דבר החמולה או דבר הדמוקרטיה?

שבעים שנה אחרי שקמה מדינת ישראל, ואחרי אין ספור מערכות בחירות מקומיות וכלליות ועדיין, ביישובים הערביים ניכרת ההשפעה החמולתית ונראה כי היא רחוקה מלדעוך.
אומנם, לא ניתן להתייחס לכפרים הערבים כמקשה אחת, אבל ברוב המקרים דבר החמולה גובר על כל שיקול אחר.
לפי ההגדרה המקובלת בקרב סוציולוגים, חמולה היא קבוצת אנשים בעלי קירבה ביולוגית לאב ראשוני. בעבר, היה לחמולה משקל כלכלי משמעותי בחלוקת משאבי הקרקע בין בניה, שהיו עובדי האדמה, ובמאבקים שניהלה בנושא זה כנגד חמולות אחרות.
עם השנים האופי הכפרי השתנה ותפקיד החמולה השתנה אף הוא, אך בתחום הפוליטי השפעתה ניכרת בישובים ערבים רבים.
אחד ממאפייני הבחירות הדמוקרטיות הוא עיקרון "החופשיות" - לכל אזרח ואזרחית יש את הזכות לבחור ולהיבחר בחופשיות. עיקרון זה כמעט ולא מתממש במלואו בישובים הערבים לנוכח, השפעת החמולה. ראשי החמולה הם המכריעים הבלעדיים בקביעת מי יהיה המועמד החמולתי לתפקיד הציבורי ובהנחיה הגורפת שלהם להצביע לו, וזאת כאשר רוב בני החמולה מקבלים את הדין ללא עוררין כמעט וללא התנגדויות.

מן הראוי היה, שהתנהלות בלתי דמוקרטית זו תרעיד את אמות הספים.
בשנים האחרונות מסתמן שינוי מבורך במגמה. צעירים משכילים רבים התחילו אט-אט להשתחרר מכבלי החמולה. מדובר באלה שהתחנכו כהוגן על ברכי הדמוקרטיה והפנימו את משמעותה האמיתית.

לדוגמא, בכפרים ערביים גדולים בצפון הארץ יש חמולות רבות שמקיימות בחירות פנימיות (פריימריז) לבחירת המועמד הראוי, בני ובנות החמולות הללו אינם מניחים לראש השבט להחליט בשביל כולם.
" העולם שייך לצעירים", זאת לא פרסומת ולא סתם קלישאה. על הצעירים בחברה הערבית מוטלת אחריות כבדה להוביל את השינוי המתחייב בהתנהלות המסורתית, שמתקשה להתמודד עם המציאות המשתנה ובעיקר עם הזכויות הדמוקרטיות המוקנות לכל פרט.

השיטה הדמוקרטית הוכיחה את עצמה כשיטת בחירות עדיפה על כל שיטה אחרת. הזכות לבחור במועמד הראוי, מתוך תקווה כי הוא זה שיביא את השינוי המיוחל, ואפילו אם דעת החמולה היא אחרת, היא זכות הנמצאת בלב החברה הדמוקרטית. על כולנו לממש זכות זו, מכיוון שתוצאות הבחירות ישפיעו על כולנו והן הרות גורל במיוחד לצעירים שבינינו.

ראיד ברהום

עין ראפה