תגלית נדירה: שן פיל בת כחצי מיליון שנה

שן הפיל הקדום באורך של כ-2.5 מטרים התגלתה במקרה על ידי מטייל חובב טבע. זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שמתגלה בישראל חט של פיל כשהוא כמעט שלם

לפני כחצי מיליון שנה הסתובבו באזור שפלת יהודה והשפלה הדרומית פילים כך עולה מעדות נדירה, בדמות שן פיל שהשתמרה באופן יוצא דופן, ונחשפת בימים אלה ליד קיבוץ רבדים, הנמצא ממערב למושב טל שחר.

מי שגילה את השן הוא ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, אשר קרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרהיסטורית, ויצא - מתוך סקרנות, לטייל בשטח. "לתדהמתי, ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה. התקרבתי, וזה נראה לי כמו "הדבר האמיתי", אז מיהרתי לדווח על כך", סיפר מור.

הארכיאולוגים מרשות העתיקות שהגיעו לאתר, לא האמינו למראה עיניהם. "אומנם התנהלו כאן בעבר חפירות ארכיאולוגיות ומצאנו כלי צור שהיו בשימוש האדם הקדמון, כך שידענו שהייתה פה התיישבות כבר בתקופה הפליאוליתית התחתונה, ואפילו נמצאו כאן שרידי עצמות פילים, אבל חט שלם של פיל שהשתמר במשך חצי מיליון שנה באורך כזה, ובמצב כל כך טוב – זה כבר אירוע מרגש", אומר הפר היסטוריון אבי לוי מרשות העתיקות, מנהל החפירות באתר.

השאיפה לחלץ את השן ממקומה בשלמותה, הציבה אתגר בפני הארכיאולוגים והמשמרים המנוסים. "מדובר בממצא קדום ביותר ופריך, אשר מרגע שנחשף לאוויר, כל נגיעה בו עלולה הייתה לפורר אותו", מסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב. "הענקנו לחט טיפול שימור ראשוני בשטח, ולאחר מכן, הוחלט לחפור בצורה מדעית את המפלסים הארכיאולוגיים המכסים את החט, להוציא את החט ולהמשיך טיפול מבוקר בו, במעבדות השימור של רשות העתיקות".

חוקרים מעריכים כי פילים הסתובבו באזורנו כבר לפני מיליון וחצי שנים. הם חיו כאן לצד חיות גדולות נוספות, כמו בקר הבר, היפופוטם, אייל אדום, יחמורים וחזירי בר. יחד עם זאת, מציאת שרידי פילים באתרים ארכיאולוגים בהם התיישב האדם הקדמון איננה שכיחה, ולכן מעוררת עניין מדעי רב.

"הפיל שנמצא ברבדים, שייך למין פיל ישר-חט, שנמצא רק בעוד מספר מצומצם של אתרים, וככל הנראה מופיע באזורנו לפני כ-800 אלף שנים ונכחד לפני כ-400 אלף שנים. מדובר בפיל ענק, שמידותיו גדולות יותר מהפיל האפריקאי של ימינו". מציינת  הארכיאוזואלוגית ד"ר לי פרי-גל מרשות העתיקות.

"בחפירות שניהלנו כאן לפני מספר שנים, מצאנו עצמות של פילים (חלקי גולגולת, צלעות ושיניים) וכלי צור שכללו כלי נתזים, אבני יד, וכלי קיצוץ, אשר סייעו לאדם לעבד מזון מהחי", אומרים פרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן -גוריון וד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות עתיקות, "מציאתו של החט בחפירה הנוכחית במנותק משרידי העצמות שנחשפו כאן בעבר, מציבה בפנינו את השאלה - 

האם בני האדם צדו פיל ורק החט שלו שרד, או שמא הם הביאו את החט איתם לכאן מסיבה כלשהי? ואם כך נעשה, האם שן הפיל הייתה בעלת חשיבות חברתית לאדם הקדמון?

מחקרים אתנוגרפיים מצאו כי האדם צד פילים בקבוצות גדולות של עשרות אנשים. "ריבוי הממצאים בחפירה ובאתר מעיד על פעילות אנושית ענפה הקשורה, כנראה, לציד פילים. באקלים היבש והחם באזורנו בשר הפיל לא יכול היה לשמור על טריות לאורך ימים, לכן סביר שאכילתו נעשתה בקבוצה גדולה ובמהירות כחלק מאירוע התכנסות", אומרים פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד באוניברסיטת תל אביב ודר' עומרי ברזילי מרשות העתיקות, "קיים ויכוח בעולם האקדמי - האם צייד פילים היה עניין שבשגרה והם היוו מרכיב מרכזי בסל המזון של הצייד הפרהיסטורי, או שהצייד נעשה ממניעים חברתיים? אנחנו צופים שמציאת החט החדש תשפוך אור על שאלה הזו".

המחקר החדש המשותף לרשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, צפוי לענות על שאלות מרכזיות בהתנהגותם של ציידי הפילים הפרהיסטוריים בתקופה מרתקת, שמסמלת את התבססותו של האדם הקדמון בראש שרשרת המזון.