קוראות לכם: מועדון הקריאה של ילדות צור הדסה

שלום, שמי אלה. אני בת 8 וחצי וגרה בצור הדסה.
לפני שנה וחצי בערך חשבתי על הרעיון לפתוח מועדון קריאה לילדים. ראיתי את המועדון (למבוגרים) שאמא שלי משתתפת בו וחשבתי שכדאי שיהיה כזה דבר גם לילדים. סיפרתי את זה לכמה חברות והן ממש התלהבו ואז אמא שלי החליטה לקחת את זה בשתי ידיים!
מאז, כבר שנה וחצי, 16 ילדות מכיתות ב' ו ג' מכל מיני בתי ספר בישוב, נפגשות פעם בחודש בבתים שונים כדי לדבר על ספרים. בהתחלה היינו 8 בנות אבל לאט לאט הצטרפו עוד ועוד ואפילו הכרתי חברות חדשות.
המפגש שלנו מתחיל ממפגש חברתי עם "קצת" ממתקים (בעצם המון) ואז מדברים על הספר, מדברים על נושא חברתי שעולה מהספר ובסוף עושים גם פעילות.
במפגש אחד, למשל, דיברנו על הספר "איזדורה מון". דיברנו על הספר ומה אהבנו בו ואז התחלנו לדבר על לחץ חברתי. מתי חווינו, מה הרגשנו ועוד. הייתה שיחה ממש מעניינת. בסוף, הכנו ארנברוד (חמוד) ממש כמו של איזדורה, רק ששלנו היה עשוי מגרב ואורז ולא מכושף. אמא אומרת ששבוע אחרי זה עוד היה לנו אורז מתחת לספה.
במפגש אחר, דיברנו על הספר "אייבי ובין" ועל איך אנשים שונים יכולים להפוך לחברים. אחר כך הכנו שיקויים ממש כמו גיבורות הספר.
היה לנו גם מפגש שעסק בכוחות העל שיש בנו, על אנשים ששינו את העולם, על סטריאוטיפים ועל אלימות. פעם אפילו קיבלנו ברכה מצולמת ממאירה גולדברג ברנע. זאת שכתבה את "כראמל". היא שמעה על המועדון שלנו וממש התלהבה. "כראמל" יהיה גם הספר האחרון שעליו נדבר השנה. אבל אני כבר קראתי אותו.
במועדון הקריאה אני אוהבת לשמוע איך כל אחת חושבת אחרת ואני מרגישה שאני לומדת דברים חדשים שעוזרים לי להתמודד עם דברים בחיים ושימשיכו לעזור לי. אני יותר אוהבת לקרוא ספרים מאז שהתחיל המועדון ואני מרגישה שמועדון הקריאה הביא אותי לעולם שלם של סיפורים.
אני חושבת שזה מועדון הקריאה היחיד שיש בישראל לילדים ואני מאוד שמחה שהוא התחיל מהרעיון שלי.
אלה פרל, בת 8.5, צור הדסה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?