נפלאות נחל שורק
נחל שורק, הקרוי על שם כרמי היין שאפיינו את האזור בתקופת התנ"ך, הוא פנינת טבע, שבכוחות משותפים ניתן להפכו לאזור לטיולים ולנופש, תצפיות ציפורים ובעלי חיים לטובת כל תושבי האזור וגם לתיירים
יצאתי בימים אלה לטיול נוסטלגי בצמוד לאפיקו של נחל שורק הזורם לו סמוך לקיבוצי. קול זרימת מימי הנחל מתגבר ככל שקרבים והולכים אל האפיק. לאחרונה איני מרבה לטייל לאורך הנחל, אך בשנים שעברו, לא עבר שבוע מבלי שירדתי לפקוד אותו, פעם בעצמי, פעם עם משפחתי ופעמים רבות רבות עם תלמידיי, שחלק משיעורי הטבע שלהם למדו על שפת הנחל, או בצל "העץ הבודד" – עץ השיזף הענק, זה הנקרא בפי רבים "עץ הדומים”, שצמח במלוא תפארתו בצמוד לאפיק הנחל.
השנים שחלפו העלימו גם את האתרים שבהם נהגנו לטייל ליד הנחל. הגשר האירי, שהיה מוצף מדי שנה בשיטפונות החורף הגדולים ומנתק את הקיבוץ מהגישה לכביש 38, הוא היום גשר המתנשא מעל הנחל.
דרך עפר מאובקת הצמודה לנחל משמשת בעיקר את המשאיות הכבדות הנושאות את מטענן לעבר אזורי התעשייה ההולכים ונבנים על הגדה הצפונית. ענני האבק הכבדים שמעלות המשאיות מחניקים את הנשימה ומערפלים את הראות. במציאות שכזו גם בעלי החיים ששהו כאן בעבר מעדיפים להתרחק.
צמחיית נחלים שופעת
פניתי לכביש העבר הצמוד לאפיק הנחל ונמשך מערבה במרחק לא רב ממסילת הרכבת, והפעם הגעתי לאזור שקט ורגוע שהמיית המים הזורמים בנחל נשמעה בו בלא הפרעה.
את פני קיבל עץ שיזף גדול מידות שמציאותו במקום אכן שמחה אותי. גדות הנחל כאן עשירים בצמחיה צפופה ומגוונת, שבחלקה הגדול אופיינית לגדות נחלים. פה ושם בולטים לאורך הנחל עצי אקליפטוס רמי קומה שהגיעו בדרך עלומה ונהנו מאספקת מים בשפע.
מקבצים גדולים של שיחי קיקיון עם עליהם הגדולים והמאוצבעים, צומחים בצפיפות, פזורים לאורך הנחל. הקיקיון הוא אותו שיח שצימח בן לילה ליונה הנביא בבואו לנבא על חורבן נינווה ויונה כה הצטער על אובדנו.
אם לא הכרתם את הקיקיון בעבר, תכירוהו על נקלה. עליו הגדולים דמויי כף יד בולטים למרחוק. ענפיו הצעירים – אדמדמים. פירותיו מזכירים במראם את האופן שבו מצויר נגיף הקורונה: מעין כדור ירוק ושעיר, המכיל גרעינים דמויי ביצה בצבע חום מנוקד בנקודות שחורות.
עץ נוסף הכובש לו שטחים לאורך הנחל הוא השיטה המכחילה. זו הובאה בזמן המנדט על ידי הבריטים מאוסטרליה במטרה לעצור את החולות הנודדים. מאז, החולות כבר אינם נודדים אבל השיטה המכחילה נודדת ממקום והפכה למפגע שקשה להיפטר ממנו.
לאורך הנחל מתגבהים גם קבוצות שיחי קנה שולחים אל על את גזעם האחד והיחיד. פה ושם רואים גם שיחי הרדוף הנחלים ולידם את שיח הטיון הדביק, שכל מי שמועך את עליו מבין מדוע נקרא כך. בולטים גם מקבצים גדולים של עץ הערבה הלבנה עם עליה המכסיפים וגם עצי הזיתים של מטע הזיתים הגדול של קיבוץ צרעה.
בעבר שפע הנחל מגוון של שוכני מים כמו צב הנחלים וקרפדות ובעלי כנף. המבחר הצטמצם מאוד. פה ושם ראיתי שפיריות שקופות כנף המרחפות מעל המים, זוגות תורים מצויים ש"התבודדו" סמוך למים, סופיה בודדת ששחתה להנאתה במקום בו הזרם היה רגוע יותר. אני משער שלו מצאתי לעצמי מסתור חבוי הייתי מבחין במבחר גדול יותר של בעלי כנף.
מה זה שורק ?
הנביא וממשיל המשלים, ישעיהו סיפר: "אשירה נא לידיד שירת דודי לכרמו, כרם היה לידידי בקרן בן שמן, ויעזקהו, ויסקלהו ויטעהו שורק" (ישעיהו, ה' א-ב).
כחקלאי מלידה, מסביר הנביא כיצד מכינים ומכשירים את הקרקע לנטיעת כרם משובח, וכדי להבטיח את טיבו המשובח, נוטע אותו בעליו שורק.
בברכת יעקב לבניו, כאשר הוא מברך את בנו יהודה הוא אומר: "אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו. כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו, כחלילי עיניים מיין" (בראשית, מ"ט, י"א). הברכה לשבט יהודה שהתיישב באזורנו, ושעל שמו קרויה המועצה האזורית הגדולה שלנו, 'מטה יהודה', מדגישה את שפע כרמי היין באזור, עד כדי כך שאפילו הכביסה נעשית ביין והשתייה המרובה מערפלת את העיניים. ובאשר לגפן עצמה, לגזעה החזק והעבות ניתן לקשור את האתון והחמור, וזו "גפן שורקה".
כעת ברור לנו שהגפן הטובה, הפורייה והמטופחת ביותר היא זאת שאותה נוטעים, כמאמר ישעיהו, שורק, ושמה הוא – גפן שורקה. אך, מהי בדיוק הגפן השורקה?
בימי קדם, טרם המצאת חוטי הברזל וה"הדליה", היו הכרמים צומחים כשהגפן נרפסת, כלומר, שרועה על האדמה וענפיה נפרשים לכל צד. הכורמים שרצו להקל על הבציר נהגו לטפח גזע מרכזי אחד של הגפן, ולסדר גזעי הגפנים של הכרם בכיוון אחד. את גזעי הגפנים נהגו הכורמים הקדומים לכוון מזרחה, לכיוון ממנו זורחת השמש.
כלומר, ישעיהו מדבר על "גפן שורקה” הוא מתכוון לגפן מטופחת, שכל גזעיה פונים בכיוון מזרח. והנחל שלארכו אני מטייל נקרא על שם הגפנים הללו - נחל שורק.
רומן בין הכרמים
נחל שורק נזכר בסיפור המיתולוגי על שמשון הגיבור, יליד צרעה: "...ויהי אחרי כן, ויאהב אישה בנחל שורק ושמה דלילה". (שופטים, ט"ז, ד').
התנ"ך מצביע על כך שדלילה הפלישתית התגוררה אי שם בצמוד לנחל שורק, ככל הנראה בין ישעי של היום לטל שחר. אפשר לשער שאז היה הנחל מקור המים העיקרי של כל היושבים לאורכו, למן ההר ועד לשפכו לים התיכון.
על שפע המים שבו הצטיין אזור בית שמש למדו הארכיאולוגים שחפרו במשך עשרות שנים את תל בית שמש, ולא מצאו בעיר מפעל מים גדול כדוגמת מפעלי המים הקדומים שהתגלו בגזר, במגידו או בתל באר שבע. להיפך, נמצאו מאגרי מים ששימשו להשקיית סוסים. מכאן הסיקו הארכיאולוגים שלתושבי האזור לא הייתה בעיית מים והם נהגו לשאוב את כל צרכי המים שלהם מנחל שורק.
ניתן לשער כי נחל שורק זכה להקרא כך משום שהוא זורם ממזרח למערב, ובעמק הפורה שלו היו נטועים כרמים רבים של גפנים שורקות.
בסיפור שמשון מוזכר "וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבואו עד כרמי תמנתה..." (שופטים, י"ד, ח'), והדבר מרמז כאז כמו היום, השתרעו באזור כרמי היין וככל הנראה שעל שפע כרמיו הייחודיים זכה הנחל לשמו.
לי אישית, יש השערה נוספת. נחל שורק הוא אחד, יחיד ומיוחד בעוצמתו, במצוקיו התלולים, חלקו העליון מאופיין בפיתוליו המרשימים ובקניונים אדירי העוצמה שלו. המקור לעוצמה שבה התחתר הנחל, נעוץ ככל הנראה בתקופה הקדומה, שקדמה להיווצרות "השבר הסורי – אפריקאי", לפני יותר מ-25 מיליון שנה, וממנה אנו למדים שמקור הנחל הוא בנחל יבוק שכיום נמצא מעברו השני של השבר העמוק ומשם הגיעה אותה זרימה אדירה בשל הנחל שהייתה מסוגלת ליצור בשטח את מה שאנחנו רואים בעינינו כיום בנחל שורק. לדעתי, בגלל הייחודיות הרבה של נחל זה הוא זכה לשמו הייחודי – נחל שורק, הנחל האחד שאין בלתו.
פארק לתפארת האזור
כיום זורם נחל שורק במסלול של 70 קילומטרים שלו, מגב ההר ועד שהוא נשפך לים באזור פלמחים. המים הזורמים בו היום הם מי ביוב מטוהרים. על כולנו להכיר בכך שיש לנו כאן אוצר, שניתן לפתח אותו ולעשותו למקור חיים, בילוי והנאה.
בדומה לעבודה האדירה שהשקיעו חלוצי קיבוץ 'תל עמל – ניר דוד' בנחל האסי, שבמהלכה הפכו ביצה עכורה ונגועה בקדחת לפנינה תיירותית יפהפייה, כך גם אנו יכולים כיום, בכוחות משותפים של מטה יהודה ובית שמש, להפוך את הנחל לפנינת טבע, אזור לטיולים ולנופש, לתצפיות ציפורים ובעלי חיים לטובת כולנו, כל המתיישבים כולם וגם לבאים אלינו מן החוץ.
לשמחתי, לאחרונה פורסמה מעל דפי שבועון 'בקיצור' התכנית להקים את פארק נחל שורק. במטה יהודה הדגישו כי הפארק המתוכנן יהווה מוקד של בילוי ונופש במרחב אקולוגי לכלל המרחב של יישובי סובב ירושלים ובית שמש, הצפויים לכלול כחצי מיליון נפש מכל המגזרים: חילונים, דתיים, חרדים וערבים.
אני מאמין ומייחל כי הפארק החדש ישמש קרקע פורייה לחיבור קהילות הכפר והעיר ועתיד לתרום רבות לתושבי האזור ולשמש כאזור טיולים ופנאי מרהיב. שמח אני על כך שהתחלנו במשימה והלוואי ונזכה לראות בהשלמתה.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?