תביעה: קיבוץ צרעה התעלם מחוק חינוך חינם והפקיע מחירים

(אילוסטרציה)

בני זוג המתגוררים כיום באחד ממושבי מטה יהודה (שמם שמור במערכת) טוענים כי בתקופה שבה התגוררו בקיבוץ צרעה, ושתי בנותיהם התחנכו במסגרות החינוך בקיבוץ, נגבו מהם תשלומים חורגים וזאת תוך התעלמות מחוק חינוך חינם. בקיבוץ צרעה דחו את הטענות על הסף וכינו את התביעה "ניסיון להתעשר על גבו של הקיבוץ".

מכתב התביעה עולה כי בני הזוג התגוררו כשוכרים בקרוואן של הקיבוץ בשנים 2008-2010, במהלכם שהו שתי בנותיהם במוסדות החינוך לגיל הרך בקיבוץ – האחת במעון והשנייה בגן טרום-חובה.

לטענתם, לפני כל שנת לימודים החתים אותם הקיבוץ על הסכם התקשרות שבו נקבע שכר הלימוד עבור שירותי החינוך וזאת תוך חריגה מצו הפיקוח על המחירים ותוך "...התעלמות מוחלטת מחוק חינוך חינם לילדים בגילאי 3-4".

מסגרת חינוך פרטית

לטענת בני הזוג, הקיבוץ טען כי מדובר במסגרות חינוך פרטיות שאינן מוכרות על ידי משרד התמ"ת ועל כן הם, והורים אחרים, נדרשו לשלם תשלומי חובה בסך של אלפי שקלים בחודש, וזאת למרות שמצבם הכלכלי היה קשה והם פנו מספר פעמים לנציגי הקיבוץ כדי לקבל הנחה בשכר הלימוד.

בשנת 2009, כך טוענים בני הזוג, נודע להם כי הם יכולים לקבל סיוע ממשרד התמ"ת בשכר הלימוד, וכי מוסדות החינוך של הקיבוץ אינם "פרטיים" כפי שהקיבוץ טען.

בתחילת 2010 פנו בני הזוג למועצה האזורית מטה יהודה וביקשו לקבל הנחה בשכר הלימוד ובתגובה הציעה להם המועצה לשלוח את בנותיהם לגנים במסילת ציון, וזאת כנגד תשלום שכר לימוד הקבוע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.

לטענת בני הזוג, גני הילדים במסילת ציון הם רשמיים ומוכרים במשרד החינוך בדיוק כמו גני הילדים בקיבוץ צרעה, ולמרות זאת, הם נאלצו לבזבז זמן רב בנסיעה מביתם שבקיבוץ צרעה לגנים במסילת ציון, כדי לשים שם את בנותיהם.

עסק רווחי

במהלך 2011, כך נטען בכתב התביעה, התברר לבני הזוג שמסגרות החינוך לגיל הרך וגני הילדים בקיבוץ צרעה הם מוכרים ורשמיים של משרד החינוך, ממומנים על ידי משרד החינוך ונמצאים תחת פיקוחו, והם לא "פרטיים" כפי שנטען בפניהם במהלך השנים.

לטענת ההורים, הקיבוץ "...העלים במשך כל השנים בחוסר תום לב הזועק לשמיים...את העובדה כי מדובר במוסד מוכר הנושא סמל מעון/משפחתון וזאת על מנת להפוך את מקום שהותם של פעוטות מגיל שלושה חודשים ועד גיל שלוש שנים במסגרות שהוכרו על ידי משרד התמ"ת, ובגני ילדים של משרד החינוך – למקום כלכלי ורווחי".

בכתב התביעה נטען כי הנזק הכולל שנגרם לבני הזוג מהתשלומים העודפים שקיבוץ צרעה גבה מהם עומד על כ-66 אלף שקל ובנוסף הם דורשים פיצוי בגין הטרחה ועוגמת הנפש שנגרמה להם בסך של 150 אלף שקל נוספים ובסך הכל 216 אלף שקל.

שירותים נוספים

בכתב ההגנה שהגיש קיבוץ צרעה נאמר כי מדובר בתביעה "פסולה מוסרית ומהותית". לטענת הקיבוץ, בני הזוג ביקשו להעניק לילדיהם חינוך איכותי הכולל פעילויות ושירותים שמעבר למקובל בחינוך לגיל הרך והובהר להם כי שירותים אלה ניתנים תמורת תשלום נוסף.

"לאחר מעשה...", כך נטען בכתב ההגנה, "הגיעו ההורים לידי מסקנה (שגויה לחלוטין) כאילו היה איזה פגם בכך שלא נאמר להם מראש שעומדת להם (לכאורה) הזכות לרכוש שירותים נוספים, ואם אינם חפצים בכך הם יכולים להסתפק בסל השירותים הסטנדרטי של משרד החינוך... היש מכוער ופגום מכך!!!".

גני הילדים בקיבוץ כוללים פעילות מלאה, 12 חודשים בשנה כולל בחופשות, ארוחות נוספות, צוות גדול של גננות וסייעות ועוד, וזו הסיבה שהם כה מבוקשים בקרב הורים ה"עומדים בתור כדי להירשם", מוסיף וטוען הקיבוץ.

הקיבוץ דחה את הטענות כאילו הפך את המעון לעסק כלכלי ורווחי וטען כי העובדה שיש למעון סמל מוסד מאפשרת להורים עובדים לבקש ממשרד התמ"ת השתתפות בשכר הלימוד ותו לא – הקיבוץ אינו מקבל כל סיוע ממשלתי.

התביעה הוגשה עוד בשנת 2016 ולאחר כשנתיים הוחלט להפנות את התיק להליכי  בוררות. לאחרונה פנו בני הזוג לבית המשפט השלום בבית שמש והצהירו כי הליכי הבוררות לא התקדמו והגישו בקשה להשיב את ההליכים השיפוטיים בתיק.

כזכור, לפני כשנתיים, יצא פסק בוררות שקבע, כי מערכת החינוך לגיל הרך של קיבוץ צרעה גבתה כספים ללא הצדקה מהורים של ילדי חוץ וכשלה בעדכון ההורים בזכאותם לקבל החזרים עבור שכר הלימוד ששילמו. הבורר מצא כי הכשלים של הקיבוץ גרמו להורים נזק בהיקף של יותר מ-120 אלף שקל וחייב את הקיבוץ לפצות אותם. (בקיצור גליון 571, "מערכת החינוך לגיל הרך בצרעה גבתה כספים ללא הצדקה ותפצה הורים ב-120 אלף שקל").