הורים וילדים מהו אושר וכיצד משיגים אותו?

הצלחה אינה גורמת לאושר. לעומת זאת, חמישה גורמים יכולים לתרום לתחושת האושר שלכם והם: תחושת משמעות, פעילות גופנית, סקרנות ועניין, מערכות יחסים והתמודדות עם רגשות

אנשים רבים מביעים בחדר הטיפולים, את הרצון להיות מאושר, או לחילופין מביעים אמירות כגון: "חשוב לי לתת לילדים שלי הכול כדי שיהיו מאושרים". בוא נעצור לרגע ונבדוק מהו אותו האושר שכולנו רודפים אחריו וכיצד ניתן להשיגו.

אושר והצלחה

אם אושר היה תלוי ב"הצלחות בחיים", מדוע קורה שבקרב האנשים המצליחים ביותר, אלה שהגשימו כביכול את כל החלומות, יש כאלה שמידרדרים למקומות איומים וזאת דווקא בשיא הצלחתם?

הסיפורים חוזרים על עצמם. דוגמא לכך הם מי שעוסקים בתחום של מוסיקה, משחק או דוגמנות, זוכים להתפרסם בין-לילה ונעשים מוכרים ונערצים. עכשיו הם מצליחים ומאושרים והם באקסטזה. חולפת חצי שנה, והם כבר לא כל כך מרוצים, יש שיאים של התרגשות והתרוממות רוח, אבל תחושת האושר נעלמה. עכשיו הם במצב גרוע יותר ממה שהיו בו לפני ההישג והפרסום – אז הם היו ממוקדים בתקווה להגיע לפסגה ולהיות מאושרים, ועתה, אחרי שהיו בפסגה, מה עכשיו?

ההבדל המהותי בין עצב לדיכאון הוא שדיכאון הוא עצב נטול תקווה. כשהאמן המפורסם והמצליח לא מוצא את הדרך לספק לעצמו תחושת "אושר", במקרים לא מעטים הוא יחפש אותו בחוץ, ויפנה לאלכוהול, סמים ומין מזדמן.

רבים מבין אנשים המצליחים ביותר, שהגיעו לפסגות הגבוהות ביותר, הם אנשים אומללים. וזאת משום שהצלחה לא מובילה לאושר. זו טעות נפוצה בתרבות שלנו, שעוברת מדור לדור, והורים מגדלים לפיה את ילדיהם. אנו קולטים מהסביבה את המסר שהצלחה מובילה לאושר והיא לא !

מגוון תחושות

אושר הוא לא 'היי' תמידי, זה לא להיות כל הזמן שמח. חיים מאושרים כוללים גם כאב וצער או רגשות חזקים כמו קנאה ושנאה, וכשאנחנו מסלקים אותם הם רק מתעצמים.

תובנה חשובה, שכדאי להטמיע אותה, היא שעצם העובדה שאנו אנושיים טומנת בחובה תחושות של כאב, תסכול, קנאה, שנאה וחרדה, לצד תחושות של הישג, הצלחה והתרוממות רוח. יש רק שני סוגי אנשים בעולם שלא חווים כאב - הפסיכופתים והמתים.

משמעותה של הרשות להיות אנושיים היא לתת לכל הרגשות מקום ולא להדחיק אותם או להתעלם מהם.

הצורך במשמעות

הכלל הראשון והחשוב ביותר בדרך להבין את מהות האושר היא הצורך ב"משמעות". כשאתם קמים בבוקר כאנשים "מצליחים" וכל ההוויה שלכם ממוקדת רק בהישג הבא שלכם אתם מרוכזים בעצמכם ומאבדים את היכולת לייצר משמעות.

בואו ניקח לדוגמא אדם שנקלע לאי בודד. ובאי הזה הוא מוצא מכרה של זהב. הוא כורה את הזהב ומייצר ממנו דברים רבים: בית מזהב, אמבטיה מזהב, ברזים מזהב, צלחות וכוסות מזהב. הוא חי בסביבה שכולם היו חולמים עליה – אך הוא אומלל. הוא זקוק לזולת כדי שלהישגים האלה תהיה איזו משמעות. ומכאן התובנה החשובה ביותר: ככל שנהיה יותר ממוקדים בזולת ופחות בעצמנו נהיה אנשים מאושרים יותר.

פעילות גופנית

לפעילות הגופנית יש חלק חשוב מאוד בחיינו ויש לה השפעה חזקה כל כך על הבריאות הנפשית. מחקרים מראים שפעילות גופנית משפיעה על המוח בדומה לתרופות נוגדות החרדה החזקות ביותר, רק בלי תופעות לוואי.

זיכרו, אם אינכם עושים פעילות גופנית אתם בעצם "לוקחים כדור שמעודד דיכאון". הגוף שלנו זקוק לתנועה, הנפש שלנו זקוקה לתחושת המאמץ, המערכת ההורמונלית שלנו זקוקה לאנדורפינים המופרשים במאמץ גופני. לא נולדנו לשבת במשך שעות מול הטלוויזיה, אנו מצוידים בשרירים שנועדו כדי שיפעילו אותם. נולדנו לזוז, לרדוף ולברוח, ואם אנחנו לא עושים את זה אנחנו משלמים מחיר גבוה.

לחוסר בפעילות גופנית יש השפעה הרסנית. לדוגמה, מחקר מצא שבבתי ספר המשלבים פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע או יותר, ישנה ירידה דרסטית ברמת הבריונות וההתעללות בקרב תלמידים. מערכות היחסים באותם בתי ספר משתפרות וכך גם הציונים, הזיכרון והיצירתיות של התלמידים.

פעילות גופנית גורמת למוח שלנו להיות יותר פלסטי, יותר גמיש ועם יכולת מוגברת להתמודד עם השפעות הגיל. מחקר אחר מצא שפעילות גופנית קבועה מורידה את הסיכון לחלות באלצהיימר ובדמנציה ביותר מ-.50%.

סקרנות ועניין

כשאנחנו בדיכאון אנחנו מאבדים את הסקרנות והעניין. שימור של סקרנות הוא אמצעי לשמר את החיוניות שלנו, ולהגביר את תחושת המשמעות שלנו. בסקרנות יש משהו חי, מתלהב, שהוא בדיוק ההפך ממה שקורה בדיכאון. חפשו ומיצאו תחום שמעניין אתכם ועיסקו בו.

מחקרים מוכיחים שיש קשר חיובי בין עלייה ביצירתיות ובסקרנות לעלייה בתחושת האושר. תחושת דיכאון מתאפיינת בחוסר רצון לעשייה, בהשתבללות, בתחושת חוסר תוחלת. כשאנו מעודדים את תחושת הסקרנות והיצירתיות שלנו אנחנו תומכים בתחושת האושר שלנו ולהיפך.

מערכות יחסים

מרכיב נוסף בתחושת האושר הוא שמירה על מערכות יחסים תומכות. לא לחינם מחייבים ביהדות תפילה ב"מניין" ולא לחינם נאמר במקורות, "עשה לך רב וקנה לך חבר". הקשר עם אדם נוסף, היכולת לשוחח ולהתייעץ, הידיעה שיש מישהו שחש כלפיך רגשות חמים – תומכת בתחושת האושר.

כשאדם נמצא עם אנשים שעושים לו טוב זה משפיע על מצבו הנפשי. זאת אחת הסיבות שנשים חיות יותר, כי הן יותר יודעות ליצר מערכות יחסים.

תקופת הקורונה ממחישה לכולנו עד כמה חשובה מערכת יחסים אנושית תקינה. כולנו חשנו את הקושי שבניתוק ממשפחה וחברים.

כדאי לחזור ולהדגיש - חברים וירטואליים אינם תחליף לחברים אמיתיים, שאיתם אנו נפגשים, משוחחים, צוחקים ומחליפים דעות וחוויות. במפגשים עמוקים וחיוביים עם חברים המוח מפריש הורמונים שתורמים לתחושת האושר שלנו.

חוויות רגשיות

זה מוביל אותי לאלמנט החמישי, שהוא רגשות. כדי להיות מאושרים אנו צריכים ללמוד להתמודד עם רגשות כואבים, גם אם לא תמיד הכול נעים עלינו לתת לעצמנו רשות להיות אנושיים. הרגש אמור ללמד אותנו משהו כדי לעזור לנו לחיות טוב יותר.

חשוב לטפח רגשות נעימים או חיוביים. למשל מחקר ותיק מוכיח כי הכרת תודה באופן קבוע מעלה את רמת האושר, הבריאות וההצלחה.

לסיכום, במקום לשאול 'למה אני לא מאושר?' או 'איך יכול להיות לי טוב יותר?' תשתמשו בכלים האלה. זיכרו, אושר אינו שווה ערך לשמחה או להנאה רגעית וחולפת. מדובר בתחושה עמוקה יותר שאם נבין כיצד היא נבנית נדע כיצד לשפר את איכות חיינו.

 נירה גבאי –יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה

לשאלות:   [email protected]