אוצר ארכיאולוגי היישר מתקופת חזקיהו המלך

חפירות ההצלה שנערכות בתל בית שמש חושפות אתר בעל חשיבות אדירה להבנה של ההיסטוריה של ארץ ישראל מתקופת בית ראשון. נפתח מאבק ציבורי כנגד הכוונה לסלול את כביש 38 על חורבות התל. פעיל הציבור, גדי דמרי: להכריז גן לאומי במקום

בשולי העיר בית שמש ובסמוך למושב ישעי, משני צידי כביש 38, נמצא אוצר ארכיאולוגי ואתר בעל חשיבות אדירה להבנה של ההיסטוריה של ארץ ישראל בעת העתיקה, המכיל ממצאים המלמדים רבות על התנהלות מלכויות יהודה וישראל בתקופת כיבוש הארץ על ידי סנחריב בסוף המאה ה-8 לפני הספירה. למרות זאת, הסכם שנחתם מול משרד התחבורה קובע כי האוצר הזה יוחרב בקרוב וזאת כחלק מהרחבת כביש 38.

בית שמש מוזכרת בתנ"ך בהקשרים של מאורעות דרמטיים בחיי עם ישראל: סיפור החזרתו של כלי הפולחן החשוב ביותר של העם היהודי הקדום, ארון הקודש, על ידי מלכי הפלישתים לבית שמש, המיתולוגיה של שמשון הגיבור ותיאור המאבק בין יהודה וישראל על השליטה באזור. למרות זאת, תל בית שמש מעולם לא נחפר באופן נרחב.

בתחילת שנות ה-90 החלו לחפור במקום הארכיאולוגים ד"ר צבי לדרמן ופרופ' שלמה בונימוביץ. הממצאים שהם מצאו הפתיעו אותם והם קבעו כי "תל בית שמש הוא 'קפסולת זמן' להבנת תולדות היווצרותה, קיומה וחורבנה של ממלכת יהודה בימי בית ראשון, ואתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית". אולם, גם לדרמן מודה היום כי לא האמין כי האתר שיתגלה לבסוף יהיה כה גדול וחשוב.

חפירה לא מתוכננת

כדי להבין עד כמה התגליות שנחשפו בתל בית-שמש הפתיעו את החוקרים, יש לציין כי החפירות שהחלו במארס 2018 הן לא תוצאה של תקציב ותכנון מראש, אלא נובעות מהאילוצים להרחבת כביש 38, שהוא עצמו אילוץ לקבלת היתרי בנייה נוספים ברמת בית-שמש.

ההסכם שנחתם בין חברת נתיבי ישראל (נת"י) ומשרד התחבורה לבין רשות העתיקות מעמיד תקציב של 60 מיליון שקל ל"חפירות הצלה", ואילו רשות העתיקות מתחייבת שבתום החפירות הללו היא לא תעכב את הרחבת הכביש המתוכנן על חורבות התל. אחד הארכיאולוגים תיאר את החפירות הללו בלשון צינית כ"חפירות הרס".

החפירות נערכות בידי המכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת תל-אביב וחלק בידי חברה פרטית בבעלות הארכיאולוג ד"ר יהודה גוברין, שזכתה במכרז, ובחסות האקדמית של היברו יוניון קולג' שבירושלים. בשטח נמצאים כ-150 פועלים ואיתם עשרות ארכיאולוגים.

עד מהרה נוכחו החופרים כי מדובר בעיר חשובה, פעילה מאוד מבחינה עסקית, ששופכת אור על פינות חשוכות בהיסטוריה של עם ישראל ושל ארץ ישראל. הממצאים, כך טוענים כמה ארכיאולוגים, היכו את החוקרים בתדהמה.

עיר חשובה ועשירה

הארכיאולוג ד"ר צבי לדרמן, המשמש כיועץ מדעי לחפירות הנוכחיות, מוביל כיום את גיבוש התמונה הרחבה על המקום של בית-שמש בעת העתיקה. בראיון לעיתון הארץ מדגיש לדרמן כי החפירות חשפו אתר ענק, "אתר מורכב, צפוף ומתוכנן, המכוון כולו להעצמת עושרה הכלכלי של ממלכת יהודה, תחת שלטונו (ככל הנראה) של המלך חזקיהו".

לדבריו, חשיפת האתר היא הפתעה גמורה לעולם הארכיאולוגי, משום שכמעט כל החוקרים היו משוכנעים כי מסע הכיבוש של סנחריב בארץ ישראל (שנת 701 לפנה"ס) החריב את ערי יהודה, כעדות הנביא ישעיהו. הממצאים בתל בית-שמש מוכיחים כי חזקיהו הצליח לשרוד את תקופת הכיבוש של סנחריב ולדברי לדרמן זוהי תגלית שמהווה "דרמה ענקית".

חשיבותו העיקרית של המלך חזקיהו (715–686 לפנה"ס) היא בכך שמדובר במלך הראשון הזוכה לכינוי "יהודי", בכתבים של סנחריב. חזקיהו נודע כמי שהורה על הסרת ה"במות” שעליהן נהגו המוני בית ישראל להקריב קורבנות מחוץ לכתלי בית המקדש. בכך התעמת חזקיהו עם המנהגים האליליים שרווחו בקרב העם.

כדי להכין את ירושלים למצור של סנחריב, חצב חזקיהו את נקבת השילוח ועיבה את חומת ירושלים. סנחריב הכניע את הממלכות המורדות בשפלת יהודה וכבש את הערים המבוצרות של ממלכת יהודה, אך נכשל בכיבוש ירושלים. בתנ"ך זכור במיוחד ציטוט של נאום אחד משריו של סנחריב, רבשקה, שבו ניסה לעודד את תושבי ירושלים למרוד בחזקיהו. כאשר חזקיהו שמע את הנאום משריו, הוא עלה והתפלל במקדש ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו בן אמוץ שיתפלל גם הוא לישועה. ישעיהו הרגיע אותו וניבא לו שסנחריב ישוב לארצו וימות שם. מסופר כי באותו לילה יצא מלאך ה' והרג 185,000 חיילים ממחנה אשור. הינצלותה של ירושלים ממלך אשור, בזמן שכל שאר ערי הארץ נחרבו, חיזקה את התחושה העממית, שעודד ישעיהו, שהאל מגן על ירושלים ועל מקדשו ולא ייתן להם להיפגע.

עיר גבול חשובה

מתוך הממצאים שנחשפו עד היום עולה כי בית-שמש מהווה מעין נקודת גבול בין ההר היהודאי לבין השפלה הפלישתית, עובדה שהפכה גם היא את האזור לנקודה חשובה עליה נאבקים מי ישלוט בה.

בחפירות ההצלה התגלתה מערכת צפופה של בנייני ציבור, חדרי אחסון ומתקני תעשייה חקלאיים, כולל 14 בתי בד לאצירת שמן זית. ליד אחד מבתי הבד התגלתה גת גדולה שרצפותיה וקירותיה מטויחים. כמו כן התגלו במאות המבנים שנחשפו יותר כ-100 חותמות מלכותיות שמזוהות עם תקופת חזקיהו. באתר נמצאו גם מערכות מים משוכללות מאוד, שכוללות פירים, תעלות איסוף ובורות מים שמסוגלים לאגור מאות אלפי ליטרים. מפעלי המים האדירים הללו הצריכו משאבים גדולים.

לפי השערתו של ד"ר לדרמן, בסמוך לעיר בית-שמש היו חוות חקלאיות מלכותיות, שחזקיהו הקים בעיקר כדי להפיק שמן זית ולגדל סוסים, ענף מבוקש ביותר בעת העתיקה.

"מערכות המים המפוארות נועדו להרוות את צימאונם של סוסים, שזה ענף רווחי מאוד, ולא את צימאונם של בני האדם במצור עתידי", הסביר לדרמן, "אני טוען שאין אפשרות להבין את המבנים האלה אלא כאורוות. אין הרבה מפעלי מים כאלו לשעת מצור...במיוחד מפני שבתל בית-שמש יש אורווה ויש מערכת מים, אבל אין ביצורים".

חפירת ההצלה מעידה כי בניגוד לתפיסה המקובלת, לפיה התרוקנה שפלת יהודה במאה השביעית לפנה"ס מאוכלוסייה יהודאית, הצליח המלך חזקיהו לשקם את העיר בית-שמש, הרחיב אותה ובמקום התקיים יישוב יהודי בנוי ברמה גבוהה עם תעשייה משוכללת ורווחית.

להקים גן לאומי

גדי דמרי, תושב בית-שמש, הוא מורה להיסטוריה ולאזרחות ופעיל חברתי, אשר נודע במאבקים שלו בקיצוניים החרדיים בעיר וכעת לקח על עצמו להיאבק למען שימור תל בית-שמש והכרזתו כגן לאומי.

לדבריו, האתר הארכיאולוגי החשוב הוזנח במשך שנים. "המדינה תאלץ להשקיע יותר ולהתייחס בכבוד לאוצר הלאומי שהתגלה כאן. אתר בסדר גודל כזה יכול לשים את בית-שמש על מפת התיירות. שיסיטו את הכביש מערבה, ויקימו גן לאומי לתפארת".

בשיחה עם 'בקיצור' מדגיש דמרי כי גם ברשויות הממשלתיות מבינים כעת את החשיבות הרבה של תל בית-שמש. “גם רשות העתיקות וגם נת"י מבינות שיש פה משהו שצריך לעשות עליו חשיבה מחודשת”. הפתרונות שנבחנים הם הסטת כביש 38 ממערב לתל או חפירת מנהרה מתחת לתל בדומה למה שנעשה בתל חדיד.

השבוע (17.12) סיירה באזור החפירות ראש העיר בית-שמש, ד"ר עליזה בלוך, והתרשמה מהחשיבות הרבה של האתר הארכיאולוגי. “לשמחתי, בית שמש נמצאת היום בידיים הטובות של ראש העיר החדשה", אומר דמרי, “נכחתי בפגישת העבודה של עליזה עם ארכיאולוג המחוז באתר, ניתנה סקירה מקצועית ומקיפה, עם כל הדילמות שנבחנות כדי לשמור על האתר ולהציל אותו למען ההיסטוריה של עם ישראל. התרגשתי מהרצינות של רשות העתיקות ושל ראש העיר".

דמרי קרא למועצה האזורית מטה יהודה ולעיריית בית שמש לשלב זרועות כדי למצוא את הפתרון המיטבי לתל בית-שמש. “ברור לכולם שצריך להפוך את תל בית-שמש לגן לאומי, להקים בו מוזיאון סגור ומוזיאון פתוח ולהפוך אותו לאתר שיהווה מקור משיכה לתיירים מכל רחבי העולם", מסכם דמרי.

מרשות העתיקות נמסר בתגובה: “החפירות בתל בית שמש מתנהלות בימים אלה והן חושפות שטחי עתיקות המשתרעים ממזרח לתל. ככל הנראה מדובר בהתפתחות יישובית אל מחוץ לתחומי התל, שהיה מוקף בחומה. הממצאים עדין נחשפים ונלמדים ועל כן יפורסמו בהמשך. נושא המשך פיתוח המקום נמצא בבחינה משותפת של רשות העתיקות עם חברת נתיבי ישראל”.

מעיריית בית שמש נמסר: “לעיריית בית שמש יש עניין לפתח תיירות באזור וכן לשמר את אזורי העתיקות הייחודיים כל-כך לאזור שלנו. אנו נמצאים בקשר עם רשות העתיקות ומשרד השיכון כדי לראות כיצד ניתן לשמר אזורים אלה יחד עם התאמת תוואי הכביש והדרכים”.

תושבים המעוניינים להביע תמיכה במאבק לשימור תל בית-שמש והקמת גן לאומי במקום מוזמנים להצטרף לדף הפייסבוק של "אבירי התל" שהוקם לאחרונה, ובנוסף לחתום על העצומה המתפרסמת בדף הפייסבוק.