הורים וילדים - כוחה של התקווה

חלק מהיכולת שלנו להתמודד עם קשיים נעוצה בנוכחות של תקווה לעתיד טוב יותר. מחקרים מראים שאנשים עם תקווה מתמודדים טוב יותר עם אתגרי החיים ומצליחים להשיג איכות חיים טובה יותר

העולם הרפואי המערבי נוטה לנתק בין בריאות הגוף למצבו הנפשי של האדם. לדוגמא: אדם אמור להיות בריא בגופו אם אינו מעשן או שותה אלכוהול, מקפיד על פעילות גופנית מתונה ישן במידה הנכונה וניזון ממזון בריא וזאת ללא קשר לרגשות ולחוויות שהוא או היא חווים.
הגישה של הרפואה המערבית השתנתה במרוצת 50 השנה האחרונות וכיום יש נטייה גוברת, בקרב רופאים לא מעטים, לאמץ לצד התפיסה המערבית גם את התפיסה של חכמת המזרח הרחוק הגורסת, שבין הגוף לנפש קיים קשר הדוק והדדי, ותופעות גופניות מתרחשות על רקע חוויות נפשיות ולהיפך - תופעות נפשיות מתרחשות על רקע שינויים גופניים.

קשר ברור

למעשה, ניתן להבין את התפיסה של המזרח הרחוק מחוויות שרובנו חווים מדי יום, המופיעות כחלק ממצבים נפוצים ביותר של חיי האדם. לדוגמא: אדם מקבל הודעה משמחת במיוחד הגורמת לו להתרגשות ניכרת ומצב רוח מרומם ובעקבות זאת הוא מצליח להתגבר על קשיים גופניים כמו עייפות או מאמץ גופני מתמשך, ומסוגל לפעול באנרגיות שמקורן לא ברור למרות שהוא סובל מרעב ומצמא. בדוגמא זו מוצגת ההשפעה החיובית של התרוממות הנפש על הגוף המותש, והיכולת של נפש מרוממת לגייס מוטיבציה, כוח רצון, נחישות ודבקות במטרה, וזאת למרות מחסור במזון ובמים.
מכאן ניתן להקיש שמצבי לחץ, תסכול, עומס בעבודה, חששות ודאגות עלולים לבוא לידי ביטוי בעייפות נפשית או תחושה של לאות גופנית. כאשר מצבים נפשיים אלה מחמירים, עלול להחמיר גם המצב הגופני ולהתבטא בהתפתחות מחלות שונות.

כאמור, ישנן השפעות שליליות רבות של הנפש על הגוף ושל הגוף על הנפש. דעה מקובלת כיום, גם בקרב רופאים מוסמכים, היא שקיים קשר ברור בין מחלות לב למצבי דחק פסיכולוגיים שעשויים להופיע בדמות סרטן באיברים שונים או כמחלות אוטואימוניות כרוניות. 

הפסיכולוגית שירלי יובל יאיר מצביעה על כך שבגופנו פועל בית מרקחת טבעי היכול לייצר חומרי ריפוי כגון סרוטונין, אוקסיטוצין, דופמין ואחרים, שגורמים לנו לתחושה טובה ומסייעים לנו להחלים. במצבי מחלה או משבר גופני ניתן לגייס את היכולת הזו של הגוף בעזרת דמיון מודרך ולעזור לעצמנו להחלים.

מטרה ברת השגה

חלק מהיכולת של הגוף להתמודד עם קשיים נעוצה בנוכחות של תקווה להישג משמעותי, לעתיד טוב יותר או לתגמול ראוי. תקווה היא הרצון שתתגשם במציאות התרחשות שהאדם רוצה בקיומה. התקווה כוללת רגש של ציפייה ורצון להתרחשותו של דבר מה, החל מדברים חומריים כמו רצון להשיג חפץ מסוים או להגיע לסטטוס של עושר וכלה בתקווה לדברים רוחניים יותר כמו השגת אהבה, מערכות יחסים טובות, טוב ואושר.

תקווה היא לא ערטילאית, עלינו להציב מטרה ריאלית בעלת יכולת מימוש. הצטיידות בתקווה כוללת ארבעה מרכיבים חשובים:

-  קביעת מטרה ברת השגה

-  תכנון הדרך להשגת המטרה

-  גיבוש האמצעים שיעזרו בדרך להגשמת המטרה

-  גיוס המשאבים האישיים להשגת המטרה (הכוחות שצברנו מתוך שלל ההתנסויות)

מחקרים מראים שאנשים עם תקווה מתמודדים טוב יותר עם אתגרי החיים ומצליחים להשיג איכות חיים טובה יותר.

האמצעים להשגת המטרה

ירון (שם בדוי), בן 35, הגיע לקליניקה כשהוא חולה בטרשת נפוצה ­- מחלה דלקתית כרונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית ומשבשת את פעילותה התקינה של המערכת החיסונית, אשר במקום להגן על הגוף מפני זיהומים שונים הופכת לגורם סיכון ותוקפת חלבון במערכת העצבים המכונה מיאלין.

במהלך הפגישות שלנו אנו עובדים יחד על זיהוי המטרה (לדוגמא: לעבור את סט הטיפולים הבא יותר בקלות), תכנון הדרך (מה יעזור לירון), גיבוש האמצעים (מי ילווה אותו לקבלת הטיפול, מי יכין לו אוכל) וגיוס המשאבים האישיים (תכנון למפגש עם חברים במטרה לשמור על תחושת החיות לאחר הטיפול).

צעד אחד צעד

חרדה ותקווה ניזונים ממבט צופה אל העתיד. במצב של חולי ומשבר – חשוב לגייס את התקווה כחלק מההתמודדות עם החרדה.

החרדה נולדת מתסריטי אימה על העתיד: מה יהיה אם בת הזוג שלי תעזוב אותי? איך אתפקד מינית עם המחלה? איך הילדים יתמודדו עם גילוי המחלה?

סיפורי הישרדות של אנשים בטבע מלמדים הרבה על עוצמתה של התקווה. אני מתחברת לסיפורו של אדם שאיבד את החברים להליכה והצליח לשרוד במקום שומם ועוין. הוא סיפר כי כדי להתמודד עם משימת ההישרדות הוא התמקד במטרה לעבור מאבן אחת לאבן הבאה, יעד ברור ובר השגה, וכך בצעדים קטנים ומוצלחים והא הצליח לשמר בעצמו את התקווה להיחלץ בשלום.

חוזקות חיוביות

ארבעה מרכיבים יכולים לסייע לנו בהתמודדות עם מצבי משבר קשים: לדמיין ללא פחד, להציב מטרות חיוביות, להבליט שיפורים, והודיה.

לדמיין ללא פחד - מטופלת שחלתה בסרטן אימא לילד קטן דמיינה את יום ההולדת הבא שלו זה הפיח בה תקווה.

להציב מטרות חיוביות - הצבה של מטרות ספציפיות שמעוררות רגשות חיוביים, כגון: לפגוש אנשים שעושים לי טוב בחודש הקרוב.

להבליט שיפורים - רמי הרפז היה טייס שישב בשבי, הוא תאר שכל יום הוא נהג להזכיר לעצמו מה השתפר היום לטובה: היום לא הרביצו, היום נתנו מרק וכיו"ב.

הודיה - להודות על מה שיש, על מי שעוזר, על מה שמתפקד טוב בגוף שלי וכיו"ב.

חשוב להדגיש כי כאשר אנו מדמיינים דברים חיוביים המחשבה גורמת להפרשה של חומרים במוח שגורמים למצב רוח טוב. רבים חוששים לפתח תקווה כדי לא להתאכזב אך תקווה עובדת בדיוק הפוך - ממילא נתאכזב אם זה לא יקרה, אז בשביל מה להתכונן לאכזבה?

טיפול משולב

טיפול רגשי שיש בו הגברת המודעות לרגשות ולמחשבות חיוביות מביא להקלה ולמצב רוח טוב יותר, וכך מתקבלת איכות חיים נפשית גבוהה.
יש חשיבות רבה להיעזר בטיפול רגשי כאשר עולה קושי נפשי או בעיה גופנית. אנשי מקצוע מתחומי בריאות הגוף והנפש המכירים את הידע המחקרי אודות ההשפעות ההדדיות של הגוף והנפש זה על זה, ייטיבו להתחשב בכלל הגורמים ולהעניק טיפול מתאים.

נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה

לשאלות   [email protected]