הצמחים הכי ארצישראלים

למרות גודלה הזעיר של ארצנו יש בה לפחות 150 מינים של צמחים אשר בחרו בה כמקום היחיד בעולם שבו יגדלו ויצמחו

"זמן רב מאוד לפני שקיבל אברהם אבינו את 'פקודת המבצע' המפורסמת – "לך לך מארצך וממולדתך... אל הארץ אשר אראך", זמן רב מאוד לפני שאיש המערות בחר למגוריו את המערה בנחל עמוד, כבר הייתה ארץ ישראל לארץ הבחירה לעשרות ומאות מיני צמחים... כוונתנו לצמחים הנקראים בלשון המדע – 'אנדמים', או בלשון פשוטה יותר – אלה אשר ארץ ישראל היא ביתם הבלעדי ומחוצה לה אינם מצויים בשום מקום אחר בעולם... תנו דעתכם – יש 150 מיני צמחים שהארץ הזו הקטנה שלנו טובה בעיניהם מכל שאר הארצות שבעולם!", כך כתב חתן פרס ישראל, עזריה אלון, בפתח ספרו "77 שיחות על טבע".

אז מה יש בה, בארץ הקטנה שלנו, שצמחים כה רבים מעדיפים לדור אך ורק בה מכל מקום אחר בעולם? מה יש בשטח הזעיר, שמשתרע מנהר הירדן ועד חופי הים התיכון, שגורם לכך שמספר מיני הצמחים הצומחים בו עולה לאין שיעור על מספר הצמחים בשטח הנרחב של בריטניה הגדולה, שארץ ישראל כולה נכנסת בה 22 פעמים !

ברור לכולנו שתנאי הגידול השוררים בארצנו, במיוחד בתקופת הקיץ השחון, אינם מקלים, בלשון המעטה, לא על הצומח ולא על החי. ובכל זאת, עושר הצמחייה שהשטח הזה מכיל נאמד ב- 2600-2800 מיני צמחים שונים. מסתבר שזה קשור ישירות למיקומה הגיאוגרפי של ארץ ישראל.

גשר בין יבשות

בפינה המזרחית של מתחם "כפר דוד" בירושלים, במרחק קצר מהיציאה לכיוון העיר העתיקה, תוכלו לראות את דגם מוכסף של כדור הארץ הניצב על משטח אבן שעליו חקוקה מפה.

זו מפה מאוד מפורסמת, הנקראת "מפת התלתן" של היינריך בנטין משנת 1581, על שום "שלושת עליה" הנראים כעלי תלתן. העלה הצפון מערבי מסמל את אירופה. העלה הצפון מזרחי מסמל את אסיה ואילו העלה הדרומי מסמל את אפריקה. בקצה בקצה בשוליה הפינתיים התחתונים של המפה מופיע קצה של יבשת נוספת – אמריקה, שנתגלתה אז לא מכבר, אבל קצה זה ממש זניח במפה.

שלושת עלי התלתן, כלומר, שלושת היבשות, נפגשות יחדיו במקום אחד מרכזי המופיע שם בשמו והוא לא אחר מאשר – ירושלים. כך נתפס העולם לפני כ-500 שנה. ירושלים, היא מרכז העולם שבו נפגשות שלושת היבשות.

במרוצת השנים שחלפו מאז הסתבר, כי לתיאור הגיאוגרפי של שלושת היבשות שמופיע במפת התלתן הזו אין כל קשר למציאות, ומבנה היבשות שנמצאות על כדור הארץ נראה לגמרי אחרת, אבל העיקרון החשוב של מפת התלתן, אשר יש בו יותר משמץ של אמת עובדתית הוא, שאכן, ארץ ישראל שוכנת בנקודת מפגש בין שלושת יבשות, ועובדה זו גורמת לכך שיש בה אזורי אקלים שונים: כאלה המושפעים מאירופה, כאלה המושפעים מאפריקה וכאלה המושפעים מאסיה.

למעשה, ארץ ישראל משמשת כגשר בין שלושת היבשות. עובדה זו השפיעה עמוקות לא רק על הצומח ועל החי, אלא גם על המאורעות ההיסטוריים שידעה ארץ ישראל, על מאבקי השליטה שניהלו האימפריות האזוריות ברצועה הצרה שבין הנהר לים, אשר הייתה דרך מעבר בין אסיה ואירופה לאפריקה, והיוותה ראש גשר חשוב לפיתוח של מסחר בין אירופה לבין הודו והמזרח הרחוק.

ארבעה אזורי אקלים

לנו, החיים באזור שפלת יהודה, מוכר האקלים הים תיכוני. דרומה מאיתנו,  בדרום הארץ ובמדבר הנגב, שורר האקלים המדברי, וזו רק ההתחלה. הנה טבלה המשווה בין אזורי האקלים השונים בשטח ארץ ישראל.

לעומת בריטניה הגדולה שבה שורר אקלים אחיד ואחד בלבד, האקלים הממוזג, שמתאים ונוח למגוון צמחים ועצים, הרי שאצלנו, באזורים שונים, לעיתים כמעט זניחים בשטחם, כמו לדוגמא אזור עין גדי ושולי מדבר יהודה, שוררים תנאים ייחודיים המהווים כר פורה לצמיחת זנים ייחודיים לאזורים הללו.

רק אצלנו

התנאים הייחודיים של אזורי האקלים השונים בארצנו יוצרים את העושר הגדול של הצמחייה, ומהווים כר נרחב ופורה להתפתחות צמחיה הגדלה רק בארצנו – ובשפה המקצועית "צמחייה אנדמית". 

צמח אנדמי (וכך גם בעל חיים) גדל אך ורק במקום מוגדר אחד ולא יימצא בשום מקום אחר בעולם. על פי הגדרה זו גדלים בארץ 150 צמחים שהם אנדמיים לישראל בלבד וביניהם צמחים ופרחים יפהפיים הגדלים רק אצלנו וחלקם אף גדלים רק באזורים מסוימים בארצנו, ועלינו מוטלת החובה לשמור עליהם ולמנוע את היעלמותם.

הרי לפניכם רשימה קטנה מתוך 150 המינים וביניהם – שמונה פרחי אירוס יפהפיים האנדמיים לארצנו בלבד.

אירוסים: אירוס ארץ ישראל, אירוס הארגמן (בחולות השרון), אירוס הגלבוע (בהר הגלבוע ובצפון השומרון), אירוס החרמון (באזור הר החרמון), אירוס הסרגל, אירוס טוביה (על שם מגלהו, הבוטניקאי טוביה קושניר ז"ל, שנהרג בשיירת הל"ה, אירוס נצרתי (בהרי נצרת), אירוס שחום.

ועוד צמחים אנדמיים: אשל הנגב, חבצלת הנגב, לשון שור נגבית, אוכם מדברי, בקיה שעירה, דונגית ארץ ישראלית, חומעת האווירון, מרסיה יפהפייה, קדד בירותי, תורמוס ארץ ישראלי. (ברשימה צויין קדד אחד, אך גדלים אצלנו – ורק אצלנו – מיני קדד רבים).

כך מתאר זאת עזריה אלון: " איננו יכולים להתחרות באיים נידחים באוקיינוס השקט, שיש להם סוגים אנדמיים ואפילו משפחות אנדמיות. שאין כדוגמתם בשום מקום אחר. אנחנו מסתפקים במינים. אבל מעניין לדעת כי – 150 המינים המיוחדים לארץ אינם מחולקים לפי 'הצדק'. חמישה סוגים של צמחים מונים כל אחד 6 מינים אנדמיים ויותר, ועל כולם עולה הסוג – קדד. 12 מינים אנדמיים מתוך 44 מינים יש לסוג זה בארץ".

אם החיטה

דוגמא נוספת לייחודיות של אזור ארץ ישראל מבחינה בוטנית ולחשיבות שלה לעולם הצמחים ניתן ללמוד מהאופן שבו התגלתה "אם החיטה", אשר היא המקור ממנו צמח אחד המקורות החשובים ביותר להזנה עבור האדם.

בשנת 1906 גילה החוקר, הבוטנאי אהרון אהרונסון, צמח עשבוני ייחודי ואנדמי לארץ ישראל. אהרונסון הוא בן המושבה זכרון יעקב, וידוע לרבים מפעילותו למען הבריטים במסגרת מחתרת ניל"י, שפעלה נגד השלטון הטורקי בארץ במהלך מלחמת העולם הראשונה. אחותו היא שרה אהרונסון אשר התפרסמה בספר הבלתי נשכח של דבורה עומר "שרה – גיבורת ניל"י".

הצמח החדש שגילה אהרונסון הסעיר את עולם הבוטניקה, לאחר שהסתבר כי מדובר ב"אם החיטה", חיטת הבר הקדומה ביותר, ממנה התפתח צמח החיטה המשובחת, שבמרוצת השנים הפכה למקור המזון הראשון במעלה לכלל האנושות.

גילוי אם החיטה בשדות ראש פינה שבגליל, דווקא כאן, בארץ ישראל, זיכה את אהרון אהרונסון בשם עולמי ובמקביל חשף את החשיבות של ארץ ישראל להתפתחות של החקלאות העולמית.

אך זו לא הייתה תגליתו היחידה של אהרונסון. באותה שנה, 1906, הוא גילה בחוף השרון צמח נוסף שאותו כינה בשם הלטיני "רומקס רוטשילדיאנוס", ובכך כיבד, כמובן, את הברון אדמונד דה רוטשילד, שהקים את המושבה שבה גדל אהרונסון וזכה לכינוי "הנדיב הידוע".

צמח אנדמי זה, זכה לשם עברי "חומעת האווירון", בעבור הדמיון של פירותיו לאווירון. הוא היה נפוץ בעבר בשרון לאורך מישור החוף, אך עם הפיתוח המואץ של רצועת החוף הוא נעלם כמעט לגמרי וכיום הוא קיים רק באיים ספורים בשמורת נחל פולג.

שום תל אביב

כדי למצוא צמחים אנדמיים אין צורך להרחיק להרי הצפון או למדבריות הנגב, הם קיימים גם במרחב של תל אביב.

הראשון שבהם הוא – שום תל אביב. זהו צמח אנדמי לאזור תל אביב וניתן לגלות אותו על גבעות הכורכר, החול והחמרה באזור העיר הגדולה. הוא פורח באביב בראש עמוד תפרחת בפרחים קטנים רבים בצבע ארגמן.

הצמח השני הוא – מקור חסידה תל אביבי. גם הוא פורח באביב וכותרתו דומה לזו של מקור החסידה הגדול אך היא מכוסה בזיפים קצרים.

אשל אברהם

מי שירחיק אל הנגב ימצא שם שטחי גידול נרחבים של צמחים אנדמיים. שם נמצא את שפע של חבצלת הנגב – צמח פקעת הפורח בחולות הנגב בתחילת החורף. לעומת זאת, נמצא שם גם את "לשון הפר הנגבית", צמח בעל פרח כחול וגדול, הצומח באזור מישור ימין במרכז הנגב והתגלה בשנות ה-90 על ידי הבוטנאי אבינועם דנין המוגדר כצמח הנדיר ביותר ארץ ישראל.

בנגב קיימים גם העצים האנדמיים, אשר הידוע בהם הוא האשל. זהו העץ שתחתיו אירח אברהם אבינו את שלושת המלאכים שבאו לבשר לו את בשורת לידתו הצפויה של בנו יצחק. משפחת האשלים מונה ברחבי העולם כ- 60 מינים וחלקם צומחים בארץ ואף ייחודיים לה.

לא לחינם מספר התנ"ך על האשל שנטע אברהם בבאר שבע, סמל לקשר שלו למקום. לכל מיני האשל מערכות שורשים עמוקות במגמה להגיע עד למקורות מי התהום. האשל הוא אחד העצים היחידים המסוגל לגדול ולהתפתח בתנאי יובש ומליחות קשים, תוך ניצול אגלי הטל של צינת הבוקר. אחד מהאשלים הגדלים בנגב הוא אשל הנגב האנדמי לנגב ונחשב נדיר המיוחד.

שומרים על הצומח

אם כן, הצומח בארצנו מתאפיין בגיוון רב, בשל אזורי האקלים השונים בארץ ישראל. צורות הצומח הנפוצות ביותר בארץ הן החורש הים תיכוני, כולנו מכירים כמובן את העצים האופייניים לאזור זה: הזית, האלון והאלה, החרוב והתאנה, השקד והקטלב, הלבנה הרפואי והעוזרר, וכן, כמובן את האורנים המחטניים למיניהם  שיערותיהם פרושים על פני כל המרחב הים תיכוני.

לצד העצים פורחים בארץ, במיוחד בעונת החורף, ישנם פרחים רבים כמו הכלנית שנבחרה לפרח הלאומי שלנו, הרקפת, הנרקיס, הצבעוני והתורמוס ועוד רבים רבים.

אכן, נתברכה ארצנו במיני צמחים, פרחים ועצים שחלקם ייחודיים לנו ואך ורק לנו, סיבה טובה כדי להמשיך ולשמור עליהם מכל משמר.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

[email protected]