" אנחנו נכנסים למקומות שאנשים בורחים מהם"

מפקד תחנה אזורית בית שמש, טפסר משנה ראובן יצחק(דובצ'ק), מסכם 35 שנים כלוחם אש

"אני רוצה לומר רק תודה על הזכות לשרת את הציבור". טפסר משנה ראובן יצחק-מפקד תחנה אזורית בית שמש

ביום ראשון (28.5.2023) נערך ערב פרידה מטפסר משנה ראובן יצחק-מפקד תחנה אזורית בית שמש, הטקס היה חגיגי ומרגש והשתתפו בו  נציב כבאות והצלה, רב-טפסר אייל כספי, ראש העיר בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ניב ויזל, ראש המועצה המקומית הר אדר, חיים מנדל שקד, לוחמי אש מאזור ירושלים, בני משפחה וחברים.

הנואמים בטקס ציינו את העשייה של טפסר משנה ראובן יצחק לאורך כל השנים, ואת תרומתו להתפתחות ץחנת בית שמש.

רב-טפסר אייל כספי-נציב כבאות והצלה הזכיר את השריפות הגדולות שהתחוללו בגזרת תחנה אזורית בית שמש, את יכולת הפיקוד של מת"ח התחנה באירועים גדולים ומורכבים ואת היכולת כמפקד לראות את התמונה הגדולה ולצפות מה יקרה ולהכין את הכוחות בהתאם.

מפקד מחוז ירושלים, טפסר שמוליק פרידמן, סיפר לנוכחים כי כאשר הוא שומע בקשר שראובן יצחק נמצא בשריפה הוא רגוע ויודע שהוא יעשה את העבודה בצורה הכי מקצועית ונכונה.

יו"ר ועד עובדים, להב קובי דדון, הביע את התודה ואת ההערכה של לוחמי האש, תומכי הלחימה והעובדים למפקד התחנה וציין כי הוא תמיד יהיה חלק ממשפחת הכבאים של תחנה אזורית בית שמש.

טפסר משנה ראובן יצחק הידוע בכינויו דובצ'ק, מפקד תחנה אזורית בית שמש של הרשות הארצית לכבאות והצלה לישראל, נושא על גבו 35 שנות שירות באחד ממקומות העבודה המאתגרים ומסוכנים במדינה. במשך 25 שנה מילא תפקידים מגוונים במערך כיבוי אש מתפקיד לוחם אש דרך מפקד צוות, מפקד משמרת ובעשר השנים האחרונות הוא משמש כמפקד תחנה אזורית בית שמש, שהיא בעלת שטח השיפוט הגדול ביותר מבין כל התחנות האזוריות במערך הכיבוי.

"ביוני 1988 התקבלתי לכבאות ובדיוק אחרי 35 שנה אני מחזיר את המפתחות", הוא אומר ועדיין לא מעכל, "אני רוצה לומר רק תודה על הזכות לשרת את הציבור. עברנו דברים לטוב ולרע. אם זה שריפות, תאונות דרכים, חילוצים תחת סכנת חיים, וכמובן מצב ביטחוני לא פשוט".

הוא מדגיש כי חוץ מהמשפחה הגרעינית שלו, הוא מצא בשירותי הכבאות וההצלה משפחה שהיא לא פחות גדולה. "כשאני מדבר על הכבאים שלי והאנושיות שלהם, אני מתרגש מאוד", הוא אומר.

איך הגעת לעבוד בשירותי הכיבוי?

"ראיתי שהעבודה כלוחם אש היא במשמרות, עבדתי במשק החקלאי של ההורים, חשבתי שזה יסתדר לי עם העבודה במשק, כך אני יכול לעזור להורים. אחרי שנכנסתי לעבוד בתור לוחם אש, הבנתי בעצם שזאת עבודה מחייבת שרוכשים מקצוע מציל חיים וצריך לתת 100 אחוז בעבודה גם שאתה לא במשמרת".

מה השתנה במהלך השנים בשריפות ובאתגרים שאיתם מתמודד מערך כיבוי אש והצלה?

"קודם כל דבר אחד שניתן להרגיש בו הוא מזג האוויר קיצון, מרגישים את ההתחממות הגלובלית על פני כדור הארץ. ישנם ריבוי של ימים חמים במיוחד, אשר נקראים אצלינו "ימי קיצון", אנחנו בכב"ה נערכים אליהם מראש, בעשר השנים האחרונות ימים אלה מתארכים ונראה שיש רצף של ימי קיצון לאורך כל השנה. דבר נוסף המזג אוויר משתנה לא בעונתו - בקיץ יכול לרדת גשם ובחורף חם. דבר שני, הם חומרי בעירה חדשים שנכנסו למרחב הציבורי כמו סוללות ליתיום באופניים, רכבים חשמליים, מערכות חשמל לשימור אנרגיה, אנחנו מנסים לתת מענה מהיר ומקצועי לאירועים מסוג זה, אך אלו עדיין טכנולוגיות חדשות שמהוות לנו אתגר. דבר נוסף הם המתארים השונים להם כב"ה צריכים לתת מענה כגון מנהרות רכב, מנהרות רכבת, בנייה לגובה משולב בקומות מסחר, אזורי תעשייה מרובים, בנייה מתחת לפני הקרקע. כל המתארים האלה לא היו קיימים לפני 30 שנה ואם היו קיימים, כמו אזורי תעשייה, זה היה בצורה מינורית".

במה שונה היום רשות הכיבוי וההצלה משירותי כב"ה בעבר ?

"הכבאות צופה פני עתיד, האמצעים מאוד מתקדמים יש לנו כבאיות חדישות, טייסת כיבוי - הטייסת האווירית היא שוברת שוויון בשריפות בשטחים פתוחים, הכוח האווירי מעכב את קצב התפשטות האש ונותן לכוחות הקרקע יותר זמן להגיב. יש רחפנים - הרחפנים נותנים לנו תמונת מצב טובה יותר כדי שנכין את עצמנו לתכנית פעולה סדורה לתקוף את האש.  ישנה מערכת חוזי, מערכת טכנולוגית שמייעלת את העבודה בהרבה מובנים, יודעת לתת מידע אונליין, זה שובר שוויון. אם אני יודע לקבל נתונים בעת שריפה, אני יודע לאן השריפה תתקדם ולהיערך לכך. אני מאמין שעם השנים המערכות הטכנולוגיות יתפסו יותר נפח בכבאות. בנוסף היום הכוח אדם יותר גדול, בשנת 1988 היינו 4 לוחמים על אותו סדר גודל שטח ללא תחנות משנה, כאשר שטח השיפוט קצת יותר גדול. היום יש פריסה של יותר תחנות, אולם עדיין לא מספיק תחנות כדי לקצר את זמני התגובה, וגם לא מספיק לוחמי אש, צריך יותר".

איך השתנו הדרישות להגנה מאש במהלך השנים?

"עם הרגולציה בשנים האחרונות מערך הגנה מאש הפך להיות יותר מקצועי בדרישות הכיבוי, אנחנו מגיעים למוסדות ולעסקים ודורשים את הדרישות שלנו. הנושא של הגנה מאש הוא אחד הנושאים המורכבים עקב העלויות הכספיות, אשר נדרשים מבעלי העסקים לשלם על אמצעי ההגנה שדורשים כב"ה עבור אישור לעסק. לכן הרבה עסקים עדיין לא עומדים בדרישות הכיבוי ואני כמפקד לא ישן טוב בלילה, בידיעה שיש מפעלים שלא עומדים בכל הדרישות ובשעת שריפה אני צריך להתמודד עם מה שיש שם. אני כמפקד תחנה הטמעתי את האג'נדה שלי בנושא, כיצד על בעלי העסקים לראות את אמצעי בטיחות אש לא כנטל כלכלי, אלא על נכס שמגן בעת אסון עליהם על העובדים ולאחר מכן על הלקוחות והסביבה. עסקים רבים הפנימו זאת ושינו את הגישה כאשר מפקחי הגנה מאש מבקרים אצלם".

איך אתה רואה את ההתמודדות של היישובים במטה יהודה עם נושא השריפות?

"במדור הגנה מאש אנחנו מתעסקים גם עם הגנה על היישובים, תחנה אזורית בית שמש משופעת ביישובים כפריים, אשר נמצאים באזורים מיוערים. מה שאני קידמתי הוא את המודעת של היישובים לסביבה בה הם נמצאים, זאת אומרת שעל היישובים לקחת אחריות ולהתכונן למצבי חירום של שריפות שדה ויער שיכולות להתפשט לתוך היישוב, לכן עליהם לעשות קו חיץ סביב היישוב, לדלל צמחיה ולהכין כיתת כוננות שתדע לפעול בעת הצורך, כמובן שאנחנו מכשירים ומייעצים בכל מה שנדרש. דבר נוסף פתחתו יחידות מתנדבים עצמאיות באזורים האלו ואנחנו כל הזמן מבצעים סיורים כדי לראות שמטפלים בדברים ושאין איום חדש שאנחנו לא מודעים אליו".

איזה אירוע הכי זכור לך?

"ישנם הרבה אירועים שחקוקים לי בראש לאורך 35 שנות שירות בכב"ה. אולם ישנו אירוע אחד שזכור לי במיוחד והוא אירוע של שריפת דירה עם לכודים בבניין "זולוטוב" בבית שמש. בניין "זולוטוב" הוא בניין ישן מאוד, אשר בנוי בצורת רכבת. לפני בערך 26 שנה הייתי מפקד משמרת והוקפצנו לשריפת דירה בשעה חמש לפנות בוקר, הגענו במהירות למקום, לאור כך שהמקום קרוב מאוד לתחנה הראשית בבית שמש. ראינו לשונות של אש יוצאים מפתח הדירה ונאמר לנו שישנם לכודים, ובהם ילדים בתוך חדר בבית. זכור לי במיוחד לשונות האש והחום שהיה חריג במיוחד כתוצאה מהשריפה, נכנסנו במהירות אני והאיש הצוות שלי פנימה, כאשר חדרנו לדירה הרגשנו את עצמת החום בכל הגוף, הגענו לחדר וראינו בפנים ארבעה ילדים מפוחדים, חילצנו אותם במהירות מהבית והשתלטנו על השריפה, לאחר מכן הילדים הגיעו ביחד עם ההורים לתחנה להודות לנו, זה היה מרגש מאוד".

עם איזה דילמות באירועים אתה מתמודד?

"לכל אורך הדרך יש דילמות, כאשר אתה כמפקד צוות מגיע ראשון לאירוע, יש לך דילמה כיצד לפעול, מה יהיה הפתרון האולטימטיבי, בגלל שהאירועים הם שונים ומורכבים ואינם דומים אחד לשני, אזי שאין פתרונות אחידים צריך לחשוב באותו רגע על פתרון מתאים, לוחם אש צריך להיות מקצועי ולדעת לאלתר ולחשוב מחוץ לקופסה כל פעם מחדש. היה אירוע של שריפת דירה בבניין של חרדים בערב פסח, הדיירים לא רוצים לרדת במנוף, עקב חילול שבת, העשן הכבד חדר לדירה והאש אחזה בבית, האזרחים לא הבינו את גודל הסכנה שהם נמצאים בה, לא חשבו באופן רציונאלי וסיכנו את עצמם. מה שעשיתי באותו רגע קראתי להם להגיע לדבר איתי וברגע שהתקרבו מספיק דחפתי אותם למנוף לא הייתה לי ברירה או שאני מחלץ אותם או שהם מתים. האזרח לפעמים פחות מודע לסכנות ועלינו מוטלת האחריות להציל נפש ורכוש".

מה ההישגים שאתה רושם לזכותך בתקופה שאתה מפקד תחנה אזורית בית שמש?

"כשנכנסתי לתפקיד מפקד התחנה הבנתי את האתגרים שעומדים בפתחי את קצב גידול האוכלוסייה ואת השירותים שאנחנו נדרשים לתת לאזרחים ולבעלי העסקים, לכן הגדלתי את מדור הגנה מאש והובלתי לבניית בניין ייעודי עבור המדור בתחנה הראשית בבית שמש. הובלתי יחד עם המחוז לבניית תחנה ברמת בית שמש שתיתן מענה מהיר לתושבים, הבנתי את האתגר של ריבוי הבנייה למגורים ברמת בית שמש עוד לפני בניית השכונות החדשות ברמת בית שמש. בתקופתי הגדלנו והעצמנו את מספר שיתופי הפעולה עם הרשויות המקומיות ואת האינטראקציה עם הקהילה בכל מה שקשור לתחום ההסברה, בנוסף הקמנו יחידות עצמאיות במועצה המקומית הר אדר ובמטה יהודה".

מה לא הספקת לעשות בתקופת שירות?

"אחד הדברים שאני קידמתי בתקופתי, אולם הוא לא מומש בפועל היא תחנה נוספת ברמת בית שמש, אני חושב שחייבת להיות תחנה נוספת גדולה ברמת בית שמש, כמפקד תחנה העליתי את התודעה לכך בכל הפורומים האפשריים, אפילו הובלתי שישנו את התקן כוח אדם לשלושה קציני אשכולות שבעתיד יפקדו על כמה תחנות באזור הרמה. דבר נוסף הוא חדר של הדרכות וימי עיון, אנחנו בתחנה התחלנו לבנות חדר הדרכה ומורשת באמצעים שעומדים לרשותנו, אך זה לא מספיק. אנחנו משרתים מספר אזרחים גדול מאוד שרוצה להכיר את לוחמי האש לשמוע על דרכים להישמר מהסכנות מאש ואין לנו את האפשרות להכיל מספר גדול של אזרחים בתחנה, ברמה האישית חשוב לי מאוד שהכבאות תהיה מונגשת לקהילה".

מה התכניות שלך לעתיד?

"דבר ראשון הייתי רוצה לבלות כעת יותר זמן עם משפחתי והנכדות. בנוסף לפני בערך 20 שנה התחלתי כתחביב בשעות הפנאי לעשות יין ביתי, עכשיו בפנסיה אני מתכוון להתמקצע ולהיות יינן, כאשר החלום הוא לפתוח יקב בוטיק קטן, אני בכלל אוהב את כל התהליך של ייצור היין מהגידול של הכרם ועד ההפקה".

מה יהיה חסר לך לאחר הפרישה ?

"קודם כל יהיה חסר לי המגע האנושי עם העובדים, אני איש של אנשים, אני מעריך ואוהב את לוחמי האש ואת תומכי הלחימה, אני מסתכל על שכרם של לוחמי האש ואני אומר השכר לא מוצדק, לוחמי האש מסכנים את עצמם כדי להציל נפש ורכוש והתגמול שהם מקבלים הוא לא בהתאם, אנחנו מגיעים למקומות שאנשים בורחים מהם ואנחנו נכנסים אליהם. אני עברתי את כל התפקידים בתחנה מלוחם אש ועד מפקד תחנה, רכשתי פה חברים רכשתי משפחה שנייה, חלק נכבד מהחיים שלי היה בעבודה יחד עם הכבאים ברגעי השמחה והעצב, ביום אחד להבין שאין את זה יותר זה לא יהיה פשוט".

איזה טיפ היית רוצה להעניק למי שיאייש את תפקידך?

"הקשבה, והבנה של העובד, מפקד צריך לדעת שהוא לא מבין ולא יודע הכל, לכן עליו להיות קשוב לעובדים להיות קשוב לצרכים שעולים מהשטח ולדעת לתת מענה מהיר, זאת לאחר שהוא בחן את כל החלופות. דבר נוסף הוא לראות את אתגרי העתיד, לא להסתכל בראיה צרה לראות את הדברים בצורה רחבה ואופקית ולדעת לחשוב על פתרונות העתיד גם אם הוא לא חושב שזה יקרה במשמרת שלו".

(הראיון ביוזמת דוברות כב"ה בית שמש)