נפלאות המקור

לבעלי הכנף יש מקורים מסוגים ואורכים שונים: קצרים ומעובים, דקיקים ומעוקלים, ארוכים ומחודדים. המקור הוא אמצעי זיהוי מעולה המאפשר להכיר במהירות את אורח החיים של בעל הכנף

שלדג לבן חזה מחזיק בנחש (צילום: אביב שרון) 

לאחר שערכנו במסגרת מדור זה היכרות מעמיקה עם שלל בעלי כנף, אני מבקש להקדיש מקום לאחד מהחלקים בגוף בעלי הכנף שבעזרתו נוכל לחדד את הבנתנו על אורח החיים שלהם ולהקל על הזיהוי שלהם. והפעם נתמקד במקור.

המקור התפתח לאורך שנות האבולוציה הארוכות והותאם בצורה מושלמת לסוגי המזון השונים ואופן השגתם על ידי הציפורים השונות. תחיל עם בעלי הכנף הקורבים אלינו ביותר, בציפורי השיר החיות ומתקיימות סביבנו.

קצר ומעובה

אם ניטיב להתבונן למשל בדרור הבית, בפרוש המצוי, בירקון, בחוחית ובירגזי המצוי, שעם כולם כבר ערכנו היכרות מעמיקה בעבר, נראה שלכל אלה וכן לציפורים רבות אחרות דוגמתן, מקור קטן, קצר, מעובה, כזה העושה רושם חזק למדי. צורתו הכללית כצורת משולש שווה שוקיים שבסיסו הרחב צמוד לקדמת ראשן, והוא הולך וצר במהירות עד לקצהו החד.

ציפורי השיר זקוקות למקור קצרצר ומעובה משום שהן נמנות על אוכלות הזרעונים. מקור שכזה מותאם ככלי מיטבי לתפיסת הזרעון, במקרים רבים אף לשליפתו מתפרחת כלשהי, כפי שנוהגות החוחיות לנקר בתפרחת היבשה של הגדילנים והברקנים, לאחיזה עוצמתית הזרעון ולבליעתו.

אמנם רבות מציפורי השיר אינן מסתפקות בזרעונים בלבד, ומחזה נפוץ הוא לראות את הדרורים העטים ברעבתנות על שיירי מזון, פירורי לחם ועוד הנשמטים משולחננו בעת ארוחותינו, אך המקור מותאם לסביבה שבה המזון אינו זמין כמו סביבת בני האדם.

ארוך וחזק

מקור דומה לזה של ציפורי השיר אם כי עדין ומוארך יותר יש גם לבעלי כנף גדולים יותר הנמנים על הניזונים בין היתר מגלעינים. כך ליונת הבית, לתור, לצוצלת, לחוגלה ועוד.

מקורים חזקים ומאורכים יש לעורבים למיניהם, העורבנים, השחרור, העפרוני והפפיון. אלה כבר אינם מסתפקים בזרעונים או בגלעינים וארוחותיהם בהחלט מגוונות יותר.

את העורבים האפורים, למשל, נפגוש בצדי הכבישים, שם הם מנסים לאתר פגר של בעל חיים ובעזרת מקורם החזק הם נוברים בפגר, קורעים קרעים מבשרו בעזרת המקור המותאם גם לכך.

כמו כן, העורבים, העורבנים, המינות, לא נמנעים מטרף חי ולעתים הם פושטים על קני ציפורים כדי לגלות בהם גוזלים רכים ולטרוף אותם בלא רחמים.

כלי עבודה

מקור שצורתו דומה למקור החזק של העורבים הוא המקור של הנקר, אשר ידוע בחוזקו המיוחד. הנקר זקוק למקור חזק במיוחד כי הוא משתמש במקור כפטיש חוצבים. הוא נצמד באצבעות רגליו הייחודיות לגזע עץ עבות, ומקיש בגזע בעוצמה נקישות חוזרות ונשנות הנשמעות כירי צרורות של מכונת ירייה. באופן הזה הוא גם מתקשר עם חבריו, אבל בעיקר – כך הוא קודח בגזע העץ, תחילה קידוח אופקי לעבר מרכזו של הגזע, ואז קידוח אנכי שבבסיסו הרחב יותר הוא ימקם את קנו.

יש בעלי כנף נוספים החוצבים את קנם בעזרת מקורם, אך לא בגזעי עצים אלא בקרקע ולכן מקורם איננו עוצמתי כמקור הנקר. הללו הם למשל הכחלים והשרקרקים. הללו חופרים את קניהם עמוק עמוק בצלע מתלול כורכר כלשהו עד לעומק המדהים של כשני מטר. בעומק המנהרה שחפרו בעזרת מקורם  תטיל הנקבה את ביציה ושם, בעומק יתפתחו הגוזלים.

בהקשר לשני החוצבים הללו, קיימים בכל זאת הבדלים במבנה מקוריהם. מקור השרקרק הוא דק וארוך יותר וגם קשתי, זאת משום שהוא ניזון מדבורים אותן הוא שולף מפתח הכוורת ומקור דק ואנקולי עוזר לו במלאכת השליפה.

נקר סורי צילום: אריה טננבאום

ארוך וקשתי

מקור ייחודי יש לציפור הלאומית שלנו – הדוכיפת. זהו מקור דק, ארוך וקשתי וזאת כדי לאפשר לה לשלוף את מזונה הנמצא עמוק מתחת לפני הקרקע, בצמוד לשורשי הצמחים או ביניהם. אם נתבונן בדוכיפת שמופיעה אצלנו בחצר, נוכל לראות כיצד היא מחדירה את מקורה לתוך הקרקע, נוברת בעזרתו שוב ושוב עד שהיא מצליחה לשלוף תולעת, שלשול או אולי ערצב צעיר מתוך האדמה.

מקור קשתי יש לבעלי כנף נוספים המתמחים בחיטוט בקרקע הלחה או הרטובה, ואלה הם עופות הביצה, שמוצאים את מזונם בקרקע הרטובה והבוצית שבשולי מאגרי המים או הביצה. עופות אלה אינם זקוקים למקור בעל מבנה חזק שכן מזונן נמצא בקרקע רטובה, תחוחה ורכה. אבל לשם נעיצתו בקרקע הן זקוקות למקור דק וארוך מאוד, כזה שיוכל להיות ישר כמו כידון, או מתעקל כלפי מטה כמו חרמש, או בהיפוך, דווקא כלפי מעלה כמו חרמש הפוך.

בין בעלי הכנף הללו אפשר למנות את הביצניות למיניהן, את חרטומית הביצות, את התמירון והסייפן שמקורו נראה כסייף ממש. בהבדל מה נמנות על אלה גם ארוכות המקור כמו האנפות, המגלנים ואפילו החסידות.

ברווז וברווזה 

דמוי חרב או רחב

בעלי מקור דמוי חרב, ארוכים למדי אך גם מעובים וחזקים, הם השלדגים למיניהם. השלדגים צוללים ממרום לתוך המים פנימה שם יתפסו דג בעזרת מקורם הארוך והחזק. משתפסו את טרפם הם אוחזים בו במקורם בחוזקה, מעופפים עמו לעבר נקודת התצפית שלהם או מקום אחר שם יתייצבו על רגליהם, ישליכו את הדג שבמקורם כלפי מעלה, יפערו את המקור למלוא רחבו ויבלעו את הדג הנופל לתוכו בבת אחת.

אם כבר טבלנו את רגלינו במאגרי המים, הרי שם נמצא את הברווזים למיניהם, המיטיבים לשחות במים ומהם ידוגו את מזונם. דווקא הברווזים מצויידים במקורים רחבים, פחוסים ומאורכים, שבצדם מעין מבנה רשתי דמוי מסרק מיוחד לשליפת כינים מהשיער.

הברווזים ניזונים מבעלי חיים זערוריים, ועל כן הם פיתחו לעצמם מקורים רחבים במיוחד, המצוידים בשוליהם במעין שיניים דקיקות, שמסייעות לסינון המים בעוד חומרי הפלנקטון הזעירים נותרים בחלל הלוע ואותם הם יבלעו לתיאבון.

יש בעלי כנף אחרים ששוחים ומבלים במים כמו הברווזים, אבל מתקיימים דווקא מצמחים שונים הגדלים בקרבת מקור המים. אלה הן הסופיות והאגמיות שזכו גם לכינוי – תרנגולות מים.

כמו לתרנגולות יש לסופיות ולאגמיות מקור שצורתו כמקור תרנגולת בלול. בעזרתו הן יכולות לתלוש עשבים שונים הגדלים בקרבת מקור המים ואינן זקוקות למזון ממקור המים עצמו.

מקור שונה יש לטבלנים שגם הם ציפור מים לכל דבר ועניין, אבל הטבלנים צוללים לתוך המים ושולים משם את מזונם ולכן גם מקורם שלהם שונה ממקור הברווזים והוא קצר ומחודד.

קצר ומאונקל

מי עוד ברשימת בעלי הכנף, אלה הם כמובן, הדורסים. ציפורי טרף אלה זקוקות למקור שיוכל להתמודד עם הטרף שניצוד ועליהם לקרוע את בשרו כדי להאכיל את גוזליהם ואותם עצמם. לכן הם מצוידים במקורים קצרים, מעובים, חזקים ואנקוליים שחלקם העליון מתעקל בחדות כלפי מטה, ובולט מעל לחלק המקור התחתון.

והנה הצעה לקוראים: בביקורכם הבא באתר כלשהו של רשות שמורות הטבע, היכנסו לחנות האתר ורכשו בסכום צנוע  את הדפדפת בהוצאת "טבע ישראלי", בשם "ציפורים – מדריך כיס לציפורים נפוצות בישראל", ושם תוכלו אכן לקבל בלא קושי כמעט את התמונה כולה.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

[email protected]