דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 09 ביוני 2026
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

לך לך מאזור הנוחות

החשש משינוי כרוך בחוסר ודאות, תחושת איום, חרדה ואף שיתוק והוא עלול לצמצם אותנו מלהתנסות באתגרים חדשים שמאפשרים פריצת דרך והתחדשות

ספר 'בראשית', כשמו כן הוא, מביא עמו את תהליך בריאתו והנחת התשתית להתפתחות האדם. וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (א,כז), "וַיִּיצֶר ה' אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה" (ב,ז)- האדם נוצר מן האדמה אולם בכוחו להדמות לבוראו – ובלשון הקבלה 'אדמה לעליון'- בכל אדם ישנם הכוחות הארציים והחומריים המושכים אותו מטה אך בו זמנית גם את הכוחות להדמות מבחינת תכונותיו ומאפייניו לבוראו: אחדות ואהבה ללא תנאי.

האכילה מ'עץ הדעת טוב ורע' פתחה בפני האדם את יכולת הבחירה בין טוב ורע כמו גם את היכולת לתת פרשנות למציאות כטובה או כרעה. נפתחה בפני האדם האפשרות לקחת אחריות על מעשיו או להטיל אשמה על הסובבים אותו ועל היקום. בזאת למעשה יצא האדם מגן העדן התודעתי בו החוויה היא של טוב אינסופי.

בסוף פרשת 'בראשית' אנו מתוודעים לקיומו של נוח, אשר אביו בוחר עבורו את שמו ואת ייעודו: וַיְחִי-לֶמֶךְ...וַיּוֹלֶד, בֵּן. וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ" (ה, כח-כט). ניחום לפי היהדות הוא היפוך של מצב התודעה והמחשבה (מיגון לשמחה, מרע לטוב), הובלת שינוי.

בהמשך הפיסקה אנו מקבלים קדימון לפרשה הבאה: "וַיַּרְא ה', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה', כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ... מחשבתו של האל משתנה, הוא מתחרט על בריאת האדם ועל כן מחליט: "אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה... כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם" (ו,ה-ז). הפסוק האחרון בפרשת 'בראשית': וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' (ו,ח). בכוחו של נח למצוא חן, לנחם, לשנות  את החלטת האל (כי ניחמתי...) או לבחור להישאר באזור הנוחות.

 

גילוי כוחות חדשים

 

ההגדרה ל'אזור הנוחות' היא מצב מנטלי בו אדם מרגיש שליטה מלאה בסביבתו ובמעשיו, הוא חש נוחות וביטחון. 'אזור הנוחות' מהווה את סך הדברים שנוח לנו לעשות בעיקר כי התרגלנו לעשותם. שינוי כרוך ביציאה מהאזור הנוח והמוכר, ועל כן מביא עמו חוסר ודאות, חוסר נוחות, תחושת איום, חרדה ואף שיתוק. 'אזור הנוחות' הוא המקום בו אנו מרגישים מוגנים ובשליטה אך הוא עלול גם לצמצם אותנו מלהתנסות באתגרים חדשים שמצמיחים אותנו ולהימנע מהזדמנויות לפריצת דרך ולהתחדשות.

מחקרים מצביעים על כך שכשאנשים נדרשים לקבל החלטות הם נוטים לשמר את המצב הקיים המאופיין בפחות מאמץ מנטלי וחששות מאשר לעשות שינוי, גם אם המצב הקיים הרסני או לא מספיק טוב עבורם. יחד עם זאת מסתבר כי ממש כמו אימון של שריר, כאשר האדם מוכן "למתוח" את גבולותיו, כלומר יתנסה בשינויים קטנים בתחילה ושינויים יותר גדולים לאורך זמן - הוא יפתח מיומנויות חדשות, יחזק את בטחונו העצמי, יחזק את יכולתו להתמודד עם אתגרים גם בעתיד ובעיקר יגלה בעצמו כוחות חדשים שלא היה מודע לקיומם.

זאת ועוד, במחקר שנערך על ידי פרופ' ג'פרי כהן וד"ר פנינית רוסו-נצר עולה כי אנשים שבחרו לצאת מאזור הנוחות כדי לפעול למען הזולת; למשל הכניסו לחייהם התנדבות קבועה חדשה או החלו לעשות מעשה טוב שלא היו רגילים לעשות קודם לכן, דיווחו בנוסף גם על רגשות חיוביים יותר, אישור עצמי, תחושת אומץ, חיוניות ומסוגלות עצמית.

 

שבע מצוות נוח

 

"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיוַ" (ו,ט) - בניגוד לבני דורו אשר חומסים, פוגעים זה בזה ורומסים את החלשים, נוח מקפיד לפעול בצדק, לנהוג בתום לבב ובכך מעלתו הגדולה והבסיס להתפתחותו כאדם ראוי. על פי המדרש נוח הקפיד על שש מצוות שנצטווה בהם אדם הראשון: על עבודה זרה, ברכת ה', שפיכות דמים, גילוי עריות, גזל ועל הדינים. נוח הקפיד על מצוות אוניברסליות אלו שהן הבסיס להתפתחות האדם וליצירת חברה אנושית מתוקנת, ובהמשך קיבל אף את האיסור לאכול איבר מן החי, ועל כן נקראים איסורים אלה 'שבע מצוות בני נוח'.

מסביב לנוח בני האדם מושחתים והאל מחליט למחותם במבול. נוח מתבקש על ידו להכין תיבה אליה יכנסו הוא ובני משפחתו וכן זוגות - זוגות של בעלי חיים אשר יהוו את המשך הקיום. נוח פועל לפי ציווי האל ללא עוררין, הוא בונה בעמל כפיו תיבת ענק אשר בנייתה נמשכת 120 שנה. למרות פרק זמן ממושך זה, אין הכתוב מעיד כי נוח ניסה לומר זכות על בני דורו, לשוחח עמם ולנסות להזהירם או להשיבם מדרכם הרעה. נוח, ככל הנראה עושה את המירב כצדיק 'פרטי' אולם לא ממלא את היעוד שאביו ביקש עבורו - להוות מקור לשינוי עבור סביבתו.

 

שינוי תודעתי

 

הפרשה הבאה, פרשת לֶךְ-לְךָ, מעבירה מסר על השלב הבא בהתפתחותו של האדם, ומחדדת את הצורך  בשינוי, אקטיביזם, אומץ לצאת פשוטו כמשמעו מ'אזור הנוחות' ועשייה למען הכלל. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"(יב, א). הציווי הראשון שנצטווה בו הוא "לֶךְ לְךָ" – למה לְךָ? בחר לעשות שינוי מהותי בפנימיותך, אף אם מתבקש ממך ויתור על הרגיל והמוכר והליכה לעבר משהו חדש ולא ידוע.

השינוי הוא קודם כל תודעתי – שינוי תפיסה. הוא אינו יודע לאן מועדות פניו, הוא אפוף אי וודאות אף אם הוא מודע לכיוון הכללי אבל הוא אמיץ, מאמין ובוטח. זהו מסע אל הלא נודע מתוך הבנה עמוקה שהמקום בו הוא נמצא כעת, גם אם הוא נוח לכאורה בהיותו רגיל ומוכר, כבר אינו נכון ומתאים לו. הוא משאיר מאחוריו פיסת חיים על מנת להתחיל את מסעו שלו, תוך מימוש ייעודו ושליחותו בעולם.

על פי המדרש כבר בהיותו בן שלוש מבין אברם הילד כי לא יתכן שאלילים ופסלים מנהיגים את היקום וכי יש בורא לעולם. אברהם פועל מצעירותו על מנת להפיץ את תודעת האל האחד, תפיסה שהייתה מנוגדת לחלוטין להלך הרוח בתקופתו ולמעשיהם של אביו, משפחתו וקהילתו. אברהם, בניגוד לכל הקודמים לו, היה בעל רצון לעשות טוב ולהשפיע על המציאות בכללותה, לרומם את האנושות כולה.

 

מעבר לכאן ועכשיו

 

"וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (יד,יג), אברם מכונה על ידי בני דורו "עברי" ועל כך אומרים חז"ל שכינויו "עברי" כיוון ש"כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר" - אברהם אבינו היה שונה במהותו מכל אדם אחר כיוון "שהיה מתוקן להדריך כל העולם". נראה כי הכינוי "עברי" מתאר גם את יכולתו לראות מעבר לכאן ועכשיו, להאמין שכדי להתפתח ולהתקדם יש לעבור משלב אחד לשלב שני, ולהבין שלעיתים יש לוותר על העבר כדי לבנות עתיד טוב יותר.

אברם מסכן את חייו ופועל ללא היסוס על מנת להציל את לוט אחיינו. למרות ניצחונו כנגד ארבעה מלכים אינו מוכן לקחת לעצמו מאומה. עם שובו ממלחמה מסכנת חיים עבור זולתו, משנה האל את שמו: "לֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (יז, ה). שינוי השם הוא סמל לשינוי זהותו ושינוי גורלו; עזיבת הזהות האלילית הקודמת ומעבר לאמונה באל אחד, עשייה למען הזולת ומעבר מאדם הבוחן את מקומו לאדם שמצא את ייעודו ושליחותו בעולם כאב המון גויים.

לס בראון אמר -“כוון לירח, אפילו אם תחטיא, אתה תנחת בין הכוכבים”.

 

המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל

 

שבת שלום,

 

שרונה קדושאי בר-נס

M.A - יעוץ חינוכי- MBA ,  מינהל עסקים

יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי, הדרכת הורים

"רימון" מרכז מומחים לטיפול

[email protected]

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?