הורים וילדים: סבתאות עם משמעות
התפקיד של סבא וסבתא בעת הזו נגזר מהמשמעות שהם נותנים לו ומהמשמעות שההורים הצעירים נותנים לו. מחקרים מוכיחים שקשר טוב עם הנכדים תורם לאיכות החיים של כולם
אני סבתא גאה ומאושרת לעלמה בת השלוש. כשהבת שלי הודיעה לנו בהתרגשות שהיא בהריון, עברה במוחי המחשבה שאני צעירה מידי לזה, שהחיים שלי מלאים, ושהסבתאות דורשת זמן והשקעה, כיצד אצליח להכניס את זה בלו"ז שלי? אכן, היו לי הרבה חששות.
אבל, מהרגע שהגיחה לעולם עלמה, נפתח בי משהו חדש אחר שלא הכרתי בעצמי. משהו שמטעין אותי, נותן כוחות, מוציא את הצדדים השובבים שלא נתתי להם מקום הרבה זמן. אני קשובה לצרכים שלה ונהנית לייצר איתה זמן איכות משותף. והיום, למרות כל העומס הולחצים, אני מבקשת להיות איתה עוד ועוד.
גיליתי כי קיימת בי בשלות כזו, שלא הייתה בי כאימא צעירה. הכל ברור יותר: מה נכון לה ומה פחות מתאים, איפה המקום שלנו כסבא וסבתא ואיפה המקום של ההורים שלה, איך מייצרים את הגבולות ביחסים ההדדיים. הסבתאות גורמת לי הרבה שמחה ועם זאת מציפה הרבה שאלות מהותיות.
מה נכון לעשות?
לקליניקה הגיעה חן (שם בדוי), בת 62, עובדת באוניברסיטה העברית, אימא לשניים וסבתא לנכד בן שנתיים. היא הגיעה לטיפול בשל עניינים שהיו לה בתחום התעסוקתי אולם בחלק לא מבוטל מהמפגשים שלנו היא רצתה לקבל כלים לגבי הסבתאות היחסית חדשה.
במפגשים היא שיתפה על ביקורת שיש לה על דברים שהיא רואה שבנה וכלתה עושים ולדעתה אינם נכונים בהורות שלהם ואף מדאיגים אותה. בין השאר היו לה שאלות על מה נכון לומר ועל מה כדאי להבליג, על האנרגיות הנדרשות ממנה על מנת שלא להעיר. במפגשים האלה גיבשנו יחד את הכלים שלה במסגרת תפקיד הסבתא, את סוג הקשר שהיא רוצה לקיים עם הנכד, זיהינו את הנושאים שעלולים לפגוע ביחסים עם הבן והכלה ועוד.
חשש משינויים
התפקיד של סבא וסבתא מעלה שאלות על המקום שלנו ועל המקום של ההורים. אנו מתלבטים בדברים אותם אנו רואים בבית הילדים ואצל הנכדים ועליהם מבליגים, ועל הנושאים שאנו מחזקים בהורות של הילדים.
גם אני כסבתא מהרהרת לא מעט בפער בין מה שדמיינתי לבין מה שאני מגלה במציאות. לכולנו יש חשש משינויים, ואכן, גם כשמדובר בשינוי לטובה, עדיין המוח מאותת לנו להיזהר ממשהו לא מוכר. המוח מזהה שינוי כמשהו מסוכן שיש לחשוש ממנו, אבל המוח טועה ובגדול. ישנם שינויים מבורכים.
הסבתא של היום
בשל תוחלת החיים הארוכה ואיכות החיים המשופרת, הסבתא של היום עדיין עובדת, נראית צעירה לגילה, הולכת לפילאטיס, יושבת עם חברות, צופה בסרטים בקולנוע, מבקרת בהצגות בתיאטרון - חייה מאד מלאים.
מצב זה שונה לחלוטין לאופי של הסבתא בעבר. בחברה השבטית שממנה אנו מגיעים, שבה איכות החיים הייתה ירודה בהרבה, הבריאות של אנשים מבוגרים הייתה לקויה בגיל צעיר יחסית והמצב הכלכלי של האוכלוסיה בגיל השלישי היה רע, הסבתא תיפקדה כמי שמעניקה להורים הצעירים מעטפת של סיוע. חייה כללו את המשפחה בלבד, היא הייתה בבית וכמעט לא יצאה ממנו, סייעה ככל יכולתה במטלות השונות, בדיוק כפי שלמדה מאמה לפניה.
קירבה ומרחק
התפקיד של סבא וסבתא בעת הזו נגזר מהמשמעות שהם נותנים לו ומהמשמעות שההורים הצעירים נותנים לו.
המשמעות נמצאת בהתאמה לאופי היחסים שבין הסבים לילדיהם ההורים. אם קיימת קירבה ויחסים טובים, בדרך כלל יהיו יחסים טובים עם הנכדים ולהיפך. כמה קירבה וכמה מרחק?
הילדים עובדים בעבודות תובעניות, עסוקים בלימודים ובקידום הקריירה שלהם, יש להם שאיפות חומריות ונפשיות, הם מודעים יותר לצורך בסיפוק ההנאות שלהם והם זקוקים לסיוע כדי להגשים זאת.
הדברים שמייצרים סבתאוּת קרובה ומעורבת הם שמחת התחדשות, נתינת מקום חיובי להמשכיות, קשר נעים ונינוח עם ההורים הצעירים, גילוי מחויבות לתפקיד.
הדברים שגורמים לריחוק והתנכרות הם חוסר יכולת להציב גבולות, חוסר מחויבות ("מחר לא אוכל להוציא את הנכדה מהגן"), הצבת תנאים לתמיכה, העמדת דרישות שונות ועוד.
במקרים קיצוניים, ישנן משפחות שמענישות את הסבא והסבתא כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם ומונעות מהם קשר עם הנכדים, על כך, כולם משלמים מחיר יקר.
ללכת עם ההורים
הדרך שבה ההורים מדברים על הסבא והסבתא בבית, גם היא משפיעה על הקשר עם הנכדים. גם כשאנחנו חושבים שהילדים לא שומעים, הם חשים היטב ביחס חיובי או ביחס עוין כלפי הסבא והסבתא.
אל לנו לשכוח – כסבא וסבתא המקום שלנו מוגבל. אנו יכולים להיות שם, לחזק ולתמוך, אך ברוב המקרים רצוי שלא נתערב בחינוך הנכדים, ונקשיב למה שמבקשים מאתנו ההורים שלהם. ההחלטות לגבי החינוך הן רק שלהם. רצוי שנקבל זאת - גם אם זה לא מתאים לערכים שלנו. גם אם אנחנו חושבים אחרת, כדאי לנשום עמוק וללכת בעקבות דרך החינוך של ההורים.
כך נוכל להנות מהסבתאות, לייצר גבולות ברורים בינינו לבין ההורים, לדאוג לגבולות שלנו, לא להתיש את עצמנו, לבחור מה מתאים לנו יותר ומה מתאים פחות, ולקבוע עד כמה אנחנו נוכחים בחיים שלהם ומתי אנו קשובים לצרכים שלנו.
אושר בגיל השלישי
מחקרים מראים שקשר רגשי קרוב בין סבים וסבתות לנכדים מועיל ומשמעותי לשני הצדדים, נותן תחושת שייכות וביטחון לנכדים וגורם לאיכות חיים של הסבא והסבתא .
רבים מהסבים והסבתות מספרים שבזכות הקשר עם הנכדים, הם חווים חלקים יותר רכים בעצמם: רגישות, רגשנות, סובלנות, אמפטיה, והם מחצינים יותר רגשות של חיבה ואהבה. בתוך כך מתאפשר להם לעבד מחדש את התפקיד ההורי בצורה מיטבית.
לתפיסתי, אפשר להסביר את תחושת האושר שרבים מהסבים והסבתות חשים כנובעת מתחושת המשמעות שנותן המעמד והתפקיד.
נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.
פסיכותרפיה ממכון אדלר
הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?