הורים וילדים: דאגנות יתר
דאגנות יתר מתבטאת באורח חשיבה שלילי המייצר צפייה מתמדת לתוצאה הגרועה ביותר והתמודדות עם דאגות בלתי פוסקות. בשפה המקצועית האבחנה היא הפרעת חרדה מוכללת ויש לה פתרונות
המצב במדינה גורם לכולנו לדאגות רבות וזאת ללא קשר לאיזה צד במפה הפוליטית אנחנו משתייכים. הסיבות לדאגה הם רבות: החשש מפיצול בעם, דאגה לעתיד ילדינו, חשש מאובדן הדמוקרטיה, דאגה מהרעה במצב הכלכלי האישי, חשש מעלייה חדה ביוקר המחייה ועוד סיבות רבות לדאגות וחששות.
דאגה היא חלק מהחיים, לכולנו יש דאגות, אך יש אנשים שהדאגה היא חלק בלתי נפרד מההוויה הקיומית שלהם ביומיום, כלומר המוח שלהם פועל כך שהוא מחפש כל הזמן אחרי סיבה לדאגה, וכאמור, סיבות לדאגה יש בשפע והחיים שלנו עמוסים בהן.
דאגנות יתר מתבטאת באורח חשיבה עם נטייה לשליליות, פסימיות, חוסר הצלחה וראייה קבועה של "חצי הכוס הריקה". הנוטים לדאגנות יתר תמיד יצפו לתוצאה הגרועה ביותר, תמיד צופים להיפגע ממשהו ונמצאים בדריכות בלתי פוסקת בניסיון להתכונן לרע מכל. בשפה המקצועית האבחנה היא הפרעת חרדה מוכללת.
המחיר שמשלמים האנשים האלה מאד כבד, בדרך כלל הדאגה תגרום לעייפות רבה, כאבים בגב או בכתפיים, קשיים בשינה, אפילו לבעיה רפואית כרונית.
הדאגה משתלטת עלי
הדר (שם בדוי) בת 35, היא מעצבת גרפית בסטודיו עצמאי, נשואה +3, הגיעה לקליניקה כשהיא מדווחת על כך שהיומיום שלה רצוף בדאגות בלתי פוסקות והדאגות משתלטות עליה ומנהלות אותה. היא שיתפה בכך שהיא מתקשה להירדם, חשה במתח קבוע ומוצפת רגשית במשך רוב הזמן.
הדר מספרת שמאז ומתמיד הייתה דאגנית: "ככה זה כשגדלים בבית פולני. אני זוכרת שתמיד רדפו אחרי עם סוודר בחורף או בגלל שסירבתי לגמור את השניצל בצלחת".
אווירה של דאגנות היא גם סממן קבוע ביחסיה עם הילדים ועם בן הזוג. היא בודקת ללא הרף היכן הילדים נמצאים, מתי הם צפויים לחזור הביתה, מה אכלו ומתי. היא מתקשרת פעמים רבות ביום לבעלה שעובד בתחום הבנייה. אם הוא לא עונה לה מייד היא מוצפת בחרדה שמשהו נורא קרה לו כי "לעבוד בבניין זה מאד מסוכן".
הדר משתפת כי בני המשפחה והסובבים אותה כבר מביעים חוסר סבלנות לפניות שלה אליהם ועייפות מהדאגנות הבלתי פוסקת.
בהפרעת חרדה מוכללת ניתן לזהות קושי לשלוט בחרדות, והיא עשויה להופיע לצד הפרעות חרדה נוספות או אף דיכאון קליני.
דאגנות יתר יכולה לפגוע באיכות החיים, בקשרים הזוגיים, המשפחתיים והחברתיים ובתחומי החיים השונים. סכנה נוספת למי שסובלים מהפרעת חרדה מוכללת היא בכך שבמטרה להוריד את רמות המצוקה גוברת הנטייה לפנות לשימוש תכוף באלכוהול ובסמים.
איך אפשר להרגיע?
המלצה ראשונה לסובלים מדאגנות יתר היא לתעל את הצורך בדאגה לתחום מוגדר במהלך היום, ובכך להשיג שליטה מסוימת בדחף לדאגה.
בוחרים פרק זמן קבוע ביום שבו מותר לחוש תחושות של דאגה, ובכל פעם שהדחף לחרדה צף במהלך היומיום מתמודדים בעזרת תגובה, כגון: ברוך הבא, אני רואה אותך, קבענו היום בשעה חמש זמן לפגישה ואז אתפנה אליך. כדאי להקפיד על שעה ומקום קבוע, רצוי מחוץ לשעות העבודה, באופן שלא יפגע במהלך היום השוטף.
כלי מסק"נה
ראשי התיבות של מסק"נה כוללים חמישה כלים שיכולים לסייע לוויסות רגשי כשהחרדה והדאגה מציפים אותנו:
מים: שתיה של כוס מים או מקלחת קרה יכולים לעזור.
ספורט: פעילות ספורטיבית אירובית של לפחות 20 דקות מפרישה הורמונים במוח שתורמים לרגיעה.
קרח: להניח קוביית קרח מתחת לעיניים מסייע לייצב את סערת הרגשות.
נשימה: נשימות איטיות שבהן מכניסים אויר דרך האף ומוציאים דרך הפה מרגיעות את הגוף ואת המערכת העצבית.
הרפיית שרירים: כיווץ והרפיה של כל שרירי הגוף בשילוב נשימות, בתרגול יומיומי (שיטת ג׳ייקובסון)
טעינה חיובית
בדיוק כמו מכשיר הטלפון שלנו גם אנחנו זקוקים להטענה יומיומית של הסוללה.חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם דאגנות יתר היא הקפדה על עשייה חיובית שתורמת להתרוממות הרוח.
הקדישו במהלך היום מרחב זמן לרגיעה ולעיסוק שמטעין אתכם באנרגיה טובה וחיובית: יציאה לקפה עם חברה, קריאת ספר, הליכה בטבע, צפייה במופע הומוריסטי או שעה קלה מול מסך הטלוויזיה - כל אחד ואחת לפי מה שעושה לו טוב.
הנה עוד כמה פעולות שיכולות לסייע בהרגעה של חרדה מוכללת:
הקפידו על שינה טובה ורציפה - ללא שינה מספקת ואיכותית, רמות המתח והעייפות המצטברת מעלות את רמת והחרדה הדאגה. דאגו להיגיינת שינה טובה: חדר חשוך, שקט, שעת שינה קבועה והימנעות ככל הניתן מצפייה במסכים לפני השינה.
דאגו לבריאות שלכם - מומלץ לבצע בדיקות דם מקיפות כדי לזהות חסרים של ויטמינים. חוסר בוויטמינים עשוי להשפיע על מצב הרוח והנטייה לדאגנות יתר. לדוגמה, נמצא קשר בין מחסור בוויטמין די לבין חרדה ודיכאון.
נסו טכניקות הרגעה שונות - תרגול של מיינדפולנס, נשימות, מדיטציה או יוגה יסייע בהרגעות כאשר הדאגה משתלטת. בחרו טכניקת הרגעה שאתם מתחברים אליה ותרגלו אותה תחילה בזמן שאתם רגועים, כך, יהיה קל יותר לתרגל מאשר במצבי מצוקה.
מתי לפנות לטיפול?
כאשר הדאגות אינן פוסקות, מעוררות רמת מצוקה גבוהה או פוגעות באיכות החיים – מומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לסייע מאד עד פתרון של הבעיה. הטיפול הוא נקודתי, ובו המטפל מסייע למטופל להבין מה קורה בגוף שלו כאשר מופיעה החרדה, מה זה אומר להיות בחרדה, מהם המקורות לכך, מה הנטייה הגנטית, ההשפעה של הסביבה, והקשר של החרדה לצורך בשליטה.
במקרים בהם החרדה משבשת את התפקוד היומיומי באופן חמור אני ממליצה על יעוץ עם פסיכיאטר בנוסף לטיפול הרגשי.
נירה גבאי - יועצת חינוכית M.A
פסיכותרפיה ממכון אדלר
הנחיית הורים ומנחה למיניות בריאה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?