דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 23 ביוני 2026
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

גברים בטייטס, פריחה ורודה ובירה אננס

בסוף השבוע האחרון חוויתי שני אירועים שיצרו יחד תמונה ביזארית אך מושלמת, על שפע ההנאות שהאזור שלנו מזמן לכל מי שרוצה לשלב טיול עם גסטרונומיה.

הודעה לקונית שהגיעה בדואר האלקטרוני, המציעה לי להגיע לאירוע הפתיחה של סינגל חדש שחונכת קרן קיימת לישראל, הייתה הסנונית שבישרה את בוא האביב. ביום שישי האחרון העמסתי את השכן והאופניים על האוטו (של השכן) והתחלנו לרדת דרומה. את פנינו קיבלה שדרת כליל החורש שבין בית שמש לזכריה, המתחילה להתמלא בפריחה סגולה ויפהפייה.

בשבע בבוקר אנחנו מתייצבים במרכז הארכיאולוגי של רשות העתיקות בגבעת ישעיהו ובקושי מספיקים להגיע להרשמה. המדריך, גידי בשן, תושב הסטף והיערן של קק"ל וגם חיית שטח ואושיית אופניים ידועה באזור, מתנצל בפנינו על כך שהסינגל מתחיל בעליה. האופטימיים שבינינו מסיקים מכך ששאר הדרך הולכת להיות פיקניק קליל ונינוח בירידה מתונה. טעות גדולה.

"סינגל קנים" החדש שחנכה קק"ל בפארק עדולם בסוף השבוע האחרון, הוא סינגל אופניים ברמה טכנית בינונית אבל בהחלט לא קל. יש שיגדירו אותו אפילו כ"קריעת תחת", במיוחד עבור פדלאות כמוני. אבל על זה עוד בהמשך.

הסינגל משולט היטב לכל אורכו בסימון שבילים שחור לבן, החל מנקודת היציאה שבמרכז הארכיאולוגי בגבעת ישעיהו. השביל אכן מתחיל בעליה לא קשה לאורך הוואדי שמצפון לישוב וממשיך בואכה "דרך השב"חים" המשתרעת ממזרח למערב. הדרך יפהפייה ועוצרת נשימה. דומה שהמתכננים של הסינגל, גידי בשן ודורון אמיץ, איתרו בערך את כל פקעות העיריות והכלניות שיש על הגבעה וסימנו את הדרך ביניהן.

חגיגה של פרחים

הדרך מתפתלת בין שפע העלווה והצמחייה של סוף החורף ותחילת האביב ומספקת לרוכב הנאת רכיבה אולטימטיבית בתוך נוף עוצר נשימה. קרן קיימת, המאתרת, מתכננת, מבצעת ומתחזקת סינגלים נהדרים בחלקים רבים של הארץ, עושה זאת בצורה מעוררת הערכה והיא גם דואגת לפרסום ולשיווק שלהם. גם את החנוכה של סינגל זה, שהיא בהחלט חגיגה לאוהבי התחום, שיווקה הקרן לסינגלאים רבים שרכבו במקביל לקבוצה שלנו.

יש כשל לוגי מסוים בהגדרה של רכיבה קבוצתית כמסלול "סינגל". בקבוצה שלנו היו 33 רוכבים. 33 גברים בטייטס שחור. אני כמעט בטוח שג'ון וויין אף פעם לא רכב בקבוצה כל כך גדולה והוא בטח לא לבש טייטס שחורים.

את העצירה הראשונה שלנו אנחנו עורכים בתל "ריבוא", שם מסביר לנו גידי על האסטרטגיה של קק"ל נכון להיום. מסתבר שבקרן הקיימת לישראל כבר מזמן לא עוסקים רק ביערות, שינו כיוון והחלו לטפח את הקיים, כולל את השטחים הפתוחים.

גידי מסביר לנו שפארקים, כמו פארק עדולם למשל, אינם חייבים להיות פארקים מיוערים, אלא שטחי נופש וטיולים בשטח הפתוח, המתבססים על הנוף והצמחייה המקומית והטבעית. גידי מספר שהוא מראש חזה את האזור הזה כפנינת טיולים רגליים וטיולי אופניים ועצר כל ניסיון להכניס לכאן ג'יפים וטרקטורונים.

זה הזמן להגיע

הסצנה של הסינגלים, לפחות אלו המוסדרים על ידי קק"ל, החלה להתפתח רק בשנים האחרונות. סינגל עדולם המוכר והאהוב, היה אחד מהסינגלים הראשונים בארץ, יחד עם סינגל בית קשת וסינגל בארי. סינגל עדולם חוצה את פארק עדולם מצפון לדרום. סינגל קנים שנחנך כאמור ביום שישי האחרון, חוצה את הפארק ממערב למזרח ומהווה למעשה את ההשלמה המיטבית לסינגל עדולם. סינגל קנים משתרע לאורך 17 קילומטרים , ויחד איתו מציגה שפלת יהודה נכון להיום מערך מרשים של כ- 120 קילומטר של שבילי סינגל, המשתרעים עד פארק חרובית שבדרום.

אנחנו ממשיכים לדווש מזרחה, ירידה חמודה לאורך הרכס מובילה אותנו לקראת העלייה לחירבת עדולם ואינה מבשרת במאום את הצפוי לנו - עליה מאומצת ביותר לכיוון תל עדולם, המביאה אותנו לנקודת תצפית מרשימה מזרחה, על גדר ההפרדה ועד בואכה גוש עציון.

יש המזהים את תל עדולם עם מקום מחבואו של דוד המלך עת ברח מפני שאול שביקש להרגו. גידי מבטיח שעוד יימצא התקציב ותימצא העת, שגם תל יפהפה זה יזכה למנת החפירה הארכיאולוגית המקצועית לה הוא ראוי. אני לא יודע מה עם דוד, אבל אני בהחלט הייתי מסמן גבעה זו כיעד אסטרטגי לבריחה ומסתור, רק שאני לא בטוח שהייתי שורד את הטיפוס אליה.

בירידה מהתל כבר משתנה הנוף והופך למיוער יותר. העייפות כבר מתחילה לתת אותותיה והסינגל בשלו, מתפתל בין אורנים מרובדי רקפות הפורחות בשלל גוונים של וורוד. לא ידעתי שלוורוד יש כל כך הרבה גוונים עד שלא נזהרתי שלא לדרוס כמה מהם. השביל ממשיך לתפור את הגבעות של פארק עדולם בשלל עליות מפרכות ומתפתל מזרחה.

כמו כל סינגל חדש שנחנך זה עתה, סובל סינגל קנים מדרך לא מספיק מעובדת ומחוסרי השיפצורים הנחוצים בפינות החדות, אבל אין לי ספק שהשביל עוד יתהדק ויהפוך לנוח יותר, עם הזמן ועם המעבר של אלפי גלגלי המרכבות הרומיות שעוד תכבושנה אותו. הסינגל מסתיים בחירבת בורגין היפה ומשם מוביל אותנו כביש נינוח ונעים עד לכניסה חזרה לגבעת ישעיהו.

גידי אומר שבעוד שבועיים יתחילו לפרוח פה הפרגים. אין ספק שעכשיו זה הזמן לרוץ מהר ולרכב את הסינגל הזה, לפני שהקיץ מגיע במלוא חומו היוקד ולפני שהמרבד הצבעוני המהמם שמלווה את הרוכב לאורך כל הדרך, הופך לגוש צהוב ושרוף שמעלה אדים לוהטים לפניו.

לפעמים, כשרוחנו טובה עלינו ואין לחץ באוויר, אנחנו מסיימים את הרכיבה ושולפים את הגזייה מהבגאז', כדי לגמור את האירוע עם טעם טוב של תה חם ומתקתק, אבל הפעם התנאים שונים. אחרי הרכיבה המפרכת בת מעל ארבע השעות (כולל הפסקות), אני מתקשה למצוא נקודה אחת בגוף שלא כואבת לי. בשלב הזה הישבן שלי פשוט בוער וכל מה שאני רוצה לעשות זה לכבות אותו בתוך איזו כוס בירה צוננת. למזלי, ראה זה פלא, אלוהים עוזר לי למצוא לא רק אחת כזאת בסביבה, אלא כמה. והן מצוינות !

קדימה, אוכל

פסטיבל האוכל ה – 11 של המועצה האזורית ועמותת התיירות יואב יהודה, מספק לנו לא מעט הפתעות, הנחבאות בין השבילים הפתלתלים המובילים לישובים הציוריים שמעטרים את האזור. כאילו טייל למעלה איזה מלאך, עף מעל שמי המועצה ובעזרת מטה קסם פיזר למטה נקודות נקודות, כל אחת קטנה וייחודית בדרכה.

כל נקודת יישוב התיישבה והתמקמה לה בין איזה סלע לעץ, בין שיח צבר לוואדי. פה גבינות, שם אוכל סקנדינבי, לכאן הגיעו עולים מאלג'יר וכאן התיישבו קוצ'ינים, פה זרעה את גינת ביתה סבתא טוניסאית והיא מכינה את המטעמים המסורתיים שלה מהירק שבגינה ופה אופים לחם משאור בטאבון ייחודי שבנוי בחצר. כל אלה יוצרים עבור המטייל מרקם כה רב גווני של צבעים וטעמים, שדעתו משתבשת עליו עוד לפני שהריח בכלל את אדי האלכוהול, העולה משלל יקבי הבוטיק שפרושים לאורך השביל. וכולם יודעים שאוכל טוב צריך להוריד בגרון עם משהו לשתות.

סצנת מבשלות הבירה הביתיות שהחלה להתפתח בשנים האחרונות לצד הצלחתה של "דרך היין", כבר סוקרה בעבר ב"בקיצור" אבל הפעם, קיבלה הסצנה תנופה בדמות יריד הבירה הכפרית הראשון, המתקיים כחלק מפסטיבל האוכל. גם ראש המועצה, משה דדון, מלווה בשרת החקלאות הטרייה, אורית נוקד, הגיע כדי להתרשם.

בחצר מרכז הישוב של גבעת ישעיהו, ליד בית האומנים שהולך לארח את "סוף השבוע של אומני האלה" שיתקיים בסוף השבוע הקרוב במסגרת הפסטיבל ( 25.3 – 26.3 ), נפרשו שבעה דוכנים של יצרני בירה ביתיים, אותם משלימים דוכני אוכל ביתי, של מבשלים המשתתפים גם הם בפסטיבל. שמש אביבית, צבע, מוזיקה, אווירה של פסטיבל ואפילו ילדים מחופשים שבדיוק יצאו מגן הילדים הסמוך, סיפקו את התפאורה המושלמת עבורי, להירגע מהרכיבה המאומצת.

בירת אננס מוטרפת

כוס זכוכית ועליה מוטבע סמל המועצה, נמסרה לפיקדון לכל צמא עבור חמישה שקלים ותמורת חמישה שקלים נוספים, היית יכול לקבל מילוי של 100 מ"ל בירה צוננת במגוון טעמים מרהיב. השעה כאמור סמוך לחצות היום. השמש קופחת בעדינות במרום ומרכז העיירה הומה אדם כשהקאובוי המקומי נכנס בטייטס השחורים שלו ובחולצת הרכיבה בצבע כתום צועק, מעוטר במצלמה.

את השלוקר בן שלושה הליטר שלי חיסלתי כבר כמה קילומטרים לפני תום הסינגל ועכשיו היה גרוני הניחר מוכן לקלוט בערך את כל כמות של בירה שיציעו לי. הראשון שנקרה בדרכי היה אוהד אילון ממבשלות עמק האלה, שקיבל את פני עם ה"בלונד אייל" הבהירה שלו ואחריו בשורה פגשתי את ליאור יצחקי ממבשלת "בירבר" מהר אדר (הי, יצא לי חרוז !!) שמילא את כוסי בבירת אננס מוטרפת. אחרי יותר מארבע שעות של רכיבה, אבדן נוזלים וללא שבא אל פי אוכל מתחילת היום, נחתה הבירה הזו לתוך בטני הכמהה והמצלצלת ואני העברתי את שאר האירוע בסדרת תצלומים ללא פוקוס.

ב"מועדון הבירה האזורי" מצאתי שבע מבשלות שרובן מהאזור או בעלות זיקה לאזור. לבד ממבשלת הנגב היו שם כאמור "בירבר" מהר אדר, "רונן", של עופר רונן, שעד לא מזמן התגורר בצור הדסה ו"השחר" של רוני קלדרון, במקור ממוצא והיום תושב מבשרת ציון. את האזור שלנו ייצגו בכבוד רב, מבשלת "עמק האלה", מבשלת " gal's " של גל ספיר מאביעזר וכמובן "אביר האלה" של ארם ובת 7 דקל מצפרירים.

ארם, איש רעים להתרועע, הוא תפאורה מושלמת לכוס בירה צוננת של קיץ והוא וזוגתו, בת- 7 , מארחים בחצר ביתם המקסימה אורחים לשתיית בירה ואוכל הודי מסורתי. ל"אביר האלה" מבחר בירות בטעמים מפתיעים אבל מכולן, אמליץ בחום על בירת ה"פרמיום" המופלאה.

ואי אפשר בלי כמה מילים על פרויקט פצלי השמן. מאז פרסם "בקיצור" לראשונה את הנושא לפני כשנה וחצי, הפכה התכנית להפקת נפט מפצלי שמן, לעניין בוער שעוסקים בו רוב תושבי עדולם ולצידם המועצה האזורית מטה יהודה ורוב שוחרי איכות הסביבה בארץ. גידי בשן, אקטיביסט ופעיל סביבה מובהק, ניצל את הסינגל החדש כדי לסקור את ההתפתחויות במאבק הציבורי כנגד הפרויקט וגם ביריד הבירה הכפרית, הוצב דוכן של כבוד למטה המאבק. שיהיה להם בהצלחה.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?