"מתכוון לקיים מה שהבטחתי"

ראיון חג: "אני מאמין שאפשר להיות פוליטיקאי מזן אחר", אומר ראש המועצה, משה דדון, שמאז נכנס לתפקידו שם את השירות לתושב בראש סדר העדיפות

להלן סדר היום של ראש המועצה משה דדון לאחר צהריים אחד של יום שלישי בשבוע: ברבע לשש ראיון לעיתון "בקיצור", בשש ורבע ישיבת צוות תכנית אב לתיירות, בשבע כנס ראשי ועדי האגודות, ועל הדרך עוד מפגשים ושיחות וסיכומים. "אין לי את הפריבילגיה להתנהל בקצב הרגיל", הוא מסביר את הקצב המטורף בו הוא עובד מרגע שנבחר לתפקיד, "יש כאן מועצה שצריכה להתאים את עצמה למציאות חדשה".

זהו הראיון הראשון עם דדון, 48, מאז נכנס לתפקידו. 200 ימים עברו מאז התיישב על כסא ראש המועצה האזורית מטה יהודה. האם היו אלה ימי חסד? הוא מוחה נמרצות על ההגדרה: "200 ימי חסד? לא היה לי אפילו יום אחד. אני כאן מהרגע שנבחרתי".

השינוי החל מיד בשבוע הראשון, כשעל חזית בנין המועצה נתלה שלט ענקי ועליו הסיסמא החדשה: "אנחנו כאן כדי לשרת". אחר כך, הגיעה ההנחיה לעובדי המועצה להקפיד על שעות העבודה ועל מתן מענה נאות לתושב. שורה של פעולות שביצע חזרו ובכיחו כי הוא פועל בנחישות בהתאם להבטחות שנתן בתקופת הבחירות.

קשה למצוא מי שיחלוק על הקביעה שבשבעת החודשים האחרונים קיבלה האווירה המנומנמת במסדרונות המועצה זריקת מרץ. הנמרצות, הפעלתנות, הנכונות לקבל במהירות החלטות קשות, הבחירה בכוח אדם איכותי, והגישה העניינית, כל אלה הפתיעו לטובה גם את גדולי מתנגדיו. בישיבת המליאה האחרונה, קם נציג אורה, יגאל אבדר, שהיה מראשי המתנגדים לדדון בתקופת הבחירות, ואמר קבל אולם מלא: "יכול להיות שטעיתי". עבור דדון לא הייתה יכולה להיות מחמאה גדולה מזו.

"אני רוצה להאמין שאפשר להיות פוליטיקאי מזן אחר", הוא אומר, "אני מתכוון לקיים את כל מה שהבטחתי, קלטנו אנשי מקצוע מעולים, הקצינו כספים לתשתיות ביישובים גדולים שקופחו במשך שנים, שיפרנו את השירות לתושב, יצרנו סביבת עבודה משופרת".

לפני שבוע התקיימה ישיבת מליאת המועצה. דדון הופיע בה כעניין שבשגרה. לפני שנבחר לתפקיד היו מי שהטילו ספק כיצד יוכל להנהיג מליאה של 58 נציגי יישובים. חברי המליאה, שחלקם הסתגלו לטבעו המתעמת והצעקני של ראש המועצה הקודם, נוכחו לדעת שניתן לנהל ישיבות מליאה היורדות לעומק העניין, ללא צעקנות ועימותים, באווירה נעימה ותרבותית, ותוך הספק מרשים של קבלת החלטות משמעותיות וגורליות לעתידה של המועצה.

על הפער באופי המנהיגות שלו לעומת ראש המועצה הקודם אומר דדון: "אני מצדיע לעבר, מאירק'ה ויזל השאיר לכולנו מועצה יציבה וחזקה. בתחום החינוך הוא עשה אינטגרציה קשה, שהייתה מעשה אמיץ ואצילי. על זה מגיע לו תודה גדולה מכולנו. אני מודה למי שהיו לפנינו ופעלו כדי שיהיה לנו מה שיש כעת".

- אי אפשר שלא לראות את הרוח התוססת והערנית שהכנסת במסדרונות הארגון הזה. מה הסוד?

"יום לאחר שנבחרתי שמתי את השלט המצביע על המחויבות העיקרית שלנו – שירות לתושב. אני דורש מהעובדים את מה שאני דורש מעצמי. אני מתייצב במשרד כל יום בשבע ורבע, ועובד עד שעות הערב המאוחרות. זוהי דוגמא אישית של מנהיג".

הוא מאמין בתכניות עבודה. כיום עסוקים כל מנהלי האגפים שלו בתכנון של תכניות שונות, והחשובות שבהן הן תכניות האב לחינוך ולתיירות. בשבעת החודשים הוא הספיק לבצע רה-ארגון באגף מהנדס המועצה, הקמת שני אגפים חדשים לשיפור פני הכפר ולחינוך בלתי-פורמאלי, רה-ארגון באגף החינוך ועדיין היד נטויה. "יש מחירים כואבים" הוא אומר על השינויים שקידם בארגון.

האגף שנמצא כעת בבחינה מחודשת הוא אגף הרווחה. דדון: "פעילות אגף הרווחה נמצאת כרגע בבדיקה של יועץ ארגוני מקצועי. יש לחולל בו שינוי רציני בתפיסה הניהולית, באופן העבודה ובהתאמת האמצעים לשירות הנדרש. יש לשאול את עצמנו האם אנו צריכים אגף כה גדול".

- עד כמה הלחצים של משרדי הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל משפיעים עליך?

"אני נהנה מאתגרים. בוודאי שיש לחצים, אך אני מוביל אותם למקום חיובי מבחינתנו. הגדולה היא לדעת היכן לוותר. אמרתי גם לראשי המינהל וגם במשרד הפנים: אנחנו אמנם קטנים אבל יש לנו אמונה בצדקתנו"

על האופן שבו הוא רואה את הקשר שלו למטה יהודה יעיד האירוע הבא. במהלך המפגש שלנו הוא נקרא לישיבה של הועדה הבינמשרדית לתכנית האב לתיירות. במשך כמה דקות הוא ישב ושמע את חילופי הדברים בין כ-15 נציגים ממשרדי הממשלה השונים, שלפי מיטב הביורוקרטיה לא הצליחו להגיע להחלטה משמעותית כלשהי .

אחרי שמתח ביקורת על הכיבוד שהוגש לאורחים ("מה, ירדנו לרמה של הכיבוד של משרד הפנים?"), הוא לקח את רשות הדיבור ובכמה משפטים הציג את תפיסת העולם התכנונית שלו: "תכנית אב על המדף? אני מוותר על התענוג. זרקתי את כל תכניות האב שהיו על המדף 20 שנה. בואו נייצר משהו מעשי, אם לא, אז חבל על הזמן. מי שנטע את היערות המדהימים האלה הם אלה שהיום נאבקים על הפרנסה החלופית. הם נטעו אותם והיום הם מוגבלים על ידם? אני ירוק ולא מדולרים, אני מפחד ממהלך שהאזור לא יהיה שייך לתושביו, שבעלי ההון יעשו את הצימרים ויהפכו את התושבים למלצרים ועובדי הניקיון שלהם. אם אתם רוצים את האזור ירוק תאמצו תפיסה שהאזור הזה שייך לתושביו".

- אתה מתעייף מדי פעם?

"המלאכה מרובה ויש לי הרבה אופטימיות שמחזיקה אותי. כן, יש לי מדי פעם עייפות פיזית ואני מודה על השבת. הבן שלי אומר לי שאין לי את הפריבילגיה להתעייף בגלל גודל המשימה".

- ומה אתה מאחל לנו לשנה החדשה?

"שכולנו נהיה משפחה אחת, שנוכל להכיל זה את זה, שנשמור על המאחד ועל המייחד, שנהנה מהגשמה ומיצירה, מסבלנות ומסובלנות, תקווה ובוודאי שתהיה לנו שנה של שלום, שנה של פריחה ושגשוג ובריאות".

- שנה טובה גם לך ולמשפחתך