לכל אחת ואחד יש יציאת מצרים אישית
'יציאת מצרים' מהווה סיפור לאומי אך גם תהליך התפתחות אישי שכל אדם, בכל דור, יידרש לו שוב ושוב לאורך מסע חייו
ספר 'שמות', השני מבין חמשת חומשי תורה, פותח תקופה חדשה; החל בעבדותם של בני ישראל וכלה בגאולתם, יציאתם לחירות והבנייתם כעם המקבל עליו תורה. ששת הפרשות הראשונות של ספר 'שמות', אליהן אנו נחשפים בתקופה זו, מכונות בלשון הקבלה "שובבים" - ראשי התיבות שמות, וארא, בוא, בשלח, יתרו, משפטים. יש הרואים בתקופה זו, במהלכה נקראות הפרשות הללו, זמן לתיקון הנפש; 'שובב' הינו מצב תודעתי של חוסר אחריות וסטיה מהדרך, אולם המילה 'שובב' מכילה בתוכה גם את השורש ש.ו.ב שמשמעו חזור, ולחילופין ניתן להבינו גם במובן של שוב ושוב, כלומר עוד פעם.
סיפור יציאת מצרים בעבר ובהווה
ספר 'שמות' מתחיל בתיאור מצב קשה ולא מוכר: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (א,ח) - בימי חייו, האדם יקלע לא פעם לסיטואציות מורכבות, חדשות ולא מוכרות. סיפור 'יציאת מצרים' על כל מרכיביו – עבדותם, גאולתם ומסעם של בני ישראל במדבר עד להתגבשותם כעם והגעתם לארץ המובטחת - אינו רק סיפור על מה שהיה אלא משל על מסעו של האדם בהווה, אשר ממנו ניתן לשאוב מידע ולקבל כלים כיצד להתמודד עם מצבים לוחצים וצרים; כיצד לצאת ממצבי 'מצרים' האישיים של כל אחד ואחת ולשוב פנימה אל חוכמת הלב.
'מצרים' הם הגבולות והמגבלות שהצבנו לעצמנו, המיצרים והמעצורים שקיימים בנפש האדם, הגורמים לו להיות כעבד להם; בין אם זו מציאות שלילית המשתקפת מבעד לעיניו ובין אם זה הרגלים רעים או דפוסי התנהגות הרסניים שסיגל לאורך חייו. המאבק המתחולל בין פרעה ומשה מסמל את המאבקים המתקיימים תדיר בין חלקי הנפש; פרעה מייצג את מה שמפריע לאדם לפעול על מנת להתפתח ולהשתנות, את האגו הנוקשות והפחד, ואילו משה מייצג את הכוחות הפועלים כדי למשות את האדם ממצבו הנוכחי, מהתבניות והתפיסות המעכבות אותו.
קולו של האל בסיפור 'יציאת מצרים' מסמל את הקול הפנימי של האדם הקורא לו להתעלות מעל קשיי היום-יום, להתגבר על ההרגלים הרעים והדפוסים המזיקים ולצאת מאזור הנוחות אל הארץ המובטחת. בני ישראל משקפים את התכונות הקיימות באדם – לעיתים הן הספקות והפחדים, ההסתכלות אחורה והמרמור, חוסר האמונה וחוסר הבטחון העצמי, פאסיביות והטלת האחריות על מישהו אחר ולעיתים הם מייצגים את היוזמה, לקיחת האחריות, הכרת הטוב, השימחה, נדיבות הלב והחמלה.
כאשר האדם מתעלם מהקול הפנימי או לא קשוב לעצמו "מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (ו,ט) או כאשר הוא חושש לשנות ולפעול, לא פעם הוא נאלץ להתחיל תהליך התפתחות בעקבות אתגרים וקשיים או אירועים חיצוניים המתרחשים - הנחווים על ידו ממש כמכות. לא בכדי נאמר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים" - 'יציאת מצרים' הינה תהליך שכל אדם יידרש לו שוב ושוב במהלך חייו.
התפתחות ולמידה ספירלית
פרופ' ג'רום ברונר, חוקר עולמי באוניברסיטאות הרווארד ואוקספורד, הוא ממובילי החוקרים והוגי הדעות המתמחים בהיבטים הפסיכולוגיים של תהליכי למידה ומחשבת החינוך. 'למידה ספירלית', כפי שהציג אותה ברונר, היא גישה בה הלומד נפגש עם התוכן מספר פעמים - באופנים שונים ובהקשרים חדשים - ועל כן מתבצעת מעין חזרה על נושאים שנלמדו בעבר, אך בכל פעם ישנה העמקה גדולה יותר והתקדמות נוספת, בהתאם לבשלותו וניסיונו של הלומד.
הלמידה משלבת בין למידה אינטואיטיבית - כלומר למידה שמתרחשת תוך כדי ניסוי וטעיה של הפרט, אשר מבין שטעויות הן חלק מתהליך הלמידה שלו, ולכן אינו חושש לשגות - יחד עם למידה אנליטית, כלומר הבנת הכללים והתקדמות צעד אחר צעד. בין מחזורי הלימוד, הלומד מבסס את התוכן שנלמד באמצעות תרגול, למידה מטעויות ואימונים וכך הוא מגיע לסבב הבא מוכן יותר. הלמידה היא ספירלית, כיוון שנדרש להשלים תהליך התפתחות מלא ועגול, וגם עולה כלפי מעלה כדי לציין את ההתקדמות הישירה והמעבר לשלב גבוה יותר.
הספירלה היא למעשה תיאור גרפי של תהליך הלמידה, והיא משקפת באותו האופן גם את תהליך הלמידה ההתפתחותי שאדם חווה לאורך מסע חייו בדרכו לצמיחה, התפתחות והתמרה (שינוי). נקודת המוצא בספירלת ההתפתחות היא שכל התנסות באה ללמד אותנו משהו, כלומר לכל אתגר יש תכלית מבחינת ההתפתחות האישית של האדם. ככל שהאדם מתמודד עם אתגריו, מעבד אותם, לומד ומוכן להשתנות ולהיות טוב יותר הוא עולה שלב במעלה הספירלה. אירועים שהיוו בעבר טריגרים לתגובות קיצוניות כגון גאוה/ כעס / בושה / אשמה או/ו חרדה יעוררו תגובות מתונות ומאוזנות ככל שהפרט יתקדם בתהליך הלמידה והתפתחות; נקודת המבט על החיים מתרחבת ומאפשרת לראות מצבים מזוויות שונות, מתפתחת גמישות תודעתית והאדם נפתח לעולמות חדשים.
משה מנהיג העם
משה רבינו חווה אף הוא צמיחה והתמרה במקביל לבני ישראל; תחילת חייו כנסיך הגדל בארמון פרעה, אולם תגובתו הפזיזה גורמת לכך שהוא נאלץ לנוס על נפשו ממקום הולדתו אל המדבר, אל מקום חדש וזר, שם הוא משמש כרועה צאן אצל יתרו חותנו, כהן מדיין. שם האל מתגלה אליו מתוך הסנה והוא מתבקש על ידו לפנות לבני ישראל ולספר להם כי גאולתם קרבה - אולם הוא כה חושש שלא יקשיבו לו ולא יאמינו לו שהוא אינו נעתר לבקשה זו עד שהוא מקבל הסבר מפורט מה לומר ומה לעשות.
הוא מלא חששות להגיע אל פרעה והוא חוזר על כך שוב ושוב "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם" (ו,ל) – ולכן הוא נשלח גם לאתגר זה עם סיוע צמוד: "וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ"(ז,א). בהגיעם אל פתח ים סוף, בני ישראל זועקים אליו מפחד בראותם את המצרים רודפים אחריהם, ומשה משיב להם: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן" (יד, יד) – לתשובתו זו של משה לעם מתקבלת תגובה מיידית וחדה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ" (יד,טו) –משה רבינו קיבל שיעור במנהיגות אישית ובמנהיגות מעצבת כאחד, למד ממנו והפנימו - ואכן, החל מנקודה זו משה רבינו משמש כמנהיג וכמוביל ללא חת, הפועל בדבקות מוחלטת, בנחישות ובענווה, לאורך המשך מסעם של בני ישראל ולאורך מסעו שלו במדבר לעבר הארץ המובטחת.
הוא, אשר ראה את עצמו כערל שפתיים, משתנה והופך להיות המנהיג המדבר והמסביר, המכוון והמדריך עבור בני ישראל, עבור בני דור המדבר ועבור בני הדורות הבאים.
המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל
שבת שלום,
שרונה קדושאי בר-נס
M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים
יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי, הדרכת הורים
"רימון" מרכז מומחים לטיפול
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?