מטה יהודה: שוקלים לערער על החלטת ביהמ"ש לבטל את היתר הבנייה לחנות איקאה אשתאול

מהלומה למועצה האזורית מטה יהודה, לחברת פארק אשתאול בע"מ ולנציגת איקאה בישראל, חברת ליבנה צפוני בע"מ, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה המינהלית שהגישה המדינה ופסק כי יש לבטל את החלטת ועדת הערר בעניין מתחם "איקאה אשתאול" והורה כי החלטת הוועדה המקומית מטה יהודה בעניין ניוד הזכויות תפקע בתוך 90 יום. במטה יהודה הודיעו כי הם שוקלים לערער על ההחלטה.

כזכור, מתכננת מחוז ירושלים, שירה תלמי באבאי, טענה כי הוועדה המקומית מטה יהודה הכשירה בדיעבד ובלא סמכות עבירות בנייה במתחם "איקאה אשתאול", בהיקף של כ-8,500 מ"ר, מתוך מבנה שהיקפו עומד על 25 אלף מ"ר, וזאת בדומה לאירוע שהתרחש בעבר במהלך הקמת חנות "איקאה" בראשון לציון.

עמדה זו נתמכה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) עו"ד אורית קוטב, ופרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד כוכבית נצח דולב, אשר סברו כי מדובר במקרה קיצוני של הקדמת הבנייה לתכנון, תוך הצבת עובדות בשטח, ולאחר מכן פניה לרשויות כדי שיכשירו את הבינוי הלא חוקי באופן פסול ואת המהלכים שקדמו לו.

הוועדה המקומית מטה יהודה טענה כי התכנית שאושרה היא ראויה מכל בחינה מכיוון שהיא עוסקת ב"זכויות מוקנות ותקפות...”, וכי הדיון באישור התכנית התנהל בכפוף לאישור שניתן במכתב של יו"ר הוועדה המחוזית. בוועדה המקומית הדגישו כי ההודעה על כך שהמכתב היה "טעות" התקבלה 40 דקות לפני הדיון בוועדה המקומית ובאיחור ניכר מהמועד האחרון שבו היה על הוועדה המחוזית להציג את עמדתה.

עמדתן המשותפת של יזמית המבנה, “חברת פארק אשתאול בע”מ" ונציגת איקאה בישראל חברת "ליבנה צפוני בע”מ" הדגישה את העובדה שמדובר בזכויות בנייה מוקנות שנויידו כחוק.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלכסנדר רון, שדן בעתירה החליט ביום חמישי (7.7) כי יש לקבל את עמדת הוועדה המחוזית ירושלים.

בפסק הדין ציין השופט רון כי המחלוקת שבין הצדדים מקורה ב"שאלת פרשנות מובהקת ואין על הפרק שאלה תכנונית-מקצועית, מן הסוג שראוי לבית המשפט להיזהר מלהכריע בה. על הפרק פרשנות של מסמכים ולא של תכניות בנייה...”.

השופט הדגיש כי הפער בין היתר ל"אזור תעשייה" לבין מבנה שהוא חנות מסחרית הוא מובהק וכי "מצב דברים זה, מוציא את התכנית, ובמובהק, מגדרו של סעיף 10.1.5 לתמ"מ, ומחייב את אישור הוועדה המחוזית...”.

הוא ציין כי הוועדה המקומית, לטעמו, דיברה בשני קולות שונים, "מצד אחד, כאמור, נכתב, שמן הראוי שיהיה תיאום עם הוועדה המחוזית, למרות שנכתב קודם לכן שהתכנית, לדעת הוועדה המקומית, בסמכותה; אך מן הצד האחר, כשמבקש יו"ר הוועדה המחוזית לעכב את הדיון, בחרה הוועדה המקומית להתעלם מבקשתו זו...”.

הוא הבהיר כי אין בתקלות שנפלו במהלכיו של יו"ר הוועדה המחוזית כדי להכשיר את השינויים שהוכנסו בתכנית של איקאה. “...טעויות, יכול שתקרינה, ואכן, אף העותרת נכונה לקבל שבהתנהלות הוועדה המחוזית ניתן להצביע על תקלות...”, אך הטעים כי "במערכת יחסים מכובדת ומכבדת בין ועדה מקומית לבין ועדה מחוזית, להתנהלות שכזו – אין מקום".

השופט רון עמד על כך ש"העובדות שאינן במחלוקת בדבר מועד פתיחת חנות איקאה אשתאול, מוכיחות בבירור, שמרבית הבנייה, אם לא כמעט כולה, נעשתה עוד קודם שנתקבלה החלטת הוועדה המקומית...”.

"על רקע האמור, קשה להשתחרר מהתחושה שיש לייחס חלק לא מבוטל מהתנהלות המשיבות לשאיפה לעגן בתכניות בנייה ובדין, עבודות שבוצעו שלא כדין, במועד בו לא היו בנמצא היתרי בנייה ואף קודם שאושרה התכנית המקומית... יש בנסיבות אלה אחיזה גם להערכה, שלפחות חלק מהגורמים שהובילו לאישור התכנית המקומית... נבע מהרצון להתאמת התכניות למצב שהתהווה בשטח...”, הדגיש השופט רון.

לסיכום קבע השופט כי דין החלטת הוועדה המקומית מטה יהודה לאשר את ניוד הזכויות להתבטל, ומכאן גם מתבטלים היתרי הבנייה שהוצאו מתוקף ההחלטה וגם החלטת ועדת הערר. בהתחשב בפעילות של חנות איקאה המעסיקה למעלה מ-300 עובדים, נקבע כי ההיתרים יפקעו בתוך 90 יום ובמהלכם יוכלו הצדדים להתדיין על האפשרות להכשיר את המבנה תוך שהשופט הביע תקווה כי "...ישובו הצדדים להידברות עניינית ומאוזנת".

הוא הטיל הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל על הוועדה המקומית מטה יהודה, על חברת "פארק אשתאול בע"מ" ועל חברת "ליבנה צפוני בע"מ".

ממועצת מטה יהודה נמסר: "מעיון ראשוני בפסק הדין אנו סבורים שנפלו בו שגגות הן במישור העובדתי והן התכנוני והמשפטי. ביהמ״ש אינו מתייחס לנימוקיה המעמיקים של ועדת הערר המחוזית שהחלטתה מדברת בעד עצמה, ומבהירה כי הוועדה פעלה בהתאם לאישורים מראש ובכתב מהוועדה המחוזית. בוועדת הערר הושקעו דיונים ארוכים סיור בשטח ועבודה מקצועית, שלא זכו לכל התייחסות. ביהמ״ש אינו רשאי להתערב בהחלטה סבירה שלא נפל בה שמץ פגם. ביהמ״ש עצמו מפנה את הצדדים להידברות על מנת להגיע להבנות ואף מקצה לכך זמן. מבלי לגרוע מהניסיון להגיע להבנות תשקול המועצה ערעור לבימ״ש עליון בנסיבות האמורות”.