במינהל התכנון שואפים להגדיל את הצפיפות במרחב הכפרי עד 10 יח"ד לדונם

הצפיפות תגדל ל 5-7 יחידות דיור לדונם? מושב אורה במטה יהודה (לבתים בתמונה אין קשר לידיעה)

האם צפויה מהפיכה משמעותית בתכניות המתאר של המרחב הכפרי? במצגת שהציג מינהל התכנון בוועדת העורכים שהתקיימה בחודש מאי הוצג מתווה הכולל הגדלת צפיפות המגורים והסרת הגבלות הבנייה במרחב, דבר שיאפשר הקמת מאות אלפי דירות חדשות בשטחי הקיבוצים והמושבים.

הבנייה במרחב הכפרי מוגבלת כיום בהתאם ללוח 2 של תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). ברוב היישובים במרחב הכפרי נקבע כי היקף יח"ד המירבי שיותר בהם לא יעלה על 350-400 יח"ד, וזאת ברמת צפיפות מירבית של 1-4 יח"ד לדונם. אולם, התכנית החדשה מבצעת מהפיכה של ממש בתכנית המתאר הארצית הקיימת.
על פי התוכנית החדשה, המרחב הכפרי יחולק לשלושה: יישובים קטנים של עד 1,800 תושבים, יישובים בינוניים של 1,800–3,500 תושבים ויישובים גדולים של 3,500–5,000 תושבים.

ביישובים הקטנים במרכז הארץ ובמחוז ירושלים תיקבע הצפיפות המותרת עד 5-7 יחידות דיור לדונם, במחוז חיפה ובנפת אשקלון במחוז הדרום 4-6 יחידות לדונם, וביישובים הקטנים במחוזות הצפון והדרום תעמוד הצפיפות המותרת על 3-4  יחידות דיור לדונם.

ביישובים גדולים במרכז הארץ ובמחוז ירושלים הצפיפות המותרת תעמוד על 8-10 יח"ד לדונם, במחוז חיפה ובנפת אשקלון 6-8 יח"ד לדונם ומחוזות הצפון והדרום על 4-6 יח"ד לדונם.

לצד הגדלת הצפיפות, יקבע המתווה גם מכסות בנייה חדשות למושבים ולקיבוצים, גם הן בהתאם לחלוקה הגיאוגרפית. במתווה קיימת הקצאה של 30% מתוך כלל הבנייה החדשה לדירות קטנות יחסית למרחב הכפרי, בשטח של כ–105 מ״ר.

ועדת המשנה לנושאים עקרוניים (הוולנת״ע) אמורה לדון בהצעה החדשה בשבועות הקרובים. לאחר מכן הן יגיעו לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
גורמים במינהל התכנון, מסרו כי תכניות המתארת הארציות הקיימות אינן משקפות את המציאות התכנונית ואת מגמות הפיתוח, ואין הבדל בין מגמות הפיתוח בישובים העירוניים הכלולים במרקם העירוני לבין מגמות הפיתוח ביישובים הכפריים והמרחב הסובב אותם, ולכן יש לתכנן מחדש את הצפיפות של יח"ד המותרת בהם.

לדברי אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, "לתמ"א 35 היה היגיון מסוים, להשאיר את היישובים החקלאיים כפריים, ושרוב הפיתוח ילך לערים... כל הרעיון של תמ"א 35 היה למסגר את היישוב הכפרי, שצריך להישאר מצומצם. אני חושב שגם תושבי הישובים עצמם פחות רוצים את זה מראשי הרשויות. תושב ביישוב כפרי רוצה להישאר כפרי... מה יקרה לעיריית קריית שמונה כשיתחזקו היישובים סביבה? האוכלוסייה החזקה תברח ליישובים האלה".

תמיכה בתכנית החדשה מגיעה דווקא ממזכ"ל תנועת המושבים והתאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח: "כבר בממשלה הקודמת עם השרה איילת שקד קידמנו את המהלך, מתוך הבנה שחלק מהיישובים שהגיעו לסף המקסימלי צריך לאפשר להם את הצמיחה הטבעית. חייבים לפרוץ את תמ"א 35 ולייצר אופק תכנוני וקנייני לאותם יישובים לחזק קהילות. אנחנו עדיין מתעקשים שהגדילה של כל יישוב תהיה מידתית ומאוזנת."

יפרח קורא למתן את היקפי הבינוי המתוכננים במרחב הכפרי: "לגבי הצפיפות אנחנו מבינם שמדיניות התכנון משתנה ונצטרך לצופף יותר את גודל המגרשים ולהתכנס ולעבות את היישובים פנימה ופחות לפרוץ שטחים פתוחים. עם זאת, חייבת להיות צפיפות שמתאימה למרחב הכפרי, שתשאיר לו יתרון יחסי על פני העיר ביישובים האסטרטגיים בנגב ובגליל. עם זאת, מספרי מינהל התכנון לא מקובלים עלינו. מבינים שבאזור המרכז הצפיפות הגדולה תהיה גדולה יותר 4 לדונם ובאזורי הפריפריה תישאר 2-3 דונם".

התנגדות לתכנית נרשמת בקרב הערים הגדולות. פורום ה-15 המאגד את הערים הגדולות והעצמאיות, מאיים בפניה לבג"ץ נגד השינויים המתוכננים.