העץ שחובב קור
לעץ הדובדבן פריחה לבנה ומרהיבה ביופייה ופריחתו הנאה זכתה למקום של כבוד בתרבות היפנית. באזורנו נוכל למצוא אותו ברמת רחל ובגוש עציון הגבוהים, שם הוא נהנה ממנות קור עזות
פריחת הדובדבן בגן הבוטני בירושלים. צילום: ניצן שתרוג
ינואר השחון מאחורינו וחודש פברואר התחיל בעוצמה חורפית מלווה בימים קרים וגשומים ששיאם בסופה שאותה חווינו השבוע שזכתה לכינוי "ברברה". לא כולם אוהבים את העונה הקרה, אך ישנם עצים שממש זקוקים לה. אחד מהם הוא עץ הדובדבן.
עץ השקד הנפוץ באזורנו הוא זה שמקדים לפרוח ראשון מכל העצים סביבנו, וכבר בפברואר נוכל להתרשם ולהתבשם מפריחתו הלבנה, הזוהרת, בצאתנו לטבע או בנוסענו בכביש. הדובדבן הוא קרוב משפחה של השקד, אבל כדי ליהנות מזיו פריחתו המרהיבה נצטרך להרחיק ולנסוע לקיבוץ רמת רחל, או לגוש עציון.
במה זכה דווקא קיבוץ רמת רחל שבו יגדל ויפרח הדובדבן בעל הפרי המתוק, ומדוע בשאר יישובי מטה יהודה לא נוכל ליהנות מזיו פריחתו ומתק פירותיו? ובכן, על כל אלה אספר בהמשך.
סמל ליופי וללבלוב
הדובדבן נמנה על משפחת הוורדניים שעליה נמנים גם השקד, האפרסק והמשמש. בדומה לקרוביו אלה גם הדובדבן הוא עץ נשיר בעל פרי דו-פסיגי. כלל מיניו וזניו הלא מעטים ידועים בעיקר שניים – הדובדבן המתוק והדובדבן החמוץ.
עצי הדובדבן ידועים כעצים מרשימים העשויים לצמוח לגובה של שמונה מטר ויותר, אבל כאשר הם מגודלים כעצי פרי במטעים מסודרים, לא מאפשרים להם המגדלים 'להמריא' לגבהים שכאלה, והם נגזמים בגובה של כארבעה מטרים וזאת כדי להקל על הקוטפים בעונת הקטיף.
כמו השקד, גם לדובדבן פריחה לבנה מרשימה ומרהיבה ביופייה. פריחתו הנאה זכתה למקום של כבוד ביפן בתרבות היפנית ובאמנות הייחודית של העם הזה. הדובדבן כה מוערך וכה סמלי ביפן, שכאשר יפן חפצה להעניק לארצות הברית מתנה מקורית ויקרת ערך, היא שלחה שפע של שתילי דובדבנים. השתילים הללו ניטעו במרכזה של וושינגטון, בירת ארצות הברית, באזור האנדרטאות הידועות של ראשוני הנשיאים של אמריקה הגדולה, לינקולן וג'פרסון וסביב ה'אובליסק' הנישא לגובה רב והשוכן במרכז השדרה שבין הבית הלבן, מקום משכן הנשיא והקפיטול – משכן הקונגרס – בית הנבחרים.
בהתקרב האביב, פורחים עצי הדובדבן בוושינגטון בפריחה מרהיבה, כשהם מקדימים את פריחת כל העצים האחרים, ורבים נוהרים לבירה כדי להתרשם מפריחת הדובדבן היפהפייה.
דובדבן שרוע. צילום: שרה גולד, פיקיויקי
מהגר מאסיה
בטבע קיימים עשרות מינים וזנים של עצי דובדבנים, ורק חלקם מצמיחים פרי אכיל. בארץ ישראל הקדומה גדלו רק שני מיני דובדבנים. הדובדבן השרוע, שהוא שיח הגדל בר באזור החרמון, והדובדבן קטן הפרי אשר שרידים ממנו נמצאו בגליל.
מחקרים מלמדים כי עצי הדובדבן הגיעו מאסיה אל האימפריה הרומית הגדולה ואילו לארץ ישראל הם הגיעו כנראה אי שם בשלהי התקופה הביזנטית, במאות החמישית או השישית לספירה. יש עדויות ברורות כי עצי דובדבן צמחו בארץ ישראל בראשית התקופה הערבית, במאה השביעית. עדויות של היסטוריונים ונוסעים שונים מהתקופה הצלבנית, מן המאה ה-11, מציגות התפתחות משמעותית של גידול הדובדבנים בסוריה, בבקעת הלבנון וגם בצפון ארץ ישראל.
הניסיונות לגדל דובדבנים בארץ בקנה מידה מסחרי צלחו רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת. ניסיונות אלה באו לאחר שבמחצית הראשונה של המאה העשרים לא גידלו בארץ אלא עצי דובדבן מעטים, כולם מן הסוג החמוץ. ההצלחה בגידול הדובדבנים הגיעה לאחר שיובאו לארץ זנים הדורשים פחות מנות קור, והעצים נקלטו היטב באקלים שלנו.
פריחת הדובדבן ברמת הגולן. צילום: גלית הדרי, פיקיוויקי
אוהב מנות קור
כאמור, עץ הדובדבן אוהב קור ונהנה מטמפרטורות הקרובות לקיפאון. יותר מכך, כדי להשלים ולהבטיח תהליך מוצלח של גידול הפרי, זקוק עץ הדובדבן למאות שעות של קור עז. ללא אותה מנה נכבדת של קור ממשי, סביב נקודת האפס, לא יתפתח הפרי.
הקור הנדרש לצורך התפתחות הפרי בחורף יכול להתפתח ולשרור בישראל בגבהים שבין 800 מטר ומעלה עכשיו אפשר להבין מדוע דווקא ברמת רחל, המצויה בגובה של 770 מטר מעל פני הים, ובגוש עציון, המצוי בגובה שלמעלה מ-850 מטר מעל פני הים, משגשגים מטעי הדובדבנים.
אזורים נוספים שבהם גדלים מטעי דובדבנים הן בהר חברון, בגליל העליון וכן בצפון הגולן, בחלקו הגבוה, שם ממוקמים היישובים הדרוזיים ובהם גדל נתח רציני מכלל יבול הדובדבן בארץ.
קיים מתאם ברור בין זמן פריחת הדובדבנים לבין מנות הקור הנדרשות להתפתחות הפרי. אם לא היו מנות קור מספיקות עד מועד הפריחה, תיווצר על העצים פריחה לא אחידה, ההפריה תהיה דלה יותר וכך גם היבול. לכן, ככל שהעצים צומחים במקומות בהם שורר קור עז, כך ייטב להם. הפריחה תהיה אז משמעותית יותר. חניטת הפרחים הבוגרים תתרחש במיטבה ויבול העץ יהיה מכסימלי.
רגישות רבה
בעונת הפריחה עצי הדובדבן רגישים מאוד לכל שינוי במזג האוויר. הם עשויים אז להיפגע קשות משני מפגעי טבע הפוכים. מחד, ממכת קור קשה, זו המכונה בארץ – "קרה", ומאידך, ממכת חום, זו המכונה "חמסין". תופעות טבע אלה עשויות לגרום לנשירה מוגברת של הפרחים מהעצים ולבעיות בהפרייתם. מעבר לזה, גם גשמים משמעותיים או לחות קשה טרם ההבשלה יכולים לגרום להיווצרות פרי סדוק שאיכותו נמוכה וכך גם מחירו לצרכן.
מלבד מזג האוויר המתאים זקוקים עצים אלה גם לאדמה מתאימה. הדובדבן ייטיב לצמוח באדמת טרה-רוסה, האדמה ה'אדומה', תוצר הסלעים הקשים מתקופת הקנומן, שבהן קיים ניקוז מיטבי של המים המחלחלים שם לעומק, אם לא יתקיים ניקוז טוב של המים סביב מערכת השורשים של העץ עשוי הדבר לפגוע בו ואף לגרום למותו.
לצורך התפתחות מיטבית יש להשקות את העצים היטב עד שבהגיעם לבגרות והתפתחות מערכת שורשים ענפה של העץ, תוכל מערכת השורשים עצמה לספק את כמות המים הדרושה לעץ לקיומו.
מתוק או חמוץ
פריחת הדובדבן מתרחשת בעיקר לקראת סוף חודש מרץ ובחודש אפריל. לפרח המרהיב הזה חמישה עלי כותרת, שפע של אבקנים נושאי אבקה וצלקת מרכזית אחת ובה השחלה, ממנה יתפתח לאחר ההפריה פרי כדורי קטן שקוטרו בין 20 ל- 30 מ"מ, הגדל כזוג פירות הקשורים זה לזה, ולהם שני טעמים עיקריים: מתוק או חמוץ.
עץ הדובדבן החמוץ מפרה את עצמו ואילו עץ הדובדבן המתוק, מפונק יותר, וזקוק לעצים שונים הפורחים במקביל אליו לצורך ההפריה, כדי שאכן תתבצע בו הפריה מכסימלית.
הפרי החמוץ גדל על העץ בעיקר על הענפים הצעירים שצמחו, ואילו הדובדבנים המתוקים גדלים בעיקר על הענפים הוותיקים. מסיבה זו המגדלים משתדלים שלא לגזום את עצי המטעים בחורף ואת כדי להשיג כמות נכבדת יותר מהפרי המתוק.
עצי הדובדבן במטעים מניבים פרי לראשונה 4-6 שנים לאחר נטיעתם. כחודש וחצי עד חודשיים לאחר הפריחה מבשילים פירות העץ ואז הם ראויים לקטיף. בדרך כלל מבשיל הדובדבן המתוק לפני הדובדבן החמוץ.
כיום מגדלים בארץ מעל 6000 דונמים של מטעי דובדבנים, מהזנים המתוקים ומהזנים החמוצים. בראש מגדלות הדובדבנים בעולם ניצבות אירן, טורקיה וארצות הברית.
פריחת הדובדבן בברכת רם, רמת הגולן. צילום: ישראל זלר, פיקיוויקי
תורם לבריאות
הדובדבנים ידועים כפירות בריאים התורמים רבות לגופנו. הדובדבנים משמשים מקור לא אכזב לוויטמין C, שהוא אחד הוויטמינים החשובים בשמירה כללית על הבריאות. הם פועלים בגוף כנוגדי חימצון וכך מגינים על הגוף משלל מחלות המתבססות על תהליכי חימצון בגוף. הם מחזקים ותומכים במערכת החיסון של הגוף ועוזרים במניעת אנמיה.
כמו כן, הדובדבנים עתירים בסיבים תזונתיים ובכך תורמים לשיפור פעילות מערכת העיכול. יש גם סברה שהדובדבנים מסייעים לשינה טובה ובריאה. מעבר לכך הם מסייעים להורדת הכולסטרול, נוגדים עצירויות, מגבירים אנרגיה ומנקים את הגוף מרעלים. הם ככל הנראה טובים אף להפחתת כאבים ולמניעת דלקות בקיבה.
בעת ההבשלה אפשר ליהנות מטיול במטעי הדובדבנים שחלקם מזמינים את הציבור להגיע ולקטוף פירות טריים היישר מן העצים בעצמם, לשקול את הפירות במקום, לשלם ולצאת מהמטעים כשהפירות שקטפו באמתחתם.
ומי שאינו מגיע למטע כדי לקטוף את הפרי מהעץ יוכל לרכוש ממנו ברשתות השיווק השונות וליהנות מטעמם הנפלא ומשפע הערכים התזונתיים שמספקים לגופנו הפירות יפי המראה הללו/
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?