עתירה נגד ההפרדה המפלסית בצומת אורה: פגיעה קשה בנוף ייחודי

החברה להגנת הטבע וארגון "15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל", בשיתוף פעולה עם ארגון "מצילים את הרי ירושלים", הגישו בימים האחרונים, עתירה מנהלית, לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בה מבקשים לבטל את החלטת המועצה, בנוגע לשינויי תשתיות התחבורה, בצומת אורה בירושלים, שבחרה להתעלם מהמלצת וועדת המשנה לעררים, אשר קבעה כי יש צורך בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה ובבחינת חלופות נוספות.

עיקרי תכנית "הפרדה מפלסית צומת אורה", הם חפירת שתי מנהרות שבכל מנהרה כביש חד-סטרי, דו-נתיבי, ודרך חדשה, על פני הקרקע. לפי התכנית, במקטע הדרך שבין אוכף אורה, לבית החולים הדסה עין כרם, יהיו לא פחות משבעה(!) נתיבי רכב. לעומת זאת, הרכבת הקלה והאוטובוסים, ייאלצו להמשיך לחצות את הצומת באוכף אורה, שלוש פעמים, דבר שיתרום לעיכוב משמעותי ולהארכת זמן הנסיעה בתחבורה הציבורית.

מדובר בפרויקט גדל מימדים ורחב היקף, שעלותו גבוהה במיוחד (כ - 600 מיליון שקל, על פי הערכה ראשונית, של היזם). הפרויקט ממוקם בהרי ירושלים ובמבואות דרום מערב העיר, מעל הכפר עין כרם,  אזור בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה. לפרויקט השפעות מהותיות ונרחבות על הסביבה, הטבע, הנוף הייחודי, אתרי מורשת והיסטוריה יוצאי דופן וייחודיים.

בעתירה נטען כי מדובר בתכנית בעלת השלכות מרחיקות לכת, על הטבע והסביבה במרחב, אך למרות זאת לא נערך לתכנית תסקיר השפעה על הסביבה, כמתחייב על פי החוק, שבמסגרתו אמורות היו להיבחן חלופות תכנוניות נוספות, שפגיעתן בסביבה פחותה ושנותנות ערך אמיתי לנוסעי התחבורה הציבורית ומעודדות אותה.

לטענת העותרות, החלטת המועצה הארצית, מהווה תקדים חריג ובעייתי, זאת לאחר שוועדת המשנה לעררים, של המועצה הארצית, קבעה באופן חד משמעי, כי היה צורך במקרה זה, בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה ובבחינת חלופות נוספות. החלטה זו, נהפכה על ידי המועצה הארצית, ללא דיון מעמיק בהשלכות התכנית, על כלל המרחב, בין היתר נוכח הרחבה אפשרית של הדרך, לאזורים רגישים נוספים.

בעתירה נטען כי המנהרות המוצעות בתכנית, יהיו במידה רבה "מנהרות לשום מקום", מאחר והן מחליפות שני צירי תנועה בלבד ואינן פותרות את חציית מסילת הרכבת הקלה, על ידי כלי רכב. כמו כן, התכנית תגרום לחיסול יער נטוע, איכותי ומשמעותי, בשטח של כ-18 דונם, וזו פגיעה בלתי הפיכה בטבע ובנוף.

לטענת הארגונים העותרים, הפרויקט יביא להגברת השימוש ברכב פרטי ולמשיכתו לכביש זה, ורק יעצים את הפערים, בין נוסעי הרכב הפרטי, לבין נוסעי התחבורה הציבורית (אוטובוסים ורכבת הקלה) וייצור עומסי תנועה גדולים יותר באזור.

עוד נטען בעתירה, כי מדובר בתכנון פסול ב"שיטת הסלאמי", לכאורה, של כביש הטבעת המערבית, תוך קיטוע קטע כביש לתכניות שונות, באופן שאינו מאפשר בחינה כוללת של סך ההשפעות הסביבתיות והתחבורתיות של הפרויקט, תוך פגיעה בזכותו של הציבור, המעוגנת בחוק התכנון והבניה, להשתתף בהליך התכנוני, בשקיפות מלאה. נושא שאליו התייחסה ועדת הערר, שכאמור החלטתה נהפכה על ידי המועצה הארצית. 

על פי החברה להגנת הטבע וארגון 15 דקות ומצילים את הרי ירושלים, הליך התכנון שהתקיים בעניינה של התכנית, היה רצוף פגמים מהותיים, שדי בכל אחד מהם, כשלעצמו, כדי להביא לביטול ההחלטות שהביאו לאישור התכנית, ועל אחת כמה וכמה, בהצטברם יחדיו.

עדיין לא הוגשה תגובת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לעתירה.