הזמנה לקינון
בעקבות פניות של קוראים שהתעניינו בהצבת תיבת קינון לירגזי היפהפה ובעל הקול הנעים, הנה כמה המלצות שישכנעו את זוג הירגזים לבחור בתיבה שלכם למקום הקינון הבא שלהם
לפני כשנתיים וחצי פרסמתי כאן את הכתבה שזכתה לכותרת: "איך לאמץ ירגזי". עיקרה של אותה רשימה נסוב אז על הדרך שבה ניתן "להזמין" זוג ירגזים לקנן בתיבת קינון, שאת הוראות התקנתה הבהרתי ברשימה. ואכן, לאחר פרסום הרשימה, התקשר אלי אחד מהקוראים, אדם חביב ביותר, בירך אותי על הרעיון וסיפר כי החליט לאמץ אותו ולבנות יחד עם הנכד שלו את תיבת הקינון, שלב אחר שלב, לפי ההוראות.
התיבה הוקמה אך באותה שנה לא היה אף זוג ירגזים שבחר את המקום כדי לבנות בו את הקן ולגדל בו את גוזליו.
מאז פרסום אותה כתבה ועד לימים אלה ממש, חזרתי וקיבלתי פניות מקוראים שהתעניינו איך וכיצד הם יכולים להתקין או לרכוש תיבת קינון שכזו הן לציפור השיר הקטנה הזו וגם לציפורים אחרות.
אחרי שהבנתי שיש קוראים המתעניינים בדרך בה ניתן "להזמין" ציפור לקנן בתיבת הקינון, ובמיוחד ירגזי, החלטתי לחזור ולהציג את הציפור היפיפייה הזו בפניכם ולהצביע על מקורות אפשריים לרכישת תיבת קינון מתאימה וגם מתקני האכלה לצופיות ולציפורי שיר אחרות.
פתח כניסה צר
בשטחים החקלאיים מותקנות כיום תיבות קינון, גדולות ומגושמות יותר ובעלות פתח כניסה רחב, המיועדות לתנשמות. אלה מתנחלות בהן ודואגות "לנקות" את השדות החקלאיים מנברנים ועכברי שדה למיניהם. אך התיבה שאנו מכינים לירגזי היא שונה במעט.
תיבת קינון לירגזים היא קטנת מידות ובעלת פתח כניסה לתיבה שהוא קטן במיוחד. שכן הירגזי היא ציפור שיר קטנת ממדים, בדומה לחוחית, והיא תרה אחר מקום שאליו יש כניסה צרה במיוחד ומוסתרת, אשר לא תאפשר כניסה של ציפורים אחרות, גדולות ממנה, כמו הדרורים, שללא ספק היו חומדים תיבה מוכנה שכזו.
מידת פתח הכניסה העגול של תיבת קינון לירגזים היא בקוטר של 32 מילימטר – לא יותר! לפתח הזה לא יוכל להשתחל דרור ובוודאי שלא ציפור גדולה יותר כמו בולבול. מרבית ציפורי השיר האחרות, כמו הירקון או הגיבתון או הפרוש, מעדיפים מזלג ענפים כדי להקים בו את הקן שלהם ולכן לא יתעניינו בתיבה מסוג זה.
תיבת קינון מוכנה ניתן לרכוש בחנויות למוצרי גינון במחיר של כ-80 שקלים. ניתן לרכוש שם גם מתקני האכלה שונים כולל הוראות הכנה של התמיסה המתוקה. ניתן גם למצוא בכתבה שפירסמתי בעבר הוראות הכנה להכנת תיבת קינון בשיטת "עשה זאת בעצמך". (חפשו את הכתבה באתר של "בקיצור" תחת הכותרת "איך לאמץ ירגזי").
מיקום מתאים
כאמור, רכישת או בניית תיבת קינון והצבתה בסמוך לביתכם, איננה מבטיחה שזוג ירגזים אכן יחמוד אותה ויבחר דווקא בה כמקום מועדף עליו לבנית קנו. הנה אני, עבדכם הנאמן, בניתי תיבה שכזו כבר לפני כשלוש שנים והצבתי אותה במקומות שונים סביב ביתי ולמרות שראיתי בעיני פעמים אחדות ירגזי בסביבתה, עד היום לא התנחל בה כל זוג ירגזים.
בעבר, כאשר הייתי מורה לטבע בקיבוץ, הצבתי בכניסה לביתי תיבת קינון שבניתי, ולמרבה השמחה שלי ושל תלמידיי, זוג ירגזים מיהר להתנחל בה.
אני מניח, שמה שמונע את הירגזים מלהיכנס הפעם לתיבת הקינון, זו הימצאותם של חתולים אחדים סביב הבית. הללו, אכן מהווים איום של ממש הן על הירגזים ובוודאי על גוזליהם, סיבה מספקת כדי להימנע מלנצל את המקום שהוכן לכבודם.
לעיתים, ההצלחה של הזמנת ציפורים היא מובטחת. למשל, אם נתקין במקום מוגן (מחתולים) מתקן הזנה במי סוכר לצופיות – סביר שהן תופענה, אבל בהזמנת ירגזים לתיבת קינון לא מובטחת הצלחה. מנגד הירגזים אכן מצויים ללא ספק בסביבתנו וראוי שנלמד להכירם ולהכיר את אורחות חייהם.
תפוצה נרחבת
הירגזי המצוי הוא בין היפים שבציפורי השיר היציבות בארצנו. זוהי ציפור שיר קטנה הבולטת לא רק ביפי צבעיה אלא גם בשירתה הנעימה והמסתלסלת. למשפחת הירגזים שלל מינים שכולם מצטיינים ביופיים.
עוזי פז ויוסי אשבול כותבים במדריך המצולם שלהם לציפורי ישראל: "לזכר ראש שחור בוהק ולחיים לבנות. סינר שחור עוטה את הסנטר והגרון ופס שחור צר נמשך דרך הצוואר וחוצה את החזה והבטן הצהובים – זהובים. הגב – ירקרק זיתני. אברות הכנף – שחורות ושוליהן לבנים. הזנב אפור שחור. הנקבה דומה לזכר אך צבעיה עמומים יותר, בעיקר בראש ובגרון. אין כמעט הבדל בניצוי בין עונות השנה. הצעיר דומה לנקבה אך צבעיו עמומים עוד יותר. אורך הגוף כ- 13.5 ס"מ. המשקל כ- 16 גרם. המקור קצר, מחודד וחזק. פיסת הרגל חזקה למדי. הכנפיים – קצרות ומעוגלות. הזנב – רבוע".
כללית מוגדר הירגזי כבעל כנף פלאו-ארקטי. הוא שוכן בחלקים נרחבים של אירופה וכן במזרח התיכון מטורקיה, דרך סוריה ועבר הירדן, ותפוצתו ממשיכה מזרחה דרך עירק ואירן ומגיעה עד ליפן.
באזורים הים תיכוניים של ארצנו נוכל להיתקל בירגזי המצוי במשך כל השנה והוא היחיד המצוי בארץ בתפוצה הרחבה הזו. עם זאת, בהר החרמון מצוי ירגזי נוסף ושמו – ירגזי החרמון. כיפתו שחורה אפרפרה והסינר השחור שלחזהו גדול ובולט יותר משל הירגזי המצוי.
לעיתים רחוקות נוכל להיתקל בחורף בירגזי אירופי – הירגזי השחור. ואילו לאזור החרמון יכול להגיע בחורף ירגזי נוסף, יפה צבעים בשם – הירגזי הכחול, שהבולט שבצבעיו הוא אכן הצבע התכול הצובע את מירב גבו וכנפיו.
מלבד הירגזים הללו מצויים במרחבי אירופה בני מין נוספים וביניהם הירגזי המצויץ שכשמו הוא בעל ציצית לראשו וכן – ירגזי ההרים.
תפריט עונתי
הירגזי המצוי אצלנו הוא יציב ומאכלס את כל החבלים הים תיכוניים של הארץ. נמצא אותו בכל מקום, בכפר ובעיר, בחורשים ובמטעים, בקרבת משכנות האדם ובמרחבי הטבע. זוהי ציפור זריזה וקלת תנועה למרות שעקב כנפיה הקצרות היא מעופפת למרחקים קצרים בלבד.
במשך היום הירגזי מעופף מענף לענף בין העצים או בין השיחים כשהוא תר אחרי מזונו שרוב רובו – חרקים וזחלים שונים. יש לו מיומנות ייחודית – הוא יכול לתלות את עצמו בעזרת רגליו החזקות על הענף מכל צדדיו, מלמעלה ומלמטה, ולבדוק היטב כולל במסתר קליפתו, האם נמצאים שם חרקים, זחלים או ביציהם שיכולים להפוך לסעודה.
לצד רגליהם החזקות מצוידים הירגזים גם במקור חזק, בתוכו מצויה לשון המצוידת בקרסים שבעזרתה הם שולפים את החרקים הקטנים מסדקי העצים.
בעונת החורף, כאשר מתמעטים החרקים, ניזונים הירגזים בעיקר מזרעים והם מעדיפים זרעים שמנוניים המספקים יותר אנרגיה.
כאשר מזג האוויר מקשה על מציאת מזון בטבע, לא מהססים הירגזים להתקרב בזהירות רבה למשכנות האדם כדי לתור אחרי שאריות מזון כמו פרורי גבינה, פירורי לחם, ואף בפירות ובירקות לא יבחלו.
קינון מוקדם
פעילותם של הירגזים גוברת, כמצופה, בעונת הקינון והדגירה. זו מתחילה מוקדם, כבר בחודש פברואר ועד תקופת האביב הם ישלימו שני מחזורי דגירה. לעיתים יתווסף גם מחזור דגירה נוסף, שלישי במספר, בעונת הסתיו.
כל מחזור קינון כולל את בניית הקן, ההטלה, הדגירה וגידול הגוזלים עד לעזיבת הקן ולאחריה, והוא נמשך 7-8 שבועות.
כשבוע או יותר מוקדשים לבניית הקן. לצורך מיקום ובניית הקן הירגזי מחפש מקומות מסתור אפלוליים. הוא יכול לבחור גזרי עצים מבוקעים וחלולים כמו גזעי עצי זית. יתכן שיתור אחרי נקיק סלע או מקבץ צינורות זרוק, מרזבי בתים או ערמת פסולת ובה שאריות פחים וצינורות. הוא יקפיד על כניסה צרה ואפלולית למקום בו יבחר למקם את הקן כדי להבטיח עצמו מפני טורפים למיניהם. ואכן, גם הפתח הצר לתיבת הקינון יותיר אותה מואפלת מבפנים.
משנמצא המקום בטבע, תחל מלאכת הבניה. כחומר יסוד מעדיפים הירגזים טחבים למיניהם. לאחר מכן ירפדו את הקן בנוצות, שערות וצמר למיניו. את הקן בונה בעיקר הנקבה והזכר מלווה אותה במעוף. כאשר הנקבה בבניה עצמה ממקם עצמו הזכר על ענף בקרבת מקום, שם ישיר את שיריו בהם יכריז על המקום כתחום הקינון שלו.
מחזור ההטלה
לאחר הכנת הקן, תטיל הנקבה בקן 5-7 ביצים ומתחילה בדגירה בדרך כלל אחרי הטלת הביצה השלישית. משך ההטלה ותחילת הדגירה – כשבוע נוסף או מעט יותר. משך הדגירה – כשבועיים.
כמו ליתר הדוגרים במקומות אפלים, צבע הביצים המוטלות הוא בעיקרו לבן נקוד בנקודות אדמדמות זעירות. עיקר הדגירה נעשית על ידי הנקבה והזכר יחליף אותה שלא לעיתים מזומנות. עיקר תפקידו אז הוא הטיפול והאכלת הדוגרת.
לאחר דגירה של כשבועיים בוקעים הגוזלים ברווח של שעות אחדות בן גוזל למשנהו. בבקיעתם עיניהם עצומות וגוון עורם שחרחר והוא עוטה פלומה דלילה.
פתח הלוע של הגוזלים גדול והוא מוקף בקרום צהוב הבולט בחשיכה ועוזר להורים לזהות את מקום הלוע.
שני ההורים משתתפים בהאכלת הגוזלים בחרקים ובזחלים. מרבית ההאכלה מתבצעת בשעות הבוקר במרווחים של 2-4 דקות בין כל האכלה. תוך 8-9 ימים יצמחו הגוזלים נוצות. צבעי נוצות הצעירים דומים לאלה של האם אך חיוורים יותר. זאת עד לנשירת הקיץ וצמיחת הנוצות החדשות.
הראשונים לעזוב את הקן הם הראשונים שבקעו, אך גם בעזיבתם לא יתרחקו ממקום הקן. גם לאחר עזיבת הקן דואגים ההורים להזנת הצעירים כשבועיים נוספים ובכך מושלם מחזור ההטלה כולו, שבסיומו הגוזלים ייפרדו לגמרי מהוריהם.
לאחר העזיבה עשויים ההורים להתחיל במחזור דגירה נוסף אי שם בחודש אפריל וזה יימשך עד יוני.
אם הדגירה בקן הראשון הייתה מוצלחת וללא בעיות מצד מתנכלים או אויבים, הם עשויים לחזור ולהכשיר את אותו הקן למחזור דגירה נוסף. במקרים אחרים יתורו אחר מקום מתאים לבניית קן נוסף. חלק מן הזוגות יחזרו ויבצעו מחזור דגירה נוסף גם בסתיו בחודשים אוקטובר-נובמבר.
החלפת נוצות
לאחר סיום מחזור הדגירה הנוסף, בקיץ, יגיע זמן נשירת הנוצות והחלפתן. זוהי תקופה בה מרבים הירגזים להסתתר מעין כל. זוהי גם התקופה בה מקבלים הצעירים את צבעי המבוגרים.
למרות התטולה הגבוהה ומספר הדגירות הרב, לא ניכרת עלייה באוכלוסיית הירגזים כמו שהיא ניכרת ובולטת עד מאוד, למשל, אצל המיינות, למרות שאצל האחרונות מספר הביצים בכל תטולה קטן יותר משמעותית.
כנראה, שלירגזים אויבים טבעיים רבים יותר והם רגישים יותר לפגעי הטבע. לעיתים חורף גשום וקר גורם למות ירגזים רבים, גם בעת הדגירה. ירגזים רבים נטרפים ככל הנראה על ידי חתולים או עופות דורסים. ירגזים רבים כלל אינם זוכים להגיע לבגרות ונטרפים בעודם צעירים.
וזו הסיבה מדוע אנחנו יכולים "להזמין" ירגזים דווקא לדגור בתיבות קינון מוכנות, ולא ציפורים אחרות. ככל שזוג הירגזים ימצא את תיבת הקינון שבנינו בטוחה לקינון, הן מבחינת פתח הכניסה והן מבחינת המיקום המוגן והאפלולי, אזי הוא יקנן ואנו נוכל לעקוב אחרי התנהגות בני הזוג, ליהנות מיופיים ומן הדרך שבה דואג זוג ההורים לגדל את הדור הבא.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
צילומים: גיל שעני
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?