אלופי הנדידה
מזה כעשור מקיימת החברה להגנת הטבע תחרות צפרים בינלאומית שבמרכזה זיהוי מספר גדול ככל האפשר של בעלי כנף בעת הנדידה מאפריקה לאירופה. זהו צעד נוסף בהגברת המודעות להגנה על אוצרות הטבע של ארצנו
שלדג. צילום: תאיר ישראלי
קוראי מדור הטבע של "בקיצור" למדו זה מכבר מהו ייחודה של ארצנו בתחום הטבע, הן בהיותה ארץ מפגש בין שלוש יבשות, אירופה, אסיה ואפריקה, ובשל כך היותה משופעת באזורי אקלים שונים המייצרים שפע גדול ורב של מינים שונים הן בתחום הצומח וגם בתחום החי. בנוסף, מיקומה המיוחד של הארץ עושה אותה למסלול המועדף של מאות מיליוני בעלי כנף בנדידה השנתית הכפולה שלהם, לקראת החורף – דרומה, לאפריקה, ולקראת הקיץ, חזרה צפונה לאירופה וצפון אסיה.
השפע והמגוון הרב בתחום בעלי הכנף החולפים אצלנו, הביאו חובבי טבע רבים להתמקד ואף להתמקצע בתחום הצפרות. הדבר נכון לא רק לגבי תושבי הארץ עצמם אלא גם על צפרים רבים מארצות אירופה ואף מיבשות רחוקות יותר, המגיעים ארצה כדי לחזות כאן בפלא של מאות מיליוני בעלי הכנף החולפים בשמי ארצנו.
בחברה להגנת הטבע החליטו כבר לפני כמעט עשור, בשנת 2014, לנצל את ההתעניינות הרבה הקיימת הן בארץ והן בעולם בתחום הזה, ולארגן בארץ תחרות צפרים בינלאומית לזיהוי מספר גדול ככל האפשר של בעלי כנף בעת הנדידה. במקביל, מסייעים משתתפי "מונדיאל הצפרים" הזה במשימות חשובות בתחום שמירת הטבע, חינוך נרחב להגנה על הסביבה והצלת בעלי כנף הנתונים בסכנת הכחדה בעולם.
כך נולדה התחרות הייחודית שזכתה לשם "אלופי הנדידה". הפרויקט הזה מתייחס לא רק לבעלי הכנף עצמם אלא לצופים בהם. זהו פרויקט בינלאומי, חוצה גבולות ויבשות, שבמרכזו אתגר לזיהוי ציפורים ובמקביל מגייס כספים להגברת המודעות לשמירת הטבע.
מניעת ציד בלתי חוקי
אחד הנושאים שמקדם פרויקט חשוב זה הוא צמצום הציד הבלתי חוקי של בעלי הכנף. על פי הנתונים הקיימים, באזור אגן הים התיכון ובאירופה ניצודים מדי שנה כ- 35 מיליון בעלי כנף! התוצאות של ציד זה הן קטלניות ממש לגבי עצם קיומם של מינים שונים.
מרבית הציד הזה מתרחש בעת הנדידה, שבה חולפות מעל ארצנו כ-500 מיליון ציפורים שונות, קטנות וגדולות, ביום ובלילה. הציד הזה נעשה בארצות הנמצאות על ציר הנדידה, בהיקפים גדולים וכמעט ללא כל פיקוח של הרשויות. כאמור, הציד הבלתי חוקי גורם לתוצאות הרסניות ומאיים לפגוע באוכלוסיות הציפורים מסויימות באופן אנוש.
אחד המקומות שבהן מרבים לצוד את בעלי הכנף הוא לבנון. מזמן כבר שמעתי על התופעה, שעד עתה לא נחקרה לעומק, שעשרות אלפי החסידות החולפות מעל ארצנו, למשל בעת נדידתן צפונה לאירופה, נוחתות למנוחת הדרך האחרונה שלהן מעל ישראל באזור החולה, קרוב לגבול לבנון. אז בהגיע תנאי מזג האוויר המתאימים, הן מתרוממות ונוסקות לגובה רב של סביב שלושה קילומטר וכך חולפות מעל לכל אורכה של לבנון באבחה אחת, זאת לאחר ששנות ציד רבות ככל הנראה לימדו אותן שעדיף שלא לנחות למנוחה בארץ זו.
פרפור. צילום: תאיר ישראלי
הצלת אוכלוסיות בסיכון
במשך תשע שנות קיומה של התחרות נאספו עד כה למעלה מחצי מיליון דולר, במטרה לתרום לחינוך לשמירת הטבע ולקידום צעדים מעשיים לטובת הגנה על בעלי כנף המצויים בסכנת הכחדה. זהו סכום לא מבוטל בהתייחס למספר המשתתפים המשוגעים לדבר בתחרות השנתית.
ב-2019 נאספו בתחרות 70,000 דולר שהוקדשו להצלת אוכלוסיית הנשרים בקניה, הנפגעת קשות ממש, כמו הנשרים אצלנו, מהרעלות על ידי בוקרים, שנועדו להילחם בצבועים הפוגעים בעדרי הבקר. כידוע, גם באזור גמלא שבגולן נפגעה קשות אוכלוסיית הנשרים, כתוצאה מהפעילות להגנה על עדרי הבקר.
באחת התחרויות הקודמות הוקדשו הכספים שנתרמו לצורך הצלתו מהכחדה של בעל כנף המוכר וידוע לכל אחד ואחת מאתנו ואשר מדי יום ביום הוא נראה ונשמע בחצר ביתנו והוא לא אחר מאשר – התור המצוי. אולי קשה לנו, החיים כאן להאמין, אבל גם בעל הכנף הזה המצוי כל כך בסביבתנו נפגע מאוד. בעולם הרחב ובארצות באירופה כמו הולנד ואנגליה כבר לא ניתן כמעט למצוא זוגות מקננים ממין זה.
הכנסותיה של התחרות השנה בסך של כ-35 אלך דולר הוקדשו על ידי החברה להגנת הטבע וכן ארגון הצפרות הבינלאומי – ה"בירד-לייף", להצלת מין של אווז המצוי בסכנת הכחדה בשם – ברונטה אדומת חזה.
150 צפרים
השנה נערכה התחרות בשלהי חודש מרץ, בשיא עונת הנדידה, השתתפות יותר מ- 150 צפרים משמונה מדינות.
התחרות היא בינלאומית ומוזמנים אליה קבוצות צפרים בני שלושה צפרים ומעלה. שטח התחרות משתרע על פני מרבית דרום הנגב, ותחום במעין משולש "הפוך" שבסיסו בצפון וקדקודו בדרום – באילת. בסיס המשולש הזה נמתח למן ניצנה שבמערב על גבול מצרים, דרך צומת טללים ועד לצומת הערבה שבמזרח. שתי צלעות המשולש נמתחות לאורך גבולות הנגב, מצפון לדרום. במזרח, לאורך גבול ירדן, כלומר, לאורך הערבה בואך אילת, ובמערב לאורך גבול מצרים בין הנגב לסיני.
לתחרות מגיעים מלבד צפרים חובבים ומקצועיים מישראל גם צפרים מארצות שונות באירופה, באמריקה, באסיה ואפילו באפריקה. בכל שנה משתתפים בה כמה עשרות קבוצות צפרים.
משך התחרות כולה – יממה - 24 שעות בדיוק, מחצות ועד חצות. הצפרים עצמם יכולים לנוע במרחבי תא השטח כולו, על פי הרשמתם מראש, כשהם נעזרים בכלי רכב שונים: מאופניים ועד רכבי שטח מצוידים במיטב המיכשור האופטי.
התוצאה הטובה ביותר שהושגה הייתה לפני כחמש שנים, בשנת 2018, שבה זיהה הצוות המנצח 183 מיני ציפורים. ההבדלים בין המנצחים מדי שנה וכן ביניהם לבין המקומות העוקבים אינם גדולים ולרוב מצליחים הצוותים המובילים לזהות בין 170-180 מיני ציפורים ויש לשער שאכן הללו מהווים את מרבית המינים המצויים והחולפים אז בנגב.
ירקון. צילום: תאיר ישראלי
גאווה מקומית
המשתתפים התחלקו השנה ל-30 קבוצות, חלקן – על פי מדינות וחלקן מרכבות מצוותים מעורבים. בין היתר השתתפו השנה בתחרות צפרים מבולגריה, אנגליה, גרמניה, קזחסטן, קולומביה ארה"ב ופינלנד.
למרבה הגאווה המקומית, מבין 30 הקבוצות המשתתפות בתחרות, זכו קבוצות צפרים ישראליות בשני המקומות הראשונים.
במקום הראשון זכתה קבוצת ה"גדרונים", קבוצה ותיקה בין הקבוצות המשתתפות, בהנהגת הצפר כליל צייטלין, שזכה כבר פעמיים במקום הראשון, והפעם פעל בסיוע שני אחיו – אסף ואבנר. הם הצליחו לזהות הפעם 181 מינים, חמישה מינים יותר מאשר זוכי המקום הראשון בשנה שעברה.
למקום השני הגיעה קבוצה של צמד מתנדבים ומתנדבת מהתחנה לחקר ציפורים נודדות בירושלים שזיהתה 173 מינים. למקום השלישי הגיעה קבוצה פינית, קבוצה שזכתה בעבר פעמיים במקום הראשון ואשר זיהתה הפעם 170 מינים.
אם נלך שנים אחדות לאחור, נציין שבשנת 2019 למשל, זכתה במקום הראשון קבוצת נוער ישראלית בשם "הממושקפים", שזיהתה 173 מינים. את המקום השני נטלה גם כן קבוצת בני נוער מישראל שזיהתה מין אחד פחות – 172 מינים, ובמקום השלישי זכתה אז קבוצה מעורבת מאנגליה, דרום אפריקה וזימבבואה שזיהתה 170 מינים. הנה כי כן, מקום של כבוד לנוער הישראלי.
הגנה על הטבע
כידוע, החברה להגנת הטבע הוקמה לפני כמעט 70 שנה, בשנת 1954 , לאחר מאבק עיקש וממושך להצלת מקצת הצומח והחי של אגם החולה, אשר יובש על ידי המדינה במטרה לפתח בו שטחי חקלאות. עד מהרה הסתבר כי הייבוש היה שגיאה קשה, שטח האגם לא היה מתאים לגידולים חקלאיים והייבוש פגע קשות בטבע בכלל ובבעלי החיים בפרט.
כתוצאה מהמחאה הציבורית שקמה בעקבות ייבוש אגם החולה, הוקמה החברה להגנת הטבע ונוסדה שמורת הטבע הראשונה, שמורת החולה על פני 4500 דונם.
מאז עשתה החברה להגנת הטבע חיל רב הן בחינוך ילדים, נוער ומבוגרים לשמירת הטבע, הן בהקמת שמורות הטבע הרבות הפזורות בארץ, והן בארגון מפעלים לאומיים ובינלאומיים, כגון המפעל העולמי המבורך עליו סיפרנו כאן, מפעלים אשר מציבים את ישראל במקום מכובד מאוד בעולם בהקשר לשמירה על הטבע.
ולמתעניינים בעולם הצפרות באזורנו שלנו פתחנו אני מקווה כאן פתח להתארגן, להתאגד ולהצטרף כבר בשנה הבאה לתחרות הייחודים הזו, אולי כקבוצה שתייצג בה את מטה יהודה שלנו.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
(הצילומים בכתבה זו הם של הצלמת וחובבת הצפרות תאיר ישראלי ז"ל, אשר תיעדה להפליא את בעלי הכנף בארצנו. הצילומים נתרמו על ידי בני משפחתה. יהי זכרה ברוך )
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?