לחוץ לחוץ לחוץ!
74% מהישראלים סובלים מלחץ בתדירות גבוהה ורק 38% מהם מודעים לתופעת הסטרס הכרוני. יש כלים שבעזרתם ניתן להחזיר לעצמנו את שלוות הגוף והנפש
לחוץ, לא לחוץ, לחוץ, לא לחוץ, לחוץ לחוץ לחוץ! תשאלו כל אדם שני ברחוב והוא יענה לכם בחיוב, כן, אני ממש בלחץ.
אנשים רבים מדווחים לאחרונה על עלייה ברמת הסטרס והמתח. הם קושרים זאת למצב הפוליטי ולשינויים החוקתיים בכנסת.
ביטויי פחד ולחץ נשמעים מכל עבר, החל מאני לא נרדמת בלילה עקב מחשבות על עתיד המדינה, דרך הלצות כמו בקרוב יאלצו אותנו לחבוש בורקות על הראש, ועד לדי, אני יורד מהארץ, הלכה לי המדינה !
אנשים מספרים שבני/בנות זוגם הפכו נרגנים ומפזרים אמירות שליליות שאינן אופייניות להם. הורים לבני נוער מדווחים שילדיהם מודיעים כי יעזבו את הארץ. לאחרונה פגשתי מכרה שסיפרה לי בצער על החלטת חברתה בנפש זה שלושים שנה, להפסיק את חברותן על רקע חילוקי דעות פוליטיים.
מה עושות לנו כותרות כמו: "הפיכה משטרית", "להלום בהם באגרוף", "הלכה הדמוקרטיה", "מלחמה על הבית", "מלחמת אחים" ודיקטטורה, או ויזואליזציה של מלחמה, טנקים, אלפי מפגינים, מהומה בכנסת ישראל ודגלים שחורים. המון ביטויי אלימות, שנאה, הרס ופחד נזרעים ומופצים לכל עבר, הכל מרגיש נפיץ וארעי.
מרבית בני האדם בתקופה המודרנית חווים תקופות של לחץ ומתח. לפי סקר שנערך ב-2018 באמצעות הרשת, בקרב מדגם מייצג של כ 500 גברים ונשים בני 22 ומעלה, נמצא כי 74% מהישראלים סובלים מלחץ בתדירות גבוהה ורק 38% מהם מודעים לתופעת הסטרס הכרוני. נדמה כי הנתונים היו גבוהים הרבה יותר, אילו נבדקו בתקופה האחרונה.
נתונים מקופות החולים מדווחות על עליה בתלונות הקשורות בלחץ, כמו: כאבי בטן וראש, חרדות ודכאון, מתח בשרירים, דפיקות לב מהירות, קשיי שינה, עצבנות, פגיעה בריכוז, בלבול, דאגנות, מחשבות טורדניות, פסימיות, ירידה בתאבון ועוד.
תגובה קדומה
התגובה למצבי לחץ, הידועה בכינוי תגובת תקיפה או בריחהfight or flight , נוצרה לפני מיליוני שנים, במטרה לתת מענה לאיומים קיומיים-הישרדותיים איתם התמודדו הקדמונים.
במצבי איום אמיתי או במקרה של תחושת איום סובייקטיבית, נדרך גופנו לקראת בריחה, תקיפה ולעתים קפאון. בשלושת המקרים, תתגייס מערכת העצבים האוטונומית (זו שלכאורה אין לנו שליטה עליה), כך שהדופק יעלה, הנשימה תהפוך מהירה והלב יזרים בכמויות גדולות דם לידיים ולרגליים, פעולות שמטרתן שמירה על החיים. באותו זמן כל מערכות הגוף יורידו הילוך (מערכת עיכול, כליות, רביה, הפרשת הורמונים), במטרה לחסוך באנרגיה הדרושה להתמודדות עם איום חיצוני או, איום פנימי המתפרש בעינינו כלחץ. המשמעות היא השבתת תחזוקת הגוף ומערכת החיסון שלנו וחשיפה למחלות פיזיות ורגשיות.
גם במקרים שאינם "הישרדותיים", מגיב הגוף באותו אופן, כאילו מדובר היה באיום קיומי על החיים. אדם המתעורר בבוקר, שומע בחדשות שהמדינה בסכנה, שהלכה הדמוקרטיה ושהכלכלה עומדת להתמוטט עקב שינויי החקיקה, עלול לחוות פיזית ורגשית את אותן התופעות שיחווה במצב של איום ממשי על חייו.
מנתוני משרד הבריאות האמריקאי עולה כי, 75%-90% מכלל המחלות, מיוחסות כיום לסטרס ולא לגנים שאינם מתפקדים.
חשוב להבין שתופעות הקשורות בסטרס, בין אם הן קשורות בכאב, או במצוקות רגשיות ותפקודיות, מגיעות משני מקורות עיקריים: ממערכת העצבים שלנו שעובדת על טורים גבוהים 24/7/365 ומהמחשבות שלנו על אותן תופעות ועל מצבנו.
מקום לאופטימיות
מי שדואגת לכך שנהיה באיזון רוב הזמן, היא מערכת העצבים האוטונומית, הנחלקת לשתי תתי-מערכות: מערכת סימפתטית - הפועלת בדומה לדוושת הגז במכונית ומערכת פארא-סימפתטית, הפועלת כדוושת ברקס-האטה. כשאנו נוהגים את רכבנו, אנו משתמשים לסירוגין בשתי הדוושות, על מנת לווסת את מהירות הנסיעה בהתאם לתנאי השטח.
שוו בנפשכם שבאותה הדרך בה אתם שולטים במהירות הרכב בעזרת שתי הדוושות, אתם יכולים לשלוט במערכת העצבים האוטונומית שלכם. כן, אותה מערכת שלכאורה איננו יכולים להשפיע עליה, זו האחראית על הסדרת דופק, טמפרטורת העור, הזעה, מחשבות, חרדות, כאבים ומה לא.
כמי שעוסקת בתופעות שמקורן סטרס ובדרכים להשבת איזון לגוף, נתונים אלו מטרידים אותי ואכן יש מקום לדאגה, אך גם לתקווה. בניגוד לדעה הרווחת, יש לנו יכולת שליטה על חלקים מסוימים במערכת העצבים שלנו. לשם כך אנחנו צריכים לעשות פסקי זמן לוויסות והחזרת הגוף לאיזון גופני ורגשי. באמצעות טכניקות הרפיה פשוטות לביצוע, במשך מספר דקות ביום, יש באפשרותנו להפחית את רמות הסטרס ואת תוצאותיו ההרסניות. פריקת מתח איננה מאפשרת להר הלחץ לגדול ומצמצמת אותו למינימום.
אני ממליצה לכל מי שחווה סטרס בעת האחרונה, או חש שהוא "יורד מהפסים" עקב המצב הפוליטי ובכלל, לא להרים ידיים, להחזיר לעצמו שליטה, לחפש את הכלים המשמעותיים עבורו, בדרך להשגת שלוות גוף ונפש.
אחת הטכניקות השכיחות, זמינות ומוכרות בעולם המדע ובתרבויות המזרח והמערב, היא נשימה סרעפתית. כלים נוספים המפחיתים לחץ, דריכות ומתח גופני, הם הרפיית שרירים, דמיון מודרך ומיינדפולנס, כולם הוכחו מחקרית כמשפרי איכות חיים ומדדים פיזיולוגיים הקשורים בבריאות הגוף והנפש.
במאמרים הבאים נרחיב על הטכניקות הללו ונלמד את היעילות שלהן במצבים משתנים.
אורית יוחנן
B.A מדעי ההתנהגות
IBNA האגודה לקידום הביופידבק והנוירופידבק בישראל
מומחית-תחום שילוב צרכים מיוחדים במשרד החינוך
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?