להבה אדומה בשמים
הפלמינגו נקרא על שם הגוון האדום בכנפיו ואפשר ששימש השראה למצרים הקדמונים לדמות העוף האגדי "הפניקס". יש לו דרך ייחודית לגדל את גוזליו וחיבה גדולה לימות מלח
לרוב, אני בוחר לכתוב על בעל כנף מסוים אשר נמצא באזורנו ואתם, קוראי היקרים, תוכלו לראות בעיניכם. לעתים אני סוטה ממנהגי, וזאת משום שאותו בעל כנף הוא ייחודי וסיפורו מעניין. כך כתבתי על העגורים ששבו לימת החולה בהמוניהם, ועל הטריסטרמית שמרחב מחייתה הוא ים המלח. וגם הפעם, נציג בעל כנף מעניין ומרתק שאינו נפוץ באזורנו – הפלמינגו.
את העוף הגדול, ההדור והייחודי הזה לא נוכל לפגוש בסביבתנו הקרובה, אבל נוכל להתרשם ממנו בשני מקומות האהובים עליו בארצנו: בבריכות המלח הגדולות שמצפון לאילת וכן, בבריכות המלח שבעתלית.
קיימים בעולם סוגי פלמינגו אחדים, ואני אתייחס כאן ל"פלמינגו הגדול" זה שנוכל לראות גם אצלנו.
מראה ייחודי
הפלמינגו הגדול הוא עוף גדול מידות, גופו מעוצב ודק גזרה כמו של רקדנית (ואכן, ריקוד הפלמנקו הספרדי נגזר משמו) ובולט בצבעו הוורוד אדמדם, ברגליו הדקות והארוכות מאוד ובצווארו הארוך והייחודי, המתפתל בצורת האות האנגלית S.
איבר בולט נוסף בגופו של הפלמינגו הוא המקור - קצר, מעובה מאוד וכפוף בצורה מוזרה כלפי מטה כמו אף רומאי.
למרות חזותו האדמדמה, כאשר הוא פורש את כנפיו, מתגלה צבען השחור של הנוצות הגדולות באברות התעופה שלו.
כשהוא מעופף בשמיים הוא שולח היישר לפנים את מלוא אורך צווארו ולאחור, בקו ישר ממש, את זוג רגליו הדקות. לצד זה נפרשות זוג כנפיו, שאינן ארוכות מאורך גופו, וכך זכה לכינוי "מקל מטאטא מעופף".
להבה יוקדת
בפורטוגזית משמעות השם פלמינגו היא "להבה יוקדת" ואין זה לא פלא שמחול הפלמנקו הסוער של חצי האי האיברי נקרא על שמו. תרגום שמו המדעי הוא "בעל הכנף האדומה". הניסיון לעברת את שמו של בעל כנף זה נכשל שוב ושוב, והציבור העדיף את שמו הנפוץ.
לפלמינגו יש מקום של כבוד במיתולוגיה המצרית הקדומה. ככל הנראה השם פלמינגו מבוסס על "הפניקס", עוף החול בעל הכנפיים האדומות שסימל אצל המצרים הקדמונים את השמש והם סגדו לו במרכז הדתי בהליופוליס.
כאמור, הפלמינגו הוא עוף גדול מידות - אורך גופו 120-145 ס"מ, מוטת כנפיו – 70-140 ס"מ, גובהו עשוי לעיתים להגיע ל-180 ס"מ, ומשקל גופו סביב שלושה ק"ג.
הפלמינגו מצוי כמעט בכל רחבי יבשת אפריקה ומגיע למקומות רבים בעולם. באזורנו ניתן למצוא אותו בישראל וכן בהודו, פקיסטן, סוריה וטורקיה. מלבד זאת גם במדינות דרום אירופה, בחצי האי האיברי, ספרד ופורטוגל, באזורים שונים בצרפת, בסרדיניה, יוון, אלבניה ובשכנתנו – קפריסין, וגם לאוסטרליה ולאנטרקטיקה הוא מגיע.
את הפלמינגו שהוא עוף חברתי נראה תמיד במספרים משמעותיים, ובאגמים המלוחים שבאפריקה – בעשרות אלפים.
בארץ הפלמינגו הוא לרוב עוף חולף, אבל כפי שציינו, ישנם כמה להקות בנות עשרות או מאות פרטים המגיעות לקראת החורף לבריכות המלח שבעתלית סמוך לים לרגלי הכרמל ומאות פרטים עושים את החורף בבריכות המלח שמצפון לאילת.
מזון עם צבע
כאמור, הפלמינגו מעדיף סביבה של אגני מים ובריכות מים מליחים שבהם הוא מוצא את עיקר מזונו - אצות זעירות, סרטנים מיקרוסקופיים ופלנקטון.
למעשה, גוון הצבע האדמדם שעוף זה מתהדר בו, הוא תוצר של סוגי האצות והפלנקטון שהוא ניזון מהם ואשר מכילים פיגמנט בשם בטא-קרוטן, המעניק לנוצותיו את הגוון האדום. ללא מרכיבים אלה יהפוך צבעו ללבן, שהוא גם הצבע של גוזליו. לכן, בגני החיות, מספקים לפלמינגו סוגי מזון כמו גזר ואחרים, המכילים בטא-קרוטן, וזאת כדי לשמר את הצבע האדמדם שלו.
לרוב נראה אותם בתוך המים, עומדים על רגליהם הארוכות המאפשרות להם להיכנס פנימה עד למקום בו גובה המים עשרות סנטימטרים.
כשהם עומדים כך, קרובים זה לזה, הם בוטשים ברגליהם בבוצה שבתחתית אגן המים ומעלים תוך כדי כך את הפלנקטון והאצות הזעירות לפני המים.
גם אופן האכילה שלהם ייחודי. הם מכניסים את ראשם במהופך למים, חלקו העליון של המקור למטה וחלקו התחתון למעלה, בעזרת מסננות המסרק הקיימות במקור הם מסננים החוצה את המים ומותירים את החי הזעיר, הפלנקטון והאצות בפנים. בעזרת הלשון הייחודית שלהם, המצוידת בזיזים חדים ופועלת כמשאבה, הם שואבים את החי הזעיר מעלה-מעלה בגרונם לתוך דרכי העיכול. הלשון המיוחדת שלהם נחשבה כמעדן מלכים עוד בתקופה הרומאית מה שהביא לציד נרחב של בעלי כנף אלה.
כאשר הפלמינגו איננו עוסק באכילה הוא נעמד כמו החסידה, רגל אחת בתוך המים והאחרת מקופלת ומוסתרת תחת פלומת נוצותיו, וזאת כדי לחסוך מגופו איבוד נוזלים מיותר תחת השמש הקופחת.
קן על תלולית
בתקופת הקינון, לאחר מופעי חיזור הכוללים את מתיחת אבריהם הארוכים וכן ניקוי הנוצות, ניגשים בני הזוג של הפלמינגו לבניית הקן, שגם הוא ייחודי בנוף בעלי הכנף.
ראשית מקימים בני הזוג תלולית בוץ בתוך המים בצורת קונוס הבולט מהמים לגובה 30-35 ס"מ. בראש ה'גבעה' הקטנה הזו הם מתקינים גומה ולתוכה תטיל הנקבה ביצה אחת בלבד. שני ההורים משתתפים בדגירה הנמשכת 21-26 ימים.
צבע הפלומה של האפרוח הוא לבן וכך גם צבע נוצותיו. ההורים מאכילים את הגוזל במן דייסה אדומה שהם מקיאים מזפקם והיא מזינה את הגוזל כמו חלב ליונקים.
גן פלמינגואים
האפרוח עוזב את הקן כבר לאחר ימים ספורים ומתלווה להוריו. כאן מתרחש אצל בעלי כנף חברותיים אלה דבר ייחודי. האפרוחים הגדלים מקובצים על ידי הבוגרים יחד למעין "גן ילדים", או ליתר דיוק – גן פלמינגואים, ובו יקבלו את הטיפול מהוריהם.
לא ברור מהיכן מגיע המאפיין הזה, אך ייתכן שמעצם היותם עופות כה חברותיים, כשם שהבוגרים מתקבצים יחד לחבורות, כך גם הם מקבצים את 'הקטנים'.
בגיל 8-10 שבועות, עוד טרם הגיעו לגודלם הסופי, יוצאים האפרוחים לעצמאות וגם בכך הם ייחודיים ביחס למקובל בעולם בעלי הכנף. לבגרות מינית יגיעו רק במלאת להם 4-5 שנים. אורך חיי הפלמינגו בטבע הוא כ-25 שנים לערך, אבל בשבי הוא עשוי להאריך ימים עד 80 שנה (!).
כאמור, הפלמינגו עוף חברותי, ולכן נראה אותו תמיד בלהקות גדולות העשויות להגיע עד עשרות אלפי פרטים. למרות שאוכלוסייתו הכללית בעולם נפגעה, והיו פעמים שבהם נמצאו עשרות אלפי פרטים מתים באגמים שבאפריקה, לא מרחפת מעל ראש הפלמינגו סכנת היכחדות.
לחובבי הטבע אני ממליץ שבביקור הבא באילת יצפינו מעט לעבר בריכות המלח הגדולות הצמודות לגבול ירדן, יצטיידו במשקפת ומים, ויצפו בלהקות המרשימות של הפלמינגו הצובעות את הנוף המדברי בכתמים אדמדמים משובבי עין.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?