איש השלג

מדור זה נכתב יומיים/שלושה לפני שמגיע לעיניהם של הקוראים, כשבתחזית החדשותית מדובר על שלג, הצפוי בהרים בעוד יומיים. כתושבת צור הדסה שבהרים, אני מצפה בהתרגשות לפלא הזה, שפוקד אותנו לעיתים. לכן, בחרתי הפעם להקדיש את המדור לשלג, כסימבול בחלומות.

בשפה סימבולית עשירה משקפים החלומות את עולמנו הפנימי – עולם הרגש שלנו. מוטיב השלג כסימבול יכול להופיע בחלומות, גם כאשר מזג האויר בחוץ הוא שונה לגמרי, גם בקיץ, גם באביב, ובכלל ללא תלות בתחזית מזג האויר.

השלג כסימבול בחלומות מייצג טוהר (לובן) של התחלות חדשות, במקביל למצב של קיפאון הקודם להן. במציאות השלג מלווה בשקט תהומי, בדומה למדיטציה – סוג של דגירה קפואה ושקטה, בטרם התחדשות. בכל מקרה, חשוב להקשיב לסיפור החלום כולו, על למצוא את ההקשר לחוויה זו.

בקתה בשלג

ג' כותבת: … “בחלום מוצאת את עצמי בתלולית של שלג, כשאני יודעת בחלום שאני ילדה קטנה (בערך בגיל 8). קר מאוד ואני מביטה מסביב, רואה ביקתת עץ קטנה. אני הולכת לקראת הביקתה, פותחת את הדלת, ורואה שאין אף אחד, המקום קטן וחמים, האש בוערת באח, מרק מתחמם של הכיריים, ושטיח יפה על הרצפה. אני מתיישבת על כסא נדנדה מעץ, מתענגת, וחושבת לעצמי שהמקום הזה מושלם בשבילי...”

זוהרית: החלום מתאר כיצד לאחר תקופה של קיפאון רגשי (שלג) מרגישה ג' התחדשות מלווה בתום וטוהר ילדי (ילדה בגיל 8) למצוא את מקומה המתאים לה (מושלם בשבילה), שיש בו חום, שקט, הזנה רגשית (מרק). ואמנם, בשלב זה מקום זה איננו סופי, או יציב (כסא מתנדנד), אך ראוי בעיניה ומתאים לעת עתה.

מוכרת הגפרורים הקטנה

ד' כותבת: … “שכבתי בשלג עם כותונת לילה דקה לגופי. הבנתי שאם לא אעשה משהו, אני אקפא למוות... עלתה לי המחשבה שיש לי קופסת גפרורים, שאוכל להדליק ואולי להתחמם קצת"...

זוהרית: אין זה מן הנמנע לבחון את הדמיון בין קטע זה מחלומה של ד', לבין האגדה העתיקה "מוכרת הגפרורים הקטנה". בחלום משתקפת החוויה כיצד ד' מרגישה קיפאון רגשי עמוק, וחשה צורך הישרדותי חיוני בחום, ולהאיר את רוחה בתקוה, בטרם יקפיאה הייאוש עד כלות. החלום מעיד כי יש בידה את האמצעים (לרשותה גפרורים) לפתרון, גם אם ברמה הנקודתית, לעת עתה.

מזחלת בשלג

ר' מספרת: … “גלשתי עם בן זוגי במזחלת שלג. בהתחלה זה היה מאוד כייף, גלשנו בהרים מושלגים, עד שפתאום איבדנו שליטה על המזחלת, שהתחילה לדהור במהירות מטורפת במדרון תלול, וזה היה ממש מבהיל. תוך כדי ההתדרדרות אני מבחינה שהוא (בן זוגי) קפוא לגמריי, וחוששת שהוא מת. בסוף המזחלת נעצרת בעמק שבין ההרים, אני בודקת אותו והוא קפוא, לא בטוחה שהו חי בכלל. אני מנערת אותו, רוצה לצרוח ולא יוצא לי קול, ואז הוא פוקח את העיניים, ואני מבינה שהוא בסדר...”

זוהרית: כדאי להקדים ולספר שג' במערכת יחסים על החבר, בן זוגה, כמעט שנה. החלום מתאר כיצד ג' מרגישה שלאחר התנהלות משותפת מהנה (גלישה/נסיעה שלהם יחד בהנאה), חלה התדרדרות בתנאים של קור ואי-ודאות לבאות (התדרדרות בשלג), עד לתחושה שאולי הסתיים הקשר (חששות שמא בן זוגה מת), ובאופן שמנוע ממנה לבטא זאת (מנסה לצרוח בלי קול).

בהמשך התהליך לקראת סופו של החלום משתקפת תחושתה כי היא יכולה להתגייס (לנער ולעורר) ולהחיות מחדש את המצב (הוא פוקח את העיניים ובסדר).

החלום מותיר אותנו עם התובנה הזו, וממנה אפשר להתקדם עם המשל הסימבולי שבחלום. להבין שמכאן האתגר לשוב ולהתרומם, למצוא את הדרך חזרה למקום מבטחים מחודש.

איגלו

א' כותבת: ...”אני לא יוכעת איך הגעתי למקום הזה, שכולו שלג מסביב. אני כן יודעת שלפני כן הייתי בטיסה לפגישת עבודה בחו"ל, וכנראה שהמטוס התרסק וצנחתי לפה. אני עם מזוודת הטרולי שלי הולכת בשלג והכל לבן מאופק לאופק. חושבת לעצמי "מה יהיה עכשיו?”. אני ממשיכה ללכת ורואה איזשהו איגלו שאפשר להכנס אליו ולהתחמם. אני נכנסת לאיגלו, מוצאת שהוא ריק והרצפה מכוסה בשטיחים... מתיישבת ודואגת".

זוהרית: חשוב להקדים ולספר כי החלום הזה הופיע אצל א' בתקופת הקורונה. א' היא מנהלת פרוייקטים בינלאומיים, ובין היתר טסה לח"ל לעתים קרובות.

החלום משקף את רגשותיה של א' בתקופה מאתגרת זו, ומתאר כיצד היא מאולצת בעצירה של התנהלות לקראת פרוייקטים ארוכי טווח (טיסה מתרסקת), ולשהות במצב של קיפאון (בשלג) ואי וודאות, ללא צפי לקראת העתיד לבוא. החלום מייטיב לתאר את תחושותיה, אך בד-בבד מתאר כיצד היא חשה מוגנת במעגל הפנימי והמכונס שלה (באיגלו מרופד שטיחים) בשלב זה.

חלומות פז מבורכים !

זוהרית רובין