הורים וילדים: זיכרונות ילדות ותפקידם בטיפול רגשי
בפסיכותרפיה, רוב המידע מתקבל על ידי דיווח עצמי של המטופלים. טכניקות השלכתיות עשויות לשפוך אור על היבטים לא מודעים של מטופלים וכן לגלות היבטים שהם מעדיפים להסתיר
זיכרונות מוקדמים הנם סיפורים המכילים בתוכם מראות, מחשבות, סמלים, דימויים, פחדים. הזיכרון הוא יצירה חד פעמית של אדם מסוים ברגע מסוים, ואופן הצגתו מעיד על תחושותיו בהווה. בטיפול האדלריאני נעזרים בזיכרונות ילדות על מנת להכיר את האדם. זיכרון ילדות מראה על מאפיינים רבים אצל האדם, כמו בבדיקת דם שמראה על המדדים השונים בבריאות שלנו.
איילת (שם בדוי), מטופלת שלי, הביאה לחדר הטיפול את הזיכרון הבא: "אני בת ארבע, יש סולם מתקן לילדים בשביל לעשות ספורט, אני זוכרת שביליתי הרבה זמן מאחורי הבית, היו מתקנים לילדים, כמה סולמות, וביליתי הרבה זמן על הסולם". מה את מרגישה בזיכרון? , שאלתי את איילת והיא השיבה: שמחה, הרפתקה, ספורטיביות.
משחק בחצר האחורית
איילת, בת 34, עלתה ארצה ממדינות חבר העמים לפני שמונה שנים. היא הגיעה לטיפול בשל העובדה שהיא לא מצליחה להחליט במה לעסוק ובנוסף לא מוצאת את עצמה מבחינת הקמת זוגיות.
בזיכרון זה ראיתי דווקא את החזקות והעוצמות של איילת ושיתפתי אותה: "את אדם פעיל, אקטיבי, יש דינאמיות בחייך, יש לך יכולות גופניות טובות - עיסוק בספורט". איילת הנהנה בחיוב.
לאחר מכן התייחסתי לעובדה שהפעילות בזכרון התקיימה במגרש שמאחורי בית המגורים ושאלתי אותה: "האם יכול להיות שבחיים שלך היום, יש דברים שלא כדאי שיעשו בבית, אלא רק מאחוריו? דברים שקשורים בהרפתקה, בשמחה?".
איילת חייכה: "לגמרי, אני באה ממשפחה שכולם בה רופאים, תמיד הייתי תלמידה מצטיינת וציפו ממני להיות רופאה. אבל, זה ממש לא מעניין אותי להיות רופאה. מאד מעניין אותי לעסוק ביוגה או במחול, אבל אצל ההורים שלי זה לא נחשב, זאת הסיבה שאני לא מצליחה להתקדם מבחינה תעסוקתית, לכן אני עובדת בעבודות מזדמנות ואז אין את הביקורת של אימא".
ומה הם הסולמות היום בחייך? שאלתי והיא ענתה: "זה ברור, יש מה שנחשב ויש מה שמתאים לי ויש בין שני הדברים התנגשות".
דרך הזיכרון שהעלתה איילת ואופן הצגתו היה קל להבין דברים מהותיים לגבי ההתנהלות שלה, הניצוץ בעיניה אמר הכול. היא בוחרת לא להחליט וכך היא מצליחה להימנע מביקורת מצד ההורים, אבל הדרך שבה היא נמנעת מלהתקדם היא לא דרך בריאה ובסופו של דבר פוגעת בה.
בהמשך הטיפול, תוך כדי שאילת שאלות ובדיקה זהירה ועדינה, עבדנו על היכולת של איילת להתחבר לרצונות שלה ולהיות שלמה איתם.
במהלך הטיפול היא נרשמה ללימודים שבהם נעשתה מורה למחול והצליחה להגיע לרווחה בתחום עבודתה. עם הזמן הוריה הבינו שעדיף שתלמד מחול מאשר שתעבוד בעבודות מזדמנות וקיבלו את הדרך שבחרה לעצמה.
זיכרון שמשקף התמודדות
לא במקרה היה זה זיכרון שעלה אצל איילת במהלך הטיפול, וזאת מתוך אלפי זיכרונות שהיא חוותה בחייה. אנו נוטים לזכור זיכרונות מסוימים, וזיכרונות אלה מלמדים אותנו רבות על ההווה שלנו והם כלי מסייע בידי המטפל כדי להבין את המטופל.
האדם המספר את הזיכרון מאמין כי האופן שבו הוא מתאר הדברים אכן התרחש במציאות ובזמן שהוא מספר את הזיכרון הוא חווה אותו מחדש: הוא חווה את המראות, רצף האירועים, המחשבות שעברו במוחו, תחושות בגוף, ריחות ועוד. החוויה החזקה מוצפת בעוצמה ומעוררת בו רגשות שונים - מכאן אפשר להבין שהזיכרון הוא סובייקטיבי.
המטופל בוחר אילו זיכרונות להביא לחדר הטיפול. הרי היו רגעים רבים בחייו של המטופל וכל רגע כזה היה למעשה פוטנציאל להיחוות כזיכרון. בנוסף, אין משמעות לאמת ולהתרחשות האירוע במציאות - ההתייחסות היא למה שהמטופל בחר להביא ברגע מסוים ולאופן שבו הוא בחר להציג זאת.
היעד הטיפולי הוא לחשוף את הרקע הפסיכולוגי של המטופל, הזיכרון הוא מטאפורה, שדרכה נבין לאן המטופל חותר ומה הוא שואף להשיג בעתיד, ביחס לבעיה או לסוגיה כלשהי המעסיקה אותו בהווה.
זה הסיפור שלי
החשיבות של זיכרונות ילדות מוקדמים אינה היסטורית אלא השלכתית. אדלר (1931-1980) ציין את חשיבות הסיבה שבגללה אדם זוכר חוויה אחת ולא אחרת. לדבריו, לזיכרונות של אירועים שנראים פעוטים או חסרי משמעות יש כוח השלכתי גדול יותר מאשר לאירועים דרמטיים או טראומתיים, שכן ייתכן שאנשים רבים היו זוכרים אירועים כאלה אם היו חווים אותם.
אדלר הדגיש את החשיבות של זיכרון הילדות הראשון מבחינה כרונולוגית, וחשב שהוא מייצג את נקודת ההתחלה של האוטוביוגרפיה של אדם, כאילו הוא היה אומר 'זה הסיפור של החיים שלי'
בזיכרונות ילדות מוקדמים אפשר לזהות כוחות, משאבים ואסטרטגיות התמודדות של המטופל. בעבודה הטיפולית עם זיכרונות ילדות מוקדמים מעבדים את המטפורה בלי לערער את אמיתות האירועים,
בתהליך הטיפולי, מספרים המטופלים את זיכרונות ילדות באופן ספונטני, כחלק מהרצף האסוציאטיבי שלהם. מטפלים אדלריאניים מבקשים לעתים קרובות ממטופליהם לחזור לכמה רגעים לעבר, רצוי לפני שהיו בני עשר, להתבונן בנופי ילדותם, ולהביא משם זיכרון, אירוע שהם יכולים להעלות מול עיניהם. מטופלים מתבקשים להתמקד באירוע שקרה פעם אחת.
בניתוח זיכרונות ילדות מוקדמים לא שואפים לגלות את המשמעות של זיכרונות, אלא משמעויות אפשריות, ובעיקר אלו שרלוונטיות לחוויית החיים של המטופל. עיקרון הרלוונטיות יהיה חשוב גם בבחירה של מה לשקף למטופל ברגע נתון, מכיוון שכפי שנראה להלן, המידע שניתן לגלות בזיכרון ילדות הוא עצום.
ניתוח זיכרונות ילדות מוקדמים הוא אומנות פענוח הקשר בין אירוע או פרט בסיפור עצמו לבין מה שהוא מייצג לגבי סגנון החיים של הפרט.
חשיפת סגנון חיים
הפסיכולוגיה האינדיווידואלית מכבדת את החוויה הייחודית והמורכבת של כל אדם, ומבקשת ליצור מרחב לגיבוש תפיסת עולם גמישה יותר, שתביא את המטופל לתחושת רווחה גדולה יותר, הקטנת סבל, יחסים בריאים יותר, ואפשרות להגשמה עצמית נרחבת יותר. לפיכך, המטפל מעלה השערה על משמעות הזיכרון, ולאחר מכן מציע פרשנות למטופל, לבדיקה משותפת.
לדברי אנאבלה שקד, מטפל אדלריאני לא יאמר "זה מה שהזיכרון הזה אומר", אלא יציע למטופל, "האם יכול להיות ש...?" לדוגמא: במקום לומר, "הזיכרון הזה מראה שאת מתייחסת לכל שינוי כאיום ומנסה להימנע בכל מחיר משינויים", יש לשאול את המטופלת, "האם יכול להיות שכשאת חשה סכנה, התגובה האוטומטית שלך תהיה 'להתחבא מתחת למיטה' ?" או אפשרות אחרת, "מה זה בשבילך היום 'להתחבא מתחת למיטה' ? "
ניתוח זיכרונות ילדות מוקדמים יכול לחשוף את סגנון החיים (האישיות) של המטופל. סגנון החיים מחולק למספר נושאים: מי ואיך אני, מה הם החיים ומהו העולם, מי אני צריך להיות או מה אני צריך לעשות כדי למצוא מקום בעולם, להשיג תחושה של שייכות ולהרגיש ראוי ומוערך, מי הם האחרים (נשים, גברים), כיצד עליי להתמודד עם מצבים, ממה צריך לחשוש או להיזהר, ולבסוף כיצד החיים היו אמורים להיות (ובדרך כלל הם לא).
בפסיכותרפיה, רוב המידע מתקבל על ידי דיווח עצמי של המטופלים. טכניקות השלכתיות עשויות לשפוך אור על היבטים לא מודעים של מטופלים וכן לגלות היבטים שהם מעדיפים להסתיר. מטופלים לא חושדים שסיפור אנקדוטות מהילדות יכולות לחשוף היבטים רבים של סגנון החיים שלהם. כאשר מטופלים מגלים את מכרה הזהב הטמון בזיכרונות, אם יש להם עניין בשיתוף פעולה בטיפול, הם נוטים לזכור יותר תקריות ולהשתתף באופן פעיל בניתוח.
טכניקה טיפולית נוספת לעבודה עם זיכרונות ילדות מוקדמים היא שחזור זיכרונות, תוך הזמנת המטופל לשנות דברים מסוימים בזיכרון (פרט לשינוי או ביטול אירועים אובייקטיביים). השינויים המוצעים על ידי מטופלים משקפים את גישתם ודרך הפעולה שלהם, והם מאוד יצירתיים. לעתים קרובות מאוד, השינויים שמטופלים מבקשים לעשות בזיכרון הם שונים מאלה שהיו מציעים המטפלים, מה שעלול לחשוף שאיפות מוגזמות של המטפלים לגבי הריפוי של המטופלים שלהם.
נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.
פסיכותרפיה ממכון אדלר
הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?