תביעה: מועצת מבשרת ציון רמסה את כבודי וזייפה מסמכים

תושב מבשרת ציון לשעבר, בעל מוגבלות, טוען כי המועצה המקומית רמסה את זכותו לכבוד ולשוויון בכך שעיכבה במשך חודשים את האישור לחניה הסמוכה למקום מגוריו.

מכתב התביעה עולה כי התובע, עו"ד תמיר דקל, שכר יחידת מגורים ברחוב הראשונים במבשרת ציון שלדבריו סובל ממצוקת חניה קשה. באוקטובר 2017, כחודשיים לאחר שהחל להתגורר בדירה הגיש התובע למועצה המקומית בקשה להקצאת מקום לחניית נכה סמוך לדירתו.

לאחר שראה שבקשתו אינה מטופלת, הוא פנה למחלקת ההנדסה במועצה ושם נאמר לו כי המועצה אינה מתכוונת לדון בבקשה שלו. לדברי התובע, הוא נדהם מהתנהלות המועצה ולכן פנה לראש המועצה, יורם שמעון, ושטח בפניו את טענותיו אך לטענתו "לא קיבל תגובה".

דקל המשיך לנסות ולקדם את הנושא מול מהנדס המועצה ומול מנהלת פניות הציבור במועצה, אך ללא הועיל. רק בפברואר 2018, לאחר ארבעה חודשים מתישים, של חילופי תכתובות, הודיעה המועצה כי היא מאשרת את הבקשה, והתובע חשב שבכך הסתיימה מסכת ייסוריו, אך לדבריו, זו הייתה תקוות שווא ומקום החניה לא הוסדר.

כחודש לאחר מכן, במרץ 2018, הגיעו לדירתו עובדי מועצה וסימנו מקום חניה שאינו מתאים לצרכיו ולאחר דין ודברים הוא החליט לתבוע את המועצה בבית המשפט לתביעות קטנות.

במסגרת ההתדיינות בבית המשפט, כך טוען דקל, חיכתה לו הפתעה: "...בתגובת הנתבעת (המועצה המקומית מבשרת ציון) לבית המשפט, החליטה הנתבעת או מי מטעמה, לזייף את חוות הדעת וזאת באמצעות מחיקת עובדות מהותיות הקשורות למחלוקת העובדתית בין הצדדים מתוך מטרה להתאימה לנאמר בכתב ההגנה ומעל לכל – במטרה להטעות את בית המשפט לגרום לעיוות דין קשה".

לאחר שדרש לקבל לידיו את מסמך חוות הדעת ללא המחיקות, הסתבר כי במסמך המקורי נכתב כי לא ניתן לאשר חניה נוספת כפי שהוא דרש.

לטענת דקל, המועצה "...לא הסתפקה ב"זיוף" תוכן חוות הדעת של המומחה מטעמה, אלא הוסיפה חטא על פשע וניסתה ליצור מצג מטעה בצילום האוויר שצורף לחוות הדעת".

בית המשפט לתביעות קטנות הורה להעביר את הדיון בתביעה לבית המשפט השלום ובמסגרת תביעה בסדר דין מהיר דורש התובע פיצוי בסך 75 אלף שקל מהמועצה המקומית מבשרת ציון.

בכתב ההגנה טוענת המועצה המקומית כי על דקל היה לבחון היטב את המקום שבו בחר לשכור דירה על מנת "לוודא כי אכן מקום המגורים תואם את צרכיו הפיזיים ואת קרבתו למקום העבודה", אך בחר לשכור דירה במקום הסובל ממצוקת חניה קשה.

במועצה טוענים כי יחידת הדיור שאותה שכר התובע נבנתה ללא היתר, וכי בסמוך לה היו חניות שבהן יכול היה להשתמש וכי במועד שבו פנה לא הייתה חובה חוקית לסמן לו מקום חניה.

"...התובע התגורר ביחידה דיור שנבנתה ללא היתר על מקרקעין פנויים, כאלה שהיו יכולים לשמש מקומות חניה", טוענת המועצה המקומית, "לאור האמור, כל טענותיו הן לא יותר מאשר טענות קנטרניות, בבחינת הקוזק הנגזל".

התביעה מתנהלת בבית המשפט השלום בבית שמש.