסגרת מכרז שהתנהל בשנת 2007. היא קובעת כי טענותיו של גדליה כנגד חלק מהקבלנים היו מופרכות ובעצם היו טענות שווא. "בניגוד לטענתו בחקירה הראשית, לא זכה במכרז 1992, וכי האמת היא שהודיעו לו כי לא זכה במכרז בשל חוסר ניסיון בגיזום מתחת לכבלי חשמל", כותבת השופטת.

לאור זאת הסיקה השופטת כי יש להתייחס לעדותו של גדליה אך ורק כעדות מסייעת לראיות נוספות משום שאינה יכולה להימנע מחשד כי עדותו מוטה ומגמתית. "מסקנתי מכל אלה, שיש להתייחס לעדותו של גדליה בזהירות רבה. אכן כך הוא בכל עד מדינה, שעדותו טעונה סיוע, משום שאינו נתפש כמי שבא לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק לשם שמים. אלא שאצל גדליה, מלבד טובת ההנאה שצמחה לו מעצם הפעלתו על ידי רשות ההגבלים העסקיים והסכם החסינות שנחתם עמו בתמורה, עומד המתואר לעיל כתמרור אזהרה בולט וראיות הסיוע שיידרשו על מנת לקבוע ממצאים על פי עדותו תהיינה כאלה העומדות על רגליהן שלהן... וככלל – דבר לא יקום או ייפול על עדותו של עד מדינה”.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?